משרד הביטחון מתחיל לבלוע תקציבים חדשים, חלק כהכרח וחלק מתוך הרגל לתנאי שירות מופלגים. השבוע אישרה הממשלה בפורם המצומצם של הקבינט המדיני־בטחוני תקציב של 360 מיליון שקל לבניית גדר, או נכון יותר מכשול חכם לאורך 40 ק"מ בצפון השומרון - מאזור מגידו בואך בת חפר, שיבוא תחת הגדר שנבנתה לפני שני עשורים בכדי למנוע כניסת פלשתינאים לא מורשים לישראל, מסתננים שחלקם עוסקים בטרור כפי שחווינו בשבועות האחרונים.
ככל שמעשי הרצח של הפלשתינאים יגברו, גם של שוהים בלתי חוקיים, שב"חים, יש לשער כי הממשלה תאשר תוספות לגדר החכמה והמנוטרת בעלות של מיליארדי שקלים. אשתקד אישרה הממשלה את הצעת שר הביטחון בני גנץ להעביר בחוק מסודר "תוספת הרמטכ"ל" לפנסיה לאנשי צבא קבע ששולמה במשך עשרות שנים שלא כחוק ובעיקר - ללא ידיעת הציבור הרחב, עד להתערבות בג"צ שדרש כי הממשלה תחליט על כך בגלוי עם הצעה תקציבית בצדה.
העלות השנתית של אישור בדיעבד של התוספות המפליגות לפנסיונרים של צה"ל, שנעשו במשך שנים ללא ביקורת ציבורית נעה בין 1.1־1.5 מיליארד שקל לשנה. ברבע הראשון של 2022 עלו הוצאות המשרדים הביטחוניים ב־6.6% לעומת הרבע המקביל אשתקד, כך עפ"י נתוני החשב הכללי שפורסמו השבוע ומצביעים על הוצאה של 6 מיליארד שקל לחודש לתקציבי הביטחון למיניהם. עוד מוסר החשב הכללי באוצר, כי ברבע הראשון של השנה השינויים בתקציבים בפועל בנטרול הוצאות תוכנית הסיוע הכלכלי עקב נגיף הקורונה, תקציב מערכת הביטחון היה אמור לרדת ב־0.5% אבל בפעל גדל ב־8.3%.
זאת בשעה שתקציב המשרדים הכלכליים היה האמור לעלות ב־15.7% אבל בפועל ירד ב־9.8%, תקציב המשרדים החברתיים היה אמור לגדול ב־3.9% בפועל עלה ב־3.3% ותקציב המשרדים המנהלתיים היה אמור לגדול ב־9.3%, בפועל עלה ב־5.9%. כלומר מכל לטרת הבשר נהנה תקציב הביטחון, חלק בצדק - לחימוש נוסף מול האיום האירני והכנת מערכות להתמודד מול איומים קיומיים אחרים, חלק למלחמה זעירה מול הפלשתינאים וחלק בפנסיות אגדתיות ומטורפות לאנשי צבא קבע ללא שום הצדקה עניינית. במקום, שלמדינה יהיה צבא נוצר היפוך, לצבא יש מדינה. חוסר האחריות של שר הביטחון בני גנץ בנושא הפנסיה לצבא הקבע צריך להרחיק אותו מכס ראש הממשלה שאליו הוא נכסף.
שבע הפרות
היום ערב פסח תשפ"ב, מרבים הפוליטיקאים לא הפנימו את "פרשת מקץ" מספר בראשית מ"א בדבר מהות מחזור העסקים. הכתוב מבראשית, בדיוק כמו כלכלנים מודרניים דהיום, מדגיש את הצורך למדיניות אנטי־מחזורית, כאשר יש שפע במחזור העסקים, חלום "שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר ותרענה באחו". היום המשק נמצא בשפע אדיר, שעור האבטלה 3.2% בלבד, בשנה האחרונה נוצרו כ־650,000 משרות שכיר, כן, שש מאות חמישים אלף משרות, מספר השכירים הגיע ל־3.864 מיליון. שעור ההשתתפות של נשים בכח העבודה הוא 61.3%, אולי שיא של כל הזמנים שמגיע עם נסיקה בהשכלתן לעומת הגברים המדדים מאחוריהן ברכישת השכלה.
שעור ההשתתפות של הגברים בכח העבודה 66.9%, נמצא דווקא בירידה בחודשים האחרונים. כלל ההשתתפות בכח העבודה הוא 64%. התוצר לנפש עלה בשנת 2021 ב־6.4% לעומת 5% במדינות ה־OECD, לעומת ממוצע של 2.2% בעשור של עד 2019, כלומר טרם נגיף הקורונה ומינוס 3.9% בשנת 2020, היא שנת התפרצות נגיף הקורונה. בשנת 2021 נרשמה עליה של 13.6% בייצוא סחורות ושירותים. החיסכון הלאומי הנקי בשנת 2021, הוא הפער בין ההכנסה הלאומית הפנויה לצריכה הציבורית והפרטית עומד על 16%, שעור החסכון הפרטי הנקי היה בשנת 2021 21.8%, אף גבוה משנת 2019, בה היה 18.2%, שעור חסכון זה הוא בין הגבוהים בעולם.
