המקרה הטרגי של איציק סעידיאן, נכה צה"ל שהצית עצמו, לא הפתיע, למרבה הצער, את הלומי הקרב. ב"עמותת ההלם והקרב", למשל, אומרים שהכתובת הייתה על הקיר. עידן קלימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל ועורך דין במקצועו, התריע, לדבריו, על המצב 66 פעמים, גם בפני ועדת ביקורת המדינה, וגם בפני ועדת העבודה של הכנסת. הוא מכיר מקרוב את ההתנהלות המשפטית והרפואית מול הלומי הקרב, שטענותיהם אינן חדשות.

לדברי עו"ד קלימן, מצבת כוח האדם של משרד הביטחון לא השתנתה מאז שנת 1982, מה שמתבטא במחסור ברופאים מחוזיים ומרחביים. קלימן התריע בעבר על כך שרופא מחוזי באגף השיקום מטפל בכ־3,000 נכים בשנה, בעוד שבקופות החולים התקן הוא רופא אחד ל־1,500 מטופלים. לדבריו, בירוקרטיה קשה שמכבידה ברמה הנפשית, בצד מחסור בתקציב ויחס בלתי הולם כלפי נכי צה"ל , עלולים לסכן את חייהם של נכים רבים שנפגעו נפשית וסובלים מהלם קרב.

בשנת 2020 הכין האלוף (במיל') איל בן ראובן טיוטת דוח מסודרת, שנועדה להתמודד עם טענותיהם של נכי צה"ל. אבל למרות שמדובר בקצין בעל עבר צבאי מרשים, נראה כי איש במערכת הצבאית לא התייחס ברצינות לטיוטת הדוח. בן ראובן, שהיה מפקד חטיבה 679, חטיבה 401 וחטיבה 188, ושירת כמפקד אוגדה 366, כמפקד עוצבת הפלדה, כראש מטה זרוע היבשה, כמפקד גיס 479 וכמפקד המכללות הצבאיות, לא הרשים כנראה את מערכת הביטחון בהיכרות שיש לו עם המערכת הצבאית ועם נכי צה"ל. עובדה. טיוטת הדוח שהוא הכין טרם יושמה.

לנכי צה"ל יש טענות קשות, בין היתר, נגד תא"ל (במיל') חזי משיטה, שסיים את תפקידו כסמנכ"ל וראש אגף השיקום בינואר 2021, על כך שטען לדבריהם בפני ועדות הכנסת שלאגף השיקום אין בעיות תקציביות, ושנכי צה"ל מעלים טענות שווא. משרד הביטחון טוען כי הדברים שיוחסו למשיטה לא נאמרו על ידו. קלימן מצדו טוען שהדוח של בן ראובן, ודוח מבקר המדינה האחרון, מחזקים את הטענה שלוחמי צה"ל ננטשו, והם אינם מטופלים כראוי.

גם משה (מוץ) מטלון, שעמד במשך תשע שנים בראש ארגון נכי צה"ל, נחשף בתפקידו הקודם כיו"ר מחוז תל אביב של ארגון נכי צה"ל, למקרים קשים של נכים עם תסמונות טראומה, שלא היו מודעים למצבם. מטלון טוען שבעקבות פגישות עם בני משפחה, נשים וילדים, הוא ביקש לבדוק את תיקיהם הרפואיים של אותם נכים באמצעות רופא מומחה, מה שהביא לחשיפה של תופעות קשות, שאינן כלולות לדבריו בספר הנכות, שעל פיו נקבעו אחוזי הנכות של נכי צה"ל. מטלון מדגיש שבעקבות לחץ שהפעיל בעבר על מערכת הביטחון, הוקמו ועדות בדיקה מקצועיות, שקבעו שהתגלו תופעות שלא היו ידועות עד אז, דבר שחייב את מערכת הביטחון להעניק לנכי צה"ל אחוזי נכות נפשיים. לדברי מטלון, עלות ההכרה בנכים קשים כרוכה בתקציבים גדולים, וזו הסיבה שבגללה אגף השיקום מערים קשיים.

משרד הביטחון טען בתגובה שעוד לפני האירוע הטרגי, הוא הכין תוכנית מקיפה לטיפול בנכים פוסט־טראומטיים, שכוללת בין השאר קיצור בהליך ההכרה, שיפור השירות והרחבת מגוון הטיפולים הרפואיים לנכים. במקביל משלים משרד הביטחון הליך קליטה של רופאים נוספים, ובכל מקום שבו קיים מחסור ברופאים תקניים, המשרד שוכר רופאים חיצוניים. משרד הביטחון טען כי הוא הקצה לאחרונה לאגף השיקום תקציב נוסף של עשרות מיליוני שקלים לטיפול בנפגעי פוסט־טראומה, וכי התקציב השנתי לטיפול בנכי צה"ל, שנאמד בכארבעה מיליארד שקלים, עולה בכל שנה.