במרץ 2014 אישרה הכנסת את חוק השוויון בנטל. משמעות החוק הייתה כי צה"ל יגייס באופן הדרגתי יותר בני נוער חרדי לצה"ל ולשירות האזרחי לאומי. עוד החליטה המדינה כי אם עד 2021 לא תהיה עמידה במכסות שנקבעו, אז יופעלו סנקציות עד פליליות כנגד מי שאינו מתגייס לצבא. בהמשך ולא במפתיע החליטה הממשלה על דחיית יישום החוק בשש שנים. בג"ץ התערב וקבע כנגד ההסכמות החדשות ונקבע מאז מתווה חוק חדש שעבר בקריאה ראשונה ושנייה בכנסת, אבל מאז ועד היום בתוך הכאוס הפוליטי, נדחה יישומו של חוק חדש בעניין, שלפחות על הנייר היה הגורם לכאורה לפירוקה של הממשלה האחרונה.

בעשור האחרון, בצה"ל כמו בשירות האזרחי, פועלים תחת מכסות גיוס שהגדירה הממשלה. אם לדוגמה בשנת 2011 קבעה הממשלה 1200 מכסות לבני נוער שישרתו מדי שנה בצבא, בשנת הגיוס של 2016, קבעה כבר הממשלה יעד של 3200 מכסות. בשנתיים האחרונות כבר לא נקבעו מכסות על ידי הממשלה, אבל צה"ל במשך השנים הללו הציג תמונת נתונים, שבה ברוב השנים הוא קרוב מאוד לעמידה במכסות הגיוס שנקבעו. 
 
מחשיפתה של כרמלה מנשה הבוקר בכאן ב' עולה תמונה אחרת לחלוטין - לא מדובר בטעות נקודתית ובאחוזים בודדים, אלא במגמה שמצביעה על כך שבמשך שנים צה"ל לא התקרב אפילו לעמידה במכסות הגיוס. צה"ל יהיה חייב לתת הסבר מעמיק כיצד הדבר הזה קרה. מדובר בממצאים חמורים שהשפיעו על השיח הציבורי בישראל, על ועדות הכנסת שעסקו בנושא הזה ועל החלטות הממשלה.
 

במשך שנים עמידה לכאורה בנתונים הקרובים למכסות הגיוס שהגדירה הממשלה היו נדבך חשוב בשיח הציבורי, שבכל הקשור לגיוס חרדים לצבא, צריך לפעול בשיקול דעת ובסבלנות במיוחד לאור התהליכים והנתונים שהצביעו על כך שמתרחש תהליך עמוק בחברה החרדית, שבא לידי ביטוי בעלייה בשיעור הגיוס לצה"ל. נכון, בשנים האחרונות יש שינוי ואפשר לראות אותו בשטח, אבל הוא רחוק מאוד מהתמונה שהוצגה בשנים האחרונות על ידי צה"ל. הבוקר מתברר באופן רשמי שהדיון והחלטות בנושא הושחתו ועוותו על ידי מסד נתונים שאינו נכון. זו אינה טעות שאפשר לעבור עליה לסדר היום ואם מדובר בזיוף מכוון אזי המצב הוא עוד חמור הרבה יותר.

צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 
בסוף 2018 הוקמה מנהלת לגיוס חרדים, שבאה במקומו של מדור קטן יותר בפיקוד רב סרן שעסק בנושא הזה מאז 2013. לתפקיד מונה סגן אלוף בשם תלם חזן, מפקד לוחם לשעבר בצנחנים, שפיקד כמג"ד גם על גדוד נצח יהודה. במסגרת תפקידו הוא ערך בדיקה מקיפה בנושא ומצא כי ב-2018, למשל התגייסו 1650 חרדים לעומת נתוני הגיוס של חרדים שנה אחת לפני ב-2017, שעמד על 3050. זהו פער שאינו ניתן להסבר הגיוני, אלא בהפרזה מוחלטת בקביעה מיהו חרדי שהייתה נהוגה במדור עד שפורק והפך למנהלת תחת סגן אלוף חזן, שהתריע על הפערים החמורים בנתוני צה"ל.

רק לפני כמה ימים התפרסמה ב"הארץ" כתבה שאומנם מצביעה על ירידה לכאורה במספר החרדים, אבל גם שם הנתון שנמסר לעיתון על שנת גיוס 2018 - 2480 חרדים, אינו קרוב לנתון שהציג לצבא סגן אלוף תלם חזן. בשנת 2017 למשל, הציג צה"ל נתוני גיוס של 3070 חרדים, אך בפועל, על פי המדדים שנבחנו עכשיו, המספרים האמיתיים עומדים על 1300 בלבד.
 
הפער הזה בנתונים אינו מתקבל על הדעת, צה"ל אינו יכול לפטור את תשובתו בנושא כטעות שנמצאת בבדיקה. מאחורי הקלעים של האירוע הזה עולה חשש, כי הטעויות בעיצוב הנתונים לא נעשו מתום לב, או מקביעה מקלה בלבד, תחת השאלה מיהו חרדי ואיך קובעים זאת. השאלה היא האם מדובר בתקלה מקצועית כבדת משקל, או בעיית אמינות וזיופים חמורים שנעשו במכוון, דבר המחייב חקירה יסודית בנושא, עד לקביעת מסקנות חד משמעויות.

מה שחמור עוד יותר בפרשה הזאת, זה כיצד השפיעו הנתונים על קבלת ההחלטות של הדרג המדיני והשיח הפוליטי בישראל. שכן עד הבוקר התמונה שקיבלו אזרחי ישראל הייתה שבעשור האחרון צה"ל היה קרוב מאוד לעמוד במכסות הגיוס שקבעה הממשלה. לא פחות חמור מכך, החשיפה מעלה שאלות קשות על היכולת שלנו, האזרחים, לסמוך על הנתונים המוצגים על ידי צה"ל, ועל רמת הבקרה הפנימית על נתוני המערכת המשוקפים החוצה לציבור, כמו בכל מערכת ציבורית או עסקית. מסתבר, שעד שהגיע סגן אלוף תלם חזן אחד, לא היה גורם שיעשה בדיקה ובקרה לנתונים עליהם חתם רב סרן בצה"ל.