ריחו של הקלון כבר דבק בבגדים; אין עוד דרך לברוח ממנו. הזוהמה נמצאת בכל פינה. יש קבוצות באוכלוסייה שהשלטון יקר ללבן יותר מכל, וכדי לאחוז בו נדמה שאין מעשה נבלה שיהיה פסול בעיניהן. בקלפי הן נכשלות שוב ושוב, אבל הן יודעות היטב כיצד עוקפים את ההליך הדמוקרטי. השימוש במערכת המשפטית, לדוגמה, מאוד אהוב עליהן; כמו גם השיטות הבדוקות להנדסת התודעה של ציבור ענק שאותו הן, למעשה, מתעבות.

תהליכים מהסוג הזה התרחשו, לדעתי, כשבנימין נתניהו ביקש לקדם את הפקת הגז מהים לטובת כולנו. אז זה לא צלח, אבל התשתית הונחה. עיכוב של שנים - והיום אין עוד ספק ביתרונות הכלכליים, האסטרטגיים והאקולוגיים העצומים שיש במתווה הזה - גרם לנזקים של מיליארדים רבים.

וזה גם מה שקרה, לדעתי, כשנתניהו רצה להקים גדר בגבול מצרים שתעצור את אלפי המסתננים שהועמסו על אוטובוסים כדי לזרוק אותם לנפשם בדרום תל אביב. קבוצות של אנרכיסטים, הרוצים בשינוי דמותה של המדינה היהודית, להבנתי, פעלו להכשלת המהלך. גם אז זה לא צלח, אבל הקבוצות הללו לא הרפו, ולשיא הגיעו הדברים במה שכונה “פרשת הצוללות”.

נתניהו ביקש לנצל חלון הזדמנויות נדיר ולרכוש שלוש צוללות מגרמניה, במקום שלוש הצוללות שעומדות לצאת משירות בסוף העשור הזה, במחיר זול במיוחד ובסבסוד של ממשלת גרמניה שנשלטה אז בידי אנגלה מרקל. שוב קמו עליו אותם גורמים, בהרכבים שונים, ושיבשו את תוכניתו. נטען שהוא “מכר” את ביטחון המדינה לטובת בן דודו ושהוא עצמו קיבל כספי שלמונים. המשטרה סרקה במסרקות ברזל את כל הפרשה. היא אף טרחה לגייס עד מדינה (שאחר כך חזר בו) שלא תמך בגרסאות שהשמיעו בכיכרות אינטרסנטים מתוסכלים.

ועכשיו, כמה שנים לאחר שנתניהו ביקש לעשות את מה שחשוב היה לעשות כבר אז, הממשלה הנוכחית, זאת שעלתה לשלטון, בעיניי, במידה רבה על גבן של צוללות מתנפחות; מי שהבטיחה שינוי, אולם משווקת, לתפיסתי, משהו אחר - הולכת באותה הדרך; אלא שהמחיר הוכפל. הגרמנים רוצים עוד 1.2 מיליארד יורו.


ושוב עולה באפי ריחו של הקלון. מה שהיה פסול, לכאורה, בימיו של נתניהו כשר למהדרין עתה. השרים הזדרזו לאשר את הדרישה, ונפתלי בנט אף ניסה לשווק אותה, כדרכו, בליווי הטיעון שמי שאשם בייקור העסקה הוא נתניהו. יכולתי להוסיף עוד כהנה וכהנה דוגמאות על הטרללת ששוטפת את רחובותינו, כדי להבטיח שהמנהיג של מחנה הימין לא יחזור לשלטון, אבל אני רוצה להתעכב דווקא על הדרישה, שאין חלולה ממנה, למיטב הבנתי, להקמת ועדת חקירה ממלכתית.

ניחא, נושא הצוללות, אבל יש לא מעט לעשות בנושאים רבים אחרים. אני הייתי בודק, לדוגמה, איך צה”ל הפך לצבא נרפה; חסר מוטיבציה לנצח. יש תשובות לא מעטות באמתחתי, אך הייתי רוצה שגם הציבור הרחב יהיה מודע להן.

הגיעה העת לנקות מקצת מן הזוהמה שהצטברה כאן במשך שנים; פן נקום בוקר אחד ונגלה שאיחרנו את השעה.