"יהודים וערבים בישראל חיים בשני עולמות מקבילים", אמר לי השבוע חבר מכפר יאסיף. בעוד היהודים צופים בערוצי הטלוויזיה בשפה העברית, ערביי ישראל מחוברים בעיקר לערוצי הלוויין של העולם הערבי. גם ערוצי הרדיו מופרדים, מערכת החינוך בשני המגזרים מתנהלת כשני קווים שלא ייפגשו לעולם ומרבית המופעים ותוצרי התרבות בישראל מתחלקים לכאלה המיועדים לקהל יעד ערבי ולמקבילו היהודי, והחפיפה ביניהם כמעט לא קיימת.

הנשיא המנוח שמעון פרס נהג לומר שרק בבתי החולים חשים עצמם אזרחי המדינה היהודים לגמרי בנוח כשרופאים פונים אליהם בעברית עם מבטא ערבי כבד. אולם ביתר המקרים אין זו התחושה, שכן נקודות הממשק בין יהודים לערבים בחברה הישראלית אינן רבות מאוד או בהכרח נוחות מאוד. 

הדיכוטומיה הזו נוצרת למרות החוק היבש שאוסר על אפליה בין יהודים לערבים. היא נוצרת בעיקר נוכח היעדר חקיקה ומחשבה מעמיקה על יוזמות שמטרתן להרבות בנקודות ממשק בין האוכלוסיות. נערות בדואיות מביר אלמכסור, כפר בדואי בצפון הארץ, יכולות להגיע לגיל 18 מבלי שתפגושנה ולו ביהודי אחד ומבלי שתשמענה את השפה העברית. 

מרבית המורים והמורות לעברית במערכת החינוך הישראלית בבתי הספר הערביים הם ערבים וערביות שמלמדים את השפה, והגם שאין זה אומר שהעברית שבפיהם איננה מושלמת, הרי שהיא תהיה על פי רוב בהיגוי ובמבטא הערבי. 

כשאותן נערות בדואיות מהכפר בצפון תבקשנה להרחיב את לימודיהן, הן תיתקלנה במחסום מיידי: בחינת הפסיכומטרי. אף על פי שבחינה זו מוצעת גם בשפה הערבית, הצעירים הערבים אינם מצליחים להתגבר על הפערים, הן בשפה והן במקצועות האחרים. רבים מהם נאלצים לעזוב את הארץ וללמוד בירדן ובמדינות נוספות. לא רק זאת: ירדן מעודדת אותם לבחור ללמוד בתחומה, בכך שהיא מעניקה אלפי מלגות בשנה לערביי ישראל. 

לא רק שהלימודים בירדן אינם תורמים לשיפור רמת העברית של אותם צעירים, כמובן, הם גם פוגעים ביכולתם להשתלב עם שובם בחברה הישראלית ובשוק התעסוקה המקומי. יתרה מזו: לא אחת הלימודים בירדן גורמים לרדיקליזציה של הצעירים הערבים מישראל ומרחיקים אותם עוד יותר מהרצון להשתלב במיינסטרים הישראלי.

סטודנטים ערבים שמצליחים למרות הכל להגיע לאוניברסיטאות ולמכללות דוברות העברית בישראל, יצטרכו להתחיל מנקודת זינוק נמוכה באופן משמעותי מעמיתיהם היהודים.

# # #

גם התקשורת בשפה העברית אינה מעניקה במה מספקת לערביי ישראל, ולא מציבה דמויות שיוכלו לשמש כמודלים לחיקוי בעבור האוכלוסייה דוברת הערבית במדינה. אומנם בערוצי הטלוויזיה והרדיו השונים בשפה העברית משולבים ערבים אזרחי המדינה, אולם מספרם כלל אינו מייצג את חלקם באוכלוסייה. 

הכוכבים של ערביי ישראל הם צעירים וצעירות מירדן ומהאמירויות, שמופיעים בתחרויות זמר אזוריות, בעוד הריאליטי הישראלי דובר העברית מייצר דמויות לחיקוי עבור הנוער היהודי, ועבורו בלבד. 

מתן אפשרות להקים מוסדות חינוך בשפה הערבית עם קום המדינה ביטא בין היתר את הנכונות לאפשר פלורליזם ולהכיל את האחר והשונה. הנכונות הזו הלכה והצטמצמה והפכה ברבות השנים לכזו שמעצימה את הפערים. בהיעדר צעדים שיטתיים יזומים שיובילו לשילוב בין העולמות, הפערים רק ילכו ויעמיקו במישור התודעתי, הרגשי והתרבותי.  

ומנגד, אם נבחר ציבור יהודי יחרוט על דגלו את הרצון להביא לשילוב מקסימלי של ערביי ישראל בחברה הישראלית, ויעז בתוך כך להצהיר כי בכוונתו לגרום לכך שתוך שנים ספורות בכלל גני הילדים ובתי הספר בחברה הערבית שפת ההוראה של כל המקצועות - למעט שיעורי דת והשפה הערבית - תהיה עברית, הרי שללא ספק תורגש התקוממות. 

לא מעט קולות בחברה הערבית יזעקו כי מדובר באפליה ובניסיון לבלוע את התרבות והשפה הערבית ללא הכר. המענה, אם כך, חייב להיות הדרגתי ומשולב. כדי להדביק את הפערים עלינו ללמוד את השפה של האחר: נוער יהודי חייב ללמוד את השפה הערבית ואת התרבות הערבית באמצעות מורים ומורות ערבים. כך ירוויחו התלמידים היהודים פעמיים: התכנים שיועברו ישרתו אותם ויציידו אותם בשפה חשובה נוספת, והמפגש עם המורים הערבים יאפשר היכרות עם ה"אחר", כזה שישמש מודל חיובי לחיקוי.

במקביל צעירים ערבים ילמדו עברית באמצעות מורים ומורות יהודיים, כחלק מיישום תוכנית לאומית מקיפה לתגבור הידע והשליטה בשפה העברית. כך ימצאו את עצמם התלמידים הערבים בתוך מספר שנים בנקודת פתיחה טובה בהרבה לשילוב מלא ונכון יותר בחברה הישראלית. 

אין ספק שהשפה היא כלי מרכזי לשילוב, להרחבת אופקים ולגיוון הזדמנויות לתעסוקה הולמת כישורים. מחקרים קובעים ששפה היא החסם המרכזי של החברה הערבית מבחינת תעסוקה. היעדר שליטה טובה בשפה לא מאפשר לצעירים ערבים להציג את עצמם ולבוא לידי ביטוי בפני מעסיקים יהודים פוטנציאליים באופן האופטימלי. בכך הסיכויים שלהם להתקבל למקומות עבודה בכלל ובמגזר הציבורי בפרט יורדים בצורה משמעותית. הנגשת השפה העברית לאוכלוסייה זו היא בבחינת מפתח להורדת שיעורי האבטלה ולהגברת פריון העבודה, ובמקרים רבים להפחתת תופעת ההעסקה בשוק השחור, שנעשית לעתים קרובות בלית ברירה.

tguvot@maariv.co.il