הגרעון הממשלתי ירד ב־12 החודשים (אפריל 2021־מרץ 2022) האחרונים לשפל של 1.4% מהתוצר, הנמוך ביותר מאז 2008, בעיקר על רקע גאות, עד כדי טירוף, בשוק הנדל"ן ונסיקה ברווחי חברות ההייטק והשכירים בהייטק.
העודף המצטבר בתקציב מאז תחילת השנה 23.4 מיליארד שקל, יתרות המט"ח של ישראל שוות ל־43% מהתוצר, 206.14 מיליארד דולר. שימו לב, המשק הישראלי מלווה לעולם במכשירי חוב סכום נטו של 231 מיליארד דולר, מאתיים שלושים ואחד מיליארד דולר. הנכסים הפיננסיים של הישראלים עלו בשנת 2021 ב־222 מיליארד שקל ל־5 טריליון שקל, המשך ההתעשרות חסרת תקדים של הציבור הישראלי בשנים האחרונות בעיקר בגלל סקטור ההייטק והסקטור הציבורי בעשירונים העליונים עם משכורות גבוהות מאוד. תיק הנכסים של הציבור עלה בחמש שנים מ־281 אחוזי תוצר ל־325 אחוזי תוצר! התחלות הבנייה בשנת 2021 היו 63,300 לעומת 53,953 בממוצע לשנה בחמש השנים עד לשנת 2019, לפני התפרצות נגיף הקורונה.
אשראי וטוב לי
על רקע נתונים אלה אין פלא כי דירוג האשראי של ישראל צפוי לעלות בשנתיים הקרובות לאחר שחברת דירוג האשראי מודיס עדכנה תחזית האשראי של ישראל ל"חיובית" ואשררה דירוג האשראי של ישראל על A1 מקביל של A+. המשמעות כי ממשלת ישראל תוכל ללוות הון עוד יותר בזול, כלומר בריבית עוד יותר נמוכה מאשר היום, בשווקי חו"ל וגם בישראל.
דווקא השפע בישראל מחייב את הממשלה הנוכחית, שייתכן כי תהפוך לממשלה זמנית, לפעול במדיניות אנטי־מחזורית, כלומר להעלות מסים ולקצץ בתקציבים לא חיוניים בכדי להביא למניעת המשך ההתפרצות האינפלציונית המאפיינת את המשק בחודשים האחרונים. חלק מהאינפלציה נובע מהתייקרויות מצד ההוצאות: עלייה במחירי חומרי גלם ושיבושים בשרשרת האספקה העולמית. רק חסכון ודווקא העלאת מסים ומעבר לעודף תקציבי יכולים לאפשר למשק לתפקד ברגע שנעבור לירידה בפעילות המשקית ואפילו למיתון חלקי. כי מחזור העסקים אינו נפסק לעולם.
"והנה שבע פרות אחרות עולות אחריהן מן היאור, רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאור: ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקות הבשר את שבע הפרות יפות המראה והבריאות וייקץ פרעה".
את מהות החסכון והריסון התקציבי בזמן של שפע הבינו הממשלות הקודמות, הפחתת החוב הציבורי אל מתחת ל־60% כפי שנדרש ממדינות אירופה באיחוד האירופאי על פי "אמנת מאסטריכט", ישראל כמובן אינה מחויבת לכך, קיצוץ תקציבי לעתים רוחבי למימון הוצאות ממשלתיות לא צפויות בכדי למנוע גלישה מההוצאה הממשלתית וגרעון, שחלילה וחס שיעלה.
כמו כן נהגו ביד קפוצה כלפי מערכת הביטחון בשנים שבהן היה רוגע בכדי לחסוך ולהיות במצב של יד רחבה למערכת הביטחון בזמן של איום, כפי שקרה בשנים האחרונות שגורר חימוש והגדלת תקציב מיועד מטרה לכלי משחית מול האירנים. כמו כן פעלה הממשלה הקודמת לחשיפה של המשק לייבוא מתחרה, אך לא נעשה בזה מספיק, בכדי ללחוץ על המשק הישראלי להתייעל, כאמור, ללא הצלחה כבירה.
לשמור ליום גשום
הממשלות הקודמות ידעו והטמיעו החלום השני של פרעה: "והנה שבע שבלים עולות בקנה אחד בריאות וטובות. והנה שבע שבלים דקות ושדופות קדים צומחות אחריהן. ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום". במדיניות אנטי־מחזורית, כאשר המשק נקלע לקשיים, נעשה שימוש בכסף וההון הציבורי שנצבר בימי השפע כדי להפחית מסים, להזרים ביקושים באמצעות הגדלת תקציבים, להקל על חלשים, לעזור למשק בצרתו, כלומר הזרמה לאורך כל הספקטרום המשקי והחברתי.
רק חוזקו של המשק מאז 2003 אפשר בשנתיים האחרונות לבצע תוכנית סיוע כלכלי רחב היקף שלא היה דוגמתו בהיסטוריה הישראלית בהיקף של 190 מיליארד שקל בכדי להילחם בנגיף הקורונה ותוצאותיו. תוכניות אלה אפשרו למשק לזנק לצמוח ולהצמיח מעבר לכל דמיון. היהיו בתקופת הקורונה הפגנות, כעסים, פחדים מהבלