מתוך ים השקרים, הקללות, הדמוניזציה, חזיונות אחרית הימים, השנאה - מכל העברים ללא יוצא מהכלל - אני מעוניין לדלות דבר "תמים" אחד שחוזר באופן קבוע, ואין מטעה יותר ממנו. כוונתי לנוהג הרווח באמצעי התקשורת להציג תוצאות סקר בשני עיגולים: על האחד יכתבו "גוש הימין" ועל השני יכתבו "גוש המרכז־שמאל".
עד לאחרונה מפלגתו של ליברמן נכללה בתוך עיגול הימין, אך עכשיו היא הוצאה ממנו ומופיעה כגוף העומד מחוץ לשני הגושים. טוב ויפה. אבל מדוע הרשימה המשותפת, הכוללת ארבע מפלגות ערביות, כלולה תמיד בעיגול גוש המרכז־שמאל? מדוע אינה מופיעה בנפרד כמו מפלגת ליברמן? האם בל"ד היא מפלגת שמאל? האם המפלגה האסלאמית היא מפלגת שמאל? והאם הוא הדין עם מפלגתו של טיבי? רק חד"ש, שבמרכזה המפלגה הקומוניסטית, יכולה להיחשב כשמאל, אומנם רדיקלי, אבל שמאל.
ואיני יכול שלא לסיים ולהגיד: הלב נחמץ למראה התמונה של אהוד ברק מוקף מימין בצווחנית שוק, לדעתי, ובעיתונאי מוכשר שעדיין לא נטע עץ ולא בנה בית למען המדינה. "איך נפלת משמיים הילל בן שחר", עולים בראשי דברי הנביא ישעיהו.