בימינו זה לא יקרה", "ההתחממות הגלובלית לא תשפיע עלינו", אומרים רבים בכל פעם שהנושא עולה. אבל זה כאן, ולא הולך לשום מקום.
גזי החממה הוא שם לכל הגזים השונים הנמצאים סביב כדור הארץ ומחזירים או בולעים קרינה הנפלטת מכדור הארץ ובכך גורמים לכדור להיות כחממה. הם חשובים לוויסות מזג האוויר. ללא אפקט זה הייתה הטמפרטורה על פני הכדור 16־17 מעלות מתחת לאפס. מאז המהפכה התעשייתית, גזים אלה, בעיקר Co2, גורמים ליותר חום להיאגר בכדור ולהעלות את הטמפרטורה, ואנחנו נחשפים לשינויים קיצוניים במזג האוויר: התפרצויות הרי געש, גלי חום ושיטפונות שכמותם אירופה לא הכירה זה מאה שנים.
גרמניה ובלגיה ספגו בימים האחרונים את נחת זרועו של מזג האוויר: כ־250 מ"מ גשם ירדו בחלק מהאזורים תוך תשע שעות. עשרות תושבים נסחפו בשיטפונות ומצאו את מותם, מפולות והרס של כבישים ותשתיות, הפסקות חשמל ומים, קריסת קווי אינטרנט וטלפון, הרס בתים וכפרים.
משנה לשנה הולך כדור הארץ ומתחמם. אפילו בצפון סיביר אשר שם, פרט לאנטרקטיקה, שוררים החורפים הקרים ביותר בעולם, מגיעה כיום הטמפרטורה לעתים ל־38 מעלות ובעקבות זאת גורמת לשריפות ענק. אלו משחררות גזי חממה ובמעגל קסמים כזה הולכת הטמפרטורה ועולה.
אין ספק שהעתיד יביא איתו עוד מתהפוכות מזג האוויר. כדור הארץ אינו שוכח, ובטח לא סולח. כבר שנים שהמדענים מזהירים אותנו מפני האסונות העומדים בפתח, אבל אנחנו בוחרים להתעלם. מדינות מקימות ועדות, ממנות שרים לנושא חשוב זה, אבל כל אלה בעיקר טוחנים מים - וכמעט דבר אינו זז.
במשך שנים דחה ולדימיר פוטין את העובדה שבני האדם אחראים להתחממות הגלובלית, אבל לפני כחודש, במהלך שידור טלוויזיה, הזהיר שהתחממות הכדור עלולה לגרום להפשרת הקרח בסיביר ובקוטב, דבר שיגרור בעקבותיו השפעות כלכליות וחברתיות קשות. הוא הוסיף שהוא מודה בטעותו ואישר ש"ההתחממות ברוסיה מהירה יותר מאשר במקומות אחרים בעולם". לאחרונה חתם פוטין על חוק המחייב דיווח של עסקים ומפעלים על פליטות גזי החממה שלהם לצורך רגולציה.
כאשר אנחנו מתארחים אצל חברים, לא יעלה בדעתנו לנפץ את האגרטל על השולחן בסלון, להעלות באש את הווילונות או לשפוך דלי זפת על שולחן האוכל. אנחנו אורחים על פני כדור הארץ הזה. מחובתנו לעזוב אותו במצב שבו מצאנו אותו ולא לנצל את משאביו עד הטיפה האחרונה, לזהם את מקורות המים ולכרות את היערות. אם גם אנחנו, הגזע האנושי, מתכוונים להישאר כאן ולא ללכת לשום מקום - מוטב אם נשכיל לחשב את צעדינו ולהפגין יותר התחשבות ביקום שאותו אנחנו מאכלסים.