שרשרת החקירות נגד אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, הסתיימה השבוע בכך שהר האוורסט הוליד עכברון. ניתן בהחלט לומר שמעולם לא בוזבזו כל כך הרבה כספי ציבור בחקירות משטרה - 20 מיליון שקל לפחות - ולאורך זמן כה רב, על ידי כל כך הרבה חוקרים, עבור תוצאה כל כך דלה, ואף מבישה.
במשך כמעט ארבע וחצי שנים התנהלה סדרה רחבת היקף של חקירות, באישור היועץ המשפטי, נגד הגברת נתניהו. רובן ככולן בחשד למרמה בנסיבות מחמירות - עבירה שעונשה המרבי חמש שנות מאסר - ולעבירות של מרמה, הפרת אמונים וזיוף.
החשדות החמורים הללו באו לעולם בגין העברת ריהוט גן ממעון ראש הממשלה לביתם הפרטי של בני הזוג נתניהו; בהמשך בגין העסקת חשמלאי, שלאורך שנים ביצע עבודות בבית הפרטי בקיסריה, גם לאחר שבנימין נתניהו החל לכהן כראש ממשלה; ולימים בגין העסקתה של עובדת ניקיון בבית ראש הממשלה כמה ימים בשמירה על אביה החולה של הגברת נתניהו, וכן בשל העסקת מלצרים ואשפי מטבח.
היועץ המשפטי לא נרתע מלהעלות לחקירה גם חשד למרמה בנוגע לסחר בבקבוקים ריקים שהצטברו בבית ראש הממשלה, וגם בנוגע להזמנת גלידות במרמה וכן חשדות לניפוח של שעות עבודה במרמה ושל מספר האורחים שהתארחו אצל בני הזוג. כמו כן, נחקרה נתניהו בחשדות מופרכים נוספים באותה תקופה, שאינם קשורים למעונות ראש הממשלה ולא פורסמו.
בסיומן של החקירות הוגש כתב אישום מופרך, הן בכל הנוגע לסכומי הכסף שנטען שהוציאה בניגוד לחוק - 393 אלף שקל - והן באשר לסעיפי האישום, קרי מרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים. אך במסגרת כתב אישום זה, לא בא זכרם של החשדות בעניין ריהוט הגן, העסקת החשמלאי, העסקת עובדת הניקיון שטיפלה באביה והזמנת הגלידות.
היות שכתב האישום היה חסר יסוד כאמור, הסכימה הפרקליטות להצעת בית המשפט להעביר את התיק לגישור.
הפרקליטות ראתה, ובצדק, בהליך זה הזדמנות לרדת מהעץ הגבוה שעליו טיפסה, שבאמצעותו תוכל לומר לציבור כי הנסיגה מרחיקת הלכת שעשתה מכתב האישום המקורי למתוקן היא תוצאה מתחייבת מעצם הגישור.
כתב האישום המקורי הכיל 11 עמודים, אך המתוקן משתרע על פני עמוד וחצי בלבד. שני סעיפי האישום במרמה, שאחד מהם בנסיבות מחמירות והוא בגדר עבירת פשע, הוחלפו בסעיף אחד של "ניצול מכוון של טעות הזולת", תוך הדגשה מפורשת "שאין בה מרמה".
שווי כספי הארוחות, שהתקבלו תוך ניצול טעות שאין בה מרמה, קוצץ והועמד על 175 אלף שקל. על פי הסדר הטיעון, העונש שתבקש הפרקליטות יהיה קנס בסך 10,000 שקל, ואילו הכסף שיוחזר לקופת המדינה יעמוד על 45 אלף שקל בלבד, כעשירית מהסכום הנקוב בכתב האישום המקורי.
הנה כי כן, שרשרת חקירות יקרה, שנערכה לאורך שנים, הניבה כתב אישום נלעג, שלפיו הזמינה הגברת נתניהו - תוך ניצול טעות שאין בה מרמה - ארוחות בשווי של כ־190 שקל ביום לאורך כשנתיים וחצי.
ניתן אפוא לקבוע בוודאות כי במטרה לפגוע במוניטין הציבורי של ראש הממשלה הושקעו 20 מיליון שקל במסע ציד חקירתי ש"תנובתו" מלמדת חד־משמעית כי כלה ונחרצה מעם הממסד המשפטי לעשות הכל כדי לחסל את כהונתו.
# # #
כדי להבין את גודל השערורייה, מן הראוי לפנות לכמה פסקאות מגזר דינו של נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופט אביטל חן. "בעיות משפטיות לא פשוטות מלוות את התיק, שלא הוכרעו בסופו של יום, אך הציבו בפני התביעה מכשול משמעותי", כתב. בעברית פשוטה, השופט חן אומר כי אילו היה מתנהל הליך הוכחות בתיק זה, ספק אם בסיומו הייתה הגברת נתניהו מורשעת.
השופט הוסיף וקבע: "ההתנהלות הפלילית זרה לעולמה" (של הנאשמת), וחשיבות רבה יש גם לפסקה הבאה: "הארוחות שנצרכו הוזמנו גם, אולי בעיקר, לאורחיהם של ראש הממשלה ורעייתו. השפים הוזמנו, לפי ניסוחו של כתב האישום המתוקן, לבשל לאורחיהם של ראש הממשלה ורעייתו. אין חולק כי מדובר במעון רשמי המארח אנשים רמי מעלה... ואין במרחק הזמן את היכולת להבחין בין הוצאות למטרות אלו לבין הוצאות פרטיות, אם היו כאלה".
פסקה זו לא נשאה חן בעיני רודפיה של הגברת נתניהו בפרקליטות, וזו הגישה בקשה לתקן את גזר הדין. הם טענו כי מדובר בפסקה מטעה, שלפיה כתב האישום המתוקן התייחס כביכול אך ורק להוצאות פרטיות, ולא לכאלה שהוצאו במסגרת היות בית ראש הממשלה מעון אירוח רשמי.
בדחותו את הבקשה המופרכת, קבע השופט חן: "כתב האישום המתוקן, שגובש לאחר מו"מ ארוך בין הצדדים, שונה באופן מהותי מכתב האישום המקורי בתיאור העובדתי, בסכום שהתקבל ובסעיפי החוק, ובו לא מוזכרת המילה 'פרטיים' או התיבה 'אירוחים פרטיים', ולו פעם אחת. תחת זאת, נוקט כתב האישום המתוקן בלשון 'ארוחות שבהן התארחו במעון אורחים', 'עבור בני משפחתה ואורחיהם מהמדינה או בני המשפחה ואורחיהם'"; והוסיף השופט: "כאשר התכוונה המאשימה לאירוח של אורחים פרטיים צוין הדבר היטב, במפורש ומספר פעמים בכתב האישום המקורי, וכאשר בכתב האישום המתוקן לא מופיעה כאמור, ולו פעם אחת, התיבה 'אורחים פרטיים', מדובר בכל אורחי המעון ללא הבחנה ביניהם, שאם לא כן, היה מצוין אחרת".
ראוי לתת את הדעת גם על פסקה נוספת בגזר הדין: "התביעה הסכימה, לאחר בדיקת מכלול הראיות העומדות לרשותה, להסתפק בעבירה של ניצול מכוון של טעות הזולת, ולכך שהמעשים היו ללא יסוד של מרמה. את רמת החומרה שאותה מייחסת התביעה למעשיה ניתן ללמוד גם מעצם הסכמתה להסתפק בקנס ובפיצוי ללא רכיב של מאסר מותנה, ומכאן להסיק גם על מידת הפגם המוסרי שבמעשים שבהם הורשעה הנאשמת...". כאן קובע השופט חן כי הפגם המוסרי בעובדות שבהן הודתה הגברת נתניהו מזערי, וזאת בגין הענישה הקלילה והסמלית שהפרקליטות הסכימה שתוטל עליה.
יתרה מזו, במסגרת הסדר הטיעון בין הפרקליטות לסנגורה של הגברת נתניהו, עו"ד יוסי כהן, נקבע כי הפרקליטות שומרת לעצמה את הזכות להגיש תביעה אזרחית על ההפרש שבין הסכום שהגברת נתניהו חויבה להחזיר, 45 אלף שקל, לסכום המפורט בכתב האישום, היינו 175 אלף שקל. אפשרות זו ירדה לטמיון בעקבות פסיקתו של השופט חן, הקובעת כי אין כעת יכולת להבחין במטרת ההוצאות.
# # #
אולם מי שסבור כי "הילד הרע" בפרשת החקירות נטולות הפירות הוא היועץ המשפטי וכפיפיו בפרקליטות, אינו יודע מה הוא סח. החבורה המרושעת בפרשה היא מרביתה של התקשורת הישראלית, שזה כ־25 שנה משמיצה, מחרפת ומגדפת, תוך שימוש בילקוטי כזבים רבי־ממדים את אשת ראש הממשלה, שעטה כמוצאת שלל יקר מפז על החקירות. שרה נתניהו הוצגה כמעט מדי יום כגנבת ורמאית נטולת רסן, שלא תחמיץ הזדמנות לגזול כספי ציבור, לרבות באמצעות הזמנת גלידות וסחר בבקבוקים - הכל כדי לפגוע ולהשפילה עד עפר.
חייזר, לו היה מגיע לישראל באותם ימי פוגרום תקשורתיים, היה מקבל את הרושם כי עלה בידי המשטרה והפרקליטות לפענח את פרשת המרמה הגדולה והמסוכנת בתולדות המדינה. מסע השמצות דוחה ונמוך זה הוא הסיבה היחידה שבגינה הסכימה הגברת נתניהו להודות בעובדות מעורפלות לעבירות שלא ביצעה ולשאת ב"עונש" שאינו עונש.