"לאכול חומוס בדמשק", זאת הייתה בזמנו סיסמת העידוד לציבור הישראלי על מנת שיתמוך בהסכם שלום עם סוריה. כלומר, יסכים לנסיגה מכל הגולן, לעקירת כל יישוביו, להעברתו לידי רודן עריץ בשם חאפז אל־אסד. היו זמנים, והם השתנו, אך דפוסי חשיבה נוקשים מתקשים להשתנות.

איני מתכוון לדברי הבל כמו אלו המייללים שהאמירויות הן דיקטטורה הרודפת את הלהט"בים, ולכן אסורות במגע. כוונתי לדברים הנאמרים אצלנו בעניין מטוסי האף־35 והאמירויות.

בהתחלה הופיעה ידיעת הכזב שבמסגרת ההסכם שהוכרז עליו בוושינגטון על ידי הנשיא טראמפ, הסכים נתניהו שארצות הברית תמכור לאיחוד האמירויות מטוסי אף־35, שעה שבעבר ישראל התנגדה לכך נחרצות. מיד הואשם נתניהו בבגידה, במכירת ביטחון ישראל.

האמת: לא הייתה שום הסכמה, ההתנגדות הישראלית עדיין שרירה וקיימת, ואף ישנם קולות הדורשים מישראל לעגן התנגדות זאת בהסכם המפורט שייחתם עם איחוד האמירויות בקרוב. 

מטוסי F-35i, ארכיון (צילום: דובר צה''ל)מטוסי F-35i, ארכיון (צילום: דובר צה''ל)

דעתי היא שלא ייגרם נזק ביטחוני לישראל אם ארצות הברית תספק לאמירויות מטוסי אף־35, ואין סיכוי להתנגדות הישראלית (למעט כמובן איסור יצוא שיפורים שהוכנסו במטוס כתוצאה מניסיון קרבות ישראלי). להפך, הסכם השלום עם ישראל מקדם את הבקשה של איחוד האמירויות מארצות הברית זה זמן לרכוש מטוסי אף־35. אסביר את עצמי. 

ראשית, עניין טכני: המטוס זקוק לשני תדלוקים באוויר (בטיסה לישראל), וייקח כמעט שבע עד עשר שנים עד שיהיה מבצעי בחיל האוויר של איחוד האמירויות. לעומת זאת, בשדה התעופה של טאבוק, המרוחק 150 קילומטר מאילת, מחזיקים הסעודים באופן קבוע טייסת של מטוסי אף־15. סעודיה ערכה בעבר אימונים עם חיל האוויר המצרי, שכללו תקיפה מדומה של אילת. זה איום ביטחוני ממשי, עכשווי, חמור בהרבה מכל איום ערטילאי עתידי מאיחוד האמירויות. 

שנית, חיל האוויר של איחוד האמירויות הוא מתקדם ביותר (עם המילים האחרונות של הטכנולוגיה האווירית). יש ברשותו 80 מטוסי אף־16 מהסוג המתקדם ביותר בעולם, ויש לו ניסיון קרבות עשיר בקואליציה עם האמריקאים והמצרים. האף־35 לא רק מוסיף לו יכולת, אלא מקנה לאיחוד האמירויות מעמד של כבוד בעולם הערבי. 

שלישית, האויב העיקרי של איחוד האמירויות הוא איראן. אנחנו מצויים במעין ברית עם מדינות המפרץ, מצרים, סעודיה וכמובן ארצות הברית, מול השאיפות האיראניות. אז מדוע שנופיע ככאלו המתנגדים להגברת היכולת של הנסיכויות מול איראן?

קושנר והמשלחות בשדה התעופה באיחוד האמירויות (צילום: ללא)קושנר והמשלחות בשדה התעופה באיחוד האמירויות (צילום: ללא)

רביעית, מאז 1968 התקבעה התפיסה כי על ארצות הברית לשמור על "היתרון הצבאי האיכותי" הקונבנציונלי הישראלי מול שכנותיה במרחב, כבודדות או כקואליציה. תפיסה זאת קיבלה אישורים בקונגרס האמריקאי, האחרון שבהם, בחקיקה ב־2007. אבל זהו עיקרון גמיש. שום התנגדות ישראלית הכי נחושה לא יכלה לעמוד מול נחישות של ממשל אמריקאי לחרוג מהתפיסה הזאת לנוכח שינוי המציאות במזרח התיכון, הררי הדולרים של הנפט והלחצים של תעשיית הנשק האמריקאית. לא רק זאת, הסכם השלום עם ישראל הביא למצרים את מטוסי האף־16 ואת הטנק האמריקאי המתקדם אברמס. 

חמישית, תעשיית הנשק האמריקאית היא כיום מרכיב היצוא העיקרי של ארצות הברית. עוד עסקה למכירת אף־35 פירושה עוד הרבה מקומות עבודה בטקסס. זהו שיקול משמעותי ביותר עבור נשיא ארצות הברית, חודשיים לפני הבחירות.

ואסיים: מי שדואג לביטחון ישראל צריך לחתור להחלת הריבונות בבקעת הירדן והפיכתה לגבול המזרחי שלנו.