אחרי ההבנות הללו, אי אפשר להבין למה היה צריך להציג תוכנית חצי אפויה. אלוהים הרי נמצא בפרטים הקטנים, ושום תוכנית, גדולה, טובה ומפוצצת ככל שתהיה בכותרות או בכוונות שלה, לא שווה דבר בלי הפרטים הקטנים. זה הרי מה שמעניין את הנפגעים ממשבר הקורונה: מה ואיך מקבלים, מהן ההטבות, מהם הקריטריונים להטבות ובעיקר - מתי. התוכנית הוצגה בקווים כלליים מאוד, ועד לפרסום שורות אלה, כל הפרטים הקטנים, החשובים, לא פורסמו ברבים - מחכים לעיגון בתקנות ובחקיקה. האוצר מסר חלק מהפרטים בתדרוך לכתבים, חלקם האחר נותר מעורפל - זה לא עוזר במיוחד לייצר ודאות. אם כבר, זה עושה בדיוק ההפך: ממשיך את אי־הוודאות. ככה לא מציגים ובונים תוכנית.
לזכותם של האוצר וכל אלה שמטפלים בצד הכלכלי של המשבר, ייאמר שהם פעלו מהר וטוב בכל הנוגע לשכירים וגם לגמלאים־שכירים - המדינה לקחה על עצמה את תשלום שכרם, גם אם בצורה מוגבלת (דמי אבטלה) ותוך הגמשת הקריטריונים של מאות אלפי העובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום.
עכשיו נותרו העצמאים והעסקים, בייחוד העסקים הקטנים והבינוניים. התוכנית שהוצגה השבוע אמורה הייתה אמורה לטפל בהם, אבל הותירה, בינתיים, בלבול. למשל, אילו עצמאים זכאים לקבל את המענקים של 6,000 שקל ו־8,000 שקל במרץ־אפריל ולפי איזה קריטריונים? ראשית, בדיוק כמו דמי אבטלה, מדובר בסכומים ברוטו, שחייבים בניכוי של מס הכנסה ובריאות ברמה השנתית (למי שטעה לחשוב שמדובר בסכומים נטו). אם יתברר גם שהכנסתו החייבת של העצמאי בסיכום 2020 הייתה גבוהה מאשר בשנת 2019, הוא ייאלץ להחזיר את המענקים. אגב, זו חשיבה הגיונית מאוד של האוצר - כי אם עצמאים יצליחו לפצות את עצמם ביציאה מהמשבר על החודשים האבודים, אין שום סיבה שהאוצר יממן להם מענקים.
המענקים גם לא יחולקו אוטומטית ובמלואם לכל עצמאי, אלא כחלק ממדרג הכנסות של בין 24 ל־240 אלף שקל הכנסה שנתית חייבת. שוב, כל זה הגיוני אבל הפרטים הם אלו שחשובים, לא הכותרות - והפרטים עדיין לא ברשות אלו שמחכים לעזרה הכלכלית.
גם בנוגע לפיצויי עסקים, שהמדינה ייעדה להם 6 מיליארד שקל, והם לב ליבה של התוכנית, כל נוסחאות הפיצוי וכל הקריטריונים יפורסמו ככל הנראה רק אחרי חג הפסח - כאשר המטרה היא לפצות עסקים שמחזור ההכנסות שלהם ירד ב־25% ומעלה (גם העובדה הזו עדיין לא פורסמה). על פי התוכנית, ככל שהעסק קטן יותר הוא יקבל פיצוי גבוה יותר - אבל, כאמור, מציאות לחוד וקריטריונים לחוד - ואלו עדיין לא פורסמו. דבר אחד בתוכנית הוא ודאי, שזה יפה: תהיה הפחתה של 25% בארנונה לעסקים ברמה השנתית, כלומר פטור של שלושה חודשים מתשלום ארנונה - המדינה תיקח את זה על עצמה. איך תיעשה ההתחשבנות מול העיריות ואיך תומכים מיידית במצוקה התזרימית של חלק מהעסקים בעת המשבר? שאלה טובה שלאיש באוצר אין תשובות טובות עליה, זולת שכל הפרטים יעוגנו "עד החג" או "מיד לאחר החג".
עקרונית, בלי להיכנס לשאלה אם עשו או פיצו מספיק, התוכנית כוללת את שלושת המרכיבים הרצויים: מענקים, גם אם מוגבלים, לעצמאים; פיצוי לעסקים, כולל דחיית תשלומים וביטול ארנונה לשלושה חודשים; ופתרונות במימון, כשהמדינה לוקחת על עצמה את תשלום הריביות בשנה הראשונה. כל זה טוב על הנייר, אבל כשפתרונות המימון עדיין מסורבלים והבנקים ושאר נותני האשראי מקשיחים את הקריטריונים ואפילו מעלים ריביות - כולנו צריכים לקוות שהמשק והכלכלה יחזרו, גם אם בהדרגה וגם אם באופן חלקי, לתפקד אחרי חג הפסח. זו תהיה התרופה הטובה ביותר למשבר הכלכלי הזמני שנכפה עלינו.
השורה התחתונה מהשוואות: ישראל נותנת, פחות או יותר, את אותו סט של עזרה כלכלית, במיוחד אחרי הכרזת נתניהו להעניק לכל ילד ולכל קשיש 500 שקל (עד לתקרה של 2,000 שקל למשפחה עם ארבעה ילדים ומעלה), גם אם במדינות אחרות זה נראה נדיב קצת יותר. עם זאת, במדינות כמו דנמרק והולנד הבטיחו המדינות שעובדים שיצאו לחופשה ללא תשלום לא יפוטרו, דבר חשוב, שאיננו ודאי כלל ביציאה מהמשבר בישראל.
"בכל משרד ימונה 'נאמן תיעוד', אשר יופקד על יצירת תיק תיעוד למערך קבלת ההחלטות בדרגי הניהול של המשרד (מדרגת סמנכ"ל), בהתאם למפורט להלן: תיעוד ישיבות (נושא הישיבה, מועד הישיבה, שמות ותפקידים של המשתתפים בה, המלצות והחלטות רשמיות שיצאו בעקבות הישיבה). בהקשר זה יובהר כי ישיבות הנערכות באמצעות התוועדות חזותית מצריכות תיעוד ככל ישיבה אחרת; תיעוד למידע חשוב/יוצא דופן שהגיע לידי המשרד (כיצד הגיע המידע, תאריך, נושא המידע) ולהתייחסות למידע זה - קביעת ישיבה, קבלת החלטה וכיו"ב; תיעוד פנייה לאנשי מקצוע רלוונטיים מחוץ למשרד (נושא, סיבת הפנייה, מועד הפנייה, תוצאת הפנייה, חוות דעת, תשובה וכד').
"נבקש להדגיש כי הנ"ל אינה רשימה סגורה ו›נאמן התיעוד› יוכל להוסיף לתיק מידע נוסף שנראה לו רלוונטי וחשוב לצורך בחינת האירוע בדיעבד; על התיעוד להתבצע בתיקייה ממוחשבת, שתיפתח ברשת המשרדית; ככל ש›התיק› יהיה מסודר, כך יקל השימוש במידע שיצטבר בו, לצורכי משפט עתידיים ולצורך הפקת לקחים ולמידה לניהול משברים עתידיים".
כנראה המכתב לא היה על דעתו של אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, שהוציא מכתב הבהרה שריכך את הנוסח המקורי והנוקשה וכתב: "אופן הביצוע והתיעוד נתון לסמכותו ולשיקול דעתו של כל משרד".
עם זאת, המכתב של קמיניץ וקוטב מסמל, בקליפת אגוז, את כל הבעיה של הביורוקרטיה, הרגולציה והמשפטיזציה הישראלית, שחונקות את ההתפתחות הכלכלית בישראל. הוא מעודד כסת"ח, הוא מעודד אי־קבלת החלטות, הוא מעודד התייעצות משפטית על כל צעד ושעל וחשש מושרש ממה יגידו אם אטעה חלילה וחס, הוא מעודד תיעוד ועוד תיעוד ועוד דיבורים לפרוטוקול, הוא מעודד ועדות חקירה של פקידים משפטיים, הוא מעודד בחינת דברים בידי פקידים משפטיים בחוכמה שבדיעבד בתנאי מעבדה תיאורטיים בלבד, והכי חמור - הוא "מעודד" נזקים כלכליים, כיוון שכל מערך ההחלטות מתורגם בסופו של דבר לכלכלה ולכסף, גם במשבר הקורונה.
שום טיפול במשבר, באף תחום, אינו יכול להיות מושלם, ולא יכול להיות חף משום טעות - ניהול החלטות במשבר חייב וצריך להיות דינמי, כשהוא מתקן, בין היתר, טעויות שנעשו במהלך הדרך. בשלב הזה של המשבר בישראל, התוצאות משביעות רצון בהשוואות עולמיות, וכל הדיבורים על ועדת חקירה הם פרי דמיונם של כמה אנשים עם אינטרסים.
ובכלל, אם כבר - אז כבר. אם קמיניץ וקוטב דורשים תיעוד כה נוקשה לקראת ועדת חקירה, שנראה שהם רוצים ומעוניינים שתקום, שיחילו את זה קודם כל על עצמם ועל משרד המשפטים. נאה דורש, נאה מקיים. הציבור מאוד מעוניין לדעת את דרך קבלת ההחלטות במשרד המשפטים, בין היתר זו שהובילה להוצאת המכתב המיותר של קמיניץ וקוטב.
התרעות פיקוד העורף