ראש ממשלת ירדן, עומר אל־רזאז, מעד בדיבורו. בראיון לעיתון הבריטי “הגרדיאן” לאחרונה הוא מצוטט כמי שאמר: “ירדן מוכנה לבחון בחיוב את הפתרון של מדינה אחת, ישראלית ופלסטינית. אם רוצים לוותר על פתרון של שתי המדינות, ארצנו מוכנה לבחון את החלופה של מדינה אחת, בתנאי שיובטח שוויון זכויות לפלסטינים”.

זאת הייתה טעות, אדוני ראש הממשלה. אתה עוסק בנושא לא לך. מדינת ישראל מעולם לא החליטה לבטל רשמית את פתרון שתי המדינות. ישראל גם לא החליטה ללכת על רעיון של מדינה אחת לישראלים ולפלסטינים. הרוב המוחץ של הישראלים לא מעוניין בפתרון של מדינה אחת. לכן לא מובנת התייחסותך לסוגיה. בהצהרתך לעיתון חשפת באבחה אחת את המלך שלך ואת הממלכה לאלה המחפשים חלופה לממלכת ירדן. אלה שאומרים שירדן היא פלסטין. בכל שיחותיי עם הירדנים הבנתי את החרדה שיש בממלכה מפני פתרון כזה. באותה מידה עמלנו קשות כדי להסביר לצד הירדני שזאת לא עמדתה של ישראל.

מלך ירדן עבדאללה וסגן נשיא ארה''ב מייק פנס (צילום: AFP)מלך ירדן עבדאללה וסגן נשיא ארה''ב מייק פנס (צילום: AFP)

אז מדוע, אדוני ראש הממשלה, חשפת את הממלכה לטיעון מסוכן זה? מה היה קורה אם ראש ממשלת ישראל היה מתראיין ל”הגרדיאן” ואומר: אם רוצים לוותר על רעיון של שתי המדינות לשני העמים, ישראל מוכנה לבחון בחיוב את החלופה שירדן תהפוך לפלסטין? הרי לא רק המלך וירדן כולה, אלא כל העולם ייצא נגד אמירה כזאת. מדוע, אם כן, היית צריך לעורר את זה? הנושא רגיש וחשוב מדי מכדי לצאת בהצהרות מהסוג שלך.

ידוע שישנה תוכנית המאה של ארצות הברית, המדברת בין היתר על שתי מדינות. עם זאת, נראה שהחלטת להתעלם מכך ולצאת בהצהרה שרק מעלה תהיות. את מי הצהרתך למגזין הבריטי משרתת? בוודאי שלא את ישראל, וגם לא את הפלסטינים. אם אתה מציע לחשוב באופן יצירתי על פתרון הסכסוך, בוא לא נבטל אף חלופה אפשרית, לרבות החלופה שירדן תהפוך לפלסטין, חלופה שאתם חוששים ממנה כל כך, ובצדק.

הסכסוך עם הפלסטינים חייב להיפתר - ובהקדם. לישראל יש דרישות חשובות וגם לפלסטינים. כולם יודעים שפתרון יכול לבוא רק אם הצדדים יוותרו ויגיעו לעמק השווה. אף אחד לא יקבל 100% ממה שהוא רוצה. אם אלה הפרמטרים המקובלים לפתרון, דבריך לעיתון הבריטי פוגעים בסיכוי למציאת פתרון מתאים ומקובל על הצדדים. הם פוגעים באפשרות למימוש תוכנית המאה. היה עדיף שירדן תשחק תפקיד בונה יותר במהלך הדיפלומטי; תפקיד שיקרב ולא ירחיק. כדי לעשות זאת, נתחיל בהימנעות מהצהרות שלא תורמות לפתרון צודק ובר־קיימא.