מי שנעץ מבטו בראש הממשלה הזמני נתניהו בטקס האזכרה לראש הממשלה הנצחי יצחק רבין, כשנכדו יונתן בן ארצי דיבר עליו, על ממשלתו, על השיתוק במדינה, ועל אי לקיחת האחריות האישית, יכול היה לקרוא בשפת פניו של הביבי - המבט והעיניים הנעות, קו הפה המעוקם מעט - את ההשפלה, הזעם, השנאה וחוסר האונים שלו, לשמע הדברים שנאמרו בניסוח הולם ועובדתי (ולא שקרני, אלים וגס כהתנסחויות הביבי ג'וניור); ללא יִרְאָה, קבל הנוכחים הנכבדים והאומה. האם חסידי נתניהו, השוטים והערמומיים, לא יאשימו את בן ארצי הצעיר בהפעלת לחץ פסיכולוגי אסור על נאשם שלאחר שימוע? אבל השיימינג הצודק הזה שנעשה לביבי'ס לא ישנה הרבה.
 

חבר העביר לי אמרה קולעת, מאלה הנולדות באלמוניוּת, בעִתוֹת מצוקה: "אנשים הם כמו נרות. יש כאלה שמאירים לנו את החיים – ויש כאלה שצריך לדחוף לתחת". סליחה על הבוטות, אבל זה די נכון, תודו, וסרקסטי ומר, במצוקה הפוליטית־חברתית־לאומית הזאת.
 

לפנינו חורף שמאיים להיות שחון, שמאתחל פוליטיקה שחונה, שתוביל לבחירות שלישיות. כשאנחנו מחפשים בנרות את האנשים הטובים שיובילו, יאירו ויראו לנו את הדרך הנכונה – עמלים מנגד אנשים מהסוג השני, הביביסטים, לשבש ולחסום כל נתיב: אוחנה, לוין, זוהר, רגב, בנט - עוד "שר" חד־ממדי חדש – דרעי, ושאר השטיחונים הרמוּסים, הקרויים שרים.
 

הם לא יאפשרו לגנץ להקים ממשלה, גם אם יסכים למִתווה הנִבצרוּת שהציע הנשיא ושהציג ליברמן כאולטימטום - ולא מזיז להם ש־54% מהציבור (סקר ערוץ 12, מוצאי שבת) תומך בהקמת ממשלה בראשות גנץ. ולא מזיז להם שהמדינה תקועה שנה בכאוס ושמערכות קריטיות אינן מתפקדות: בריאות, אוצר, חינוך, ביטחון במגזר הערבי, תחבורה, כלכלה, מדיניות חוץ. 
 

הביבי'ס מערבבים עכשיו סמטוחה, שבה השוּלי הופך לעיקר, כדי שהעיקר יעוּקר ממשמעותו. כך המהומה שעוררו בתקשורת ובציבור סביב הפריצה המשטרתית לטלפונים של עוזרי הביבי'ס, מטרידי עד המדינה לכאורה, כדי להשכיח את עבירת ההטרדה החמורה שלהם, וכך הם מתנפלים ככלבי ציד על חוקרי ניר חפץ, בשל "הלחצים העצומים שהופעלו עליו להפוך לעד מדינה". הכל נועד להפחיד את עדי המדינה ולהרתיע את היועמ"ש החששן, כדי שלפחות יסיר מתיק 4000 את האישום בשוחד. 
 

מול הציבור המשתומם מתעסקים הפוליטיקאים במאוּם ובתקשורת מתווכחים על כלום, כשהניסיונות להרכיב ממשלה כושלים בהשראת המנהיג, שמבקש להיבנות מהבחירות הבאות. זהו נתניהו, האסטרטג והמדינאי הדגול, ליגה אחרת, שהעולם משתחווה לחוכמתו; האיש שבגאונותו, בעורמתו ובתעוזתו הביא את איראן לגבולותינו ומדיניותו סייעה לה להגביר את ייצור הגרעין; שהפך את טראמפ הבוּר, בלון ריק ובוגדני, למושיע ישראל, והציג את פוטין, בן הברית של איראן וארדואן, כידיד ותומך; שהרחיק מאיתנו את עבדאללה הירדני, הרשות, אבו מאזן והַהֶסדר, אך משתפן מול חמאס. זה האיש נתניהו, שמשעבד את כולנו כבר שנים, חוקתית, חברתית, מדינית וביטחונית, למטרה קדושה אחת: הישרדותו. אז לא. נתניהו אינו נושא האבוקה ולא יובילנו אל האור, האחווה והתקווה. נרו לא יאיר לנו. 
 

ושוב, הכל מותנה ותלוי ביועמ"ש: היֶאֱזוֹר אומץ ויושרה ויחליט מהר על כתבי אישום מלאים, או שיהיה יוהמ"שתפּ. ותלוי גם בבחירות, שאם יגיעו עשויות להנחיל את המפלה הראויה ללקחיהו ולגוש הימינחרדימשיחיניאופשיסטי שעוטף אותו. נראה מה יהיה, כמו שאומר הידיד האמריקאי.