אם הוא היה חי, אפשר לומר כמעט בוודאות שהוא היה מתמנה למנכ"ל רשות השידור - תפקיד שהוצע לו על ידי ראש הממשלה. הוא היה בן 66 במותו, ונחשב מנהל מיתולוגי. התוכניות שהוא ערך והגיש ב"קול ישראל" - תוכניות רדיו פופולריות שעסקו בצרכנות ובזכויות האזרח - היוו המשך לתוכניות הרדיו שערכה והגישה ח"כ והשרה לשעבר שולמית אלוני לפני שפנתה לפוליטיקה. כממשיך דרכה הרדיופוני בתחום הצרכנות, הוא ייצר עבור המאזינים במה רדיופונית ופתר עבורם את מה שהם לא הצליחו לפתור בכוחות עצמם.
בצעירותו הוא ניגן בתזמורת צה"ל. לכן היה זה רק טבעי כשניתנה לו האפשרות, שהוא יקים במסגרת רשות השידור את "קול המוסיקה", תחנת רדיו שמשדרת מוזיקה קלאסית, ג'אז ומוזיקה אמנותית. בהמשך הוא הקים גם את מרכז החדשות של קול ישראל בירושלים, שכלל את חדר החדשות המרכזי של הרדיו, ואת מערכת החדשות וענייני היום, שהייתה אחראית על שידור כל יומני החדשות של חטיבת החדשות.
קול רדיופוני כמו קולו של האיש הזה - שנשמע באותם ימים גם ב"יומני גבע", שהוקרנו בבתי הקולנוע עד שנת 1970 כיומני חדשות לפני הסרט - לא נשמע עד עצם היום הזה.
הוא שינה את אופיין של תוכניות הבוקר של "קול ישראל" וייצר את המגזין "כל צבעי הרשת", שהיה מגזין חדשות ואקטואליה רכה ששודר ברדיו חמש פעמים בשבוע בין השעות 10 ל־12 בצהריים. הוא פעל לשינוי סגנון ההגשה בקול ישראל והחליף את הסגנון המוקפד והרשמי בסגנון קליל שלא היה נהוג עד אז ברדיו.
הוא סיים לימודי משפטים בשנות ה־60 באוניברסיטה העברית בירושלים, וכמי שהתמחה כאמור בעריכה ובהגשה של תוכניות צרכנות ברדיו, רק טבעי היה שהוא ערך גם את "כלבוטק", מגזין הצרכנות של הטלוויזיה הישראלית של אותה תקופה, וטיפל בתלונות של מאזינים וצופים.
קולו שולב בשיר "החופש בבית הבראה" שכתב חיים חפר ובוצע במקור על ידי אורי זוהר. בשיר נשמע קולו הרועם כשהוא מכריז: "כל החברים מוזמנים לחדר האוכל". לימים, בטקס החתונה של בנו, כשהוא כבר לא היה בין החיים, מיד לאחר החופה נקראו האורחים אל המזנונים כשקולו נשמע במערכת ההגברה מזמין את האורחים במשפט המוכר מתוך השיר.
פעם אחת ויחידה בחייו הוא נתן את קולו גם לתשדיר פרסומת ששודר בקול ישראל. זה היה בתשדיר שנועד לקדם את הקניות בכלבו שלום, שנחנך בשנת 1965 בקצה רחוב הרצל בתל אביב והיה גורד השחקים הראשון בתל אביב ובישראל.
בשנת 1988 הוא התפטר מתפקידו ועבר לנהל את תחנת הרדיו "רדיו לב המדינה" בתקופה שהתחנה שידרה מקניון הזהב בראשון לציון. במקביל הוא כיהן באותה תקופה כמנכ"ל המועצה לארץ ישראל יפה. במשך שש שנים הוא נמנה גם עם מגישי התוכנית "יש עם מי לדבר" ששודרה בגלי צה"ל.
הוא מת בספטמבר 2001 בעקבות זיהום שהתפשט בגופו כתוצאה מעקירת שן בינה. אחייניתו, ששירתה בגלי צה"ל, הייתה קריינית חדשות מוכרת במשך שנים רבות בקול ישראל, וכיום היא מגישה תוכניות אקטואליה ברדיו 103FM.
אתם מוזמנים לגלות מי האיש?
פתרון החידה מהשבוע שעבר:
האישה שצחוקה המתגלגל מדביק גם אחרים היא משפטנית קשוחה, שגדלה עם אמא הודית ואבא מג'מייקה, נדבקה בחיידק הפוליטי בילדותה ומוכרת היטב בקליפורניה, שם הפכה לפרקליטת המחוז. היא ביקרה פעמיים בישראל ונישאה לעורך דין יהודי אמריקאי. זו קמלה האריס, שתהפוך לסגנית נשיא ארצות הברית בממשלו של הנשיא ה־46 ג'ו ביידן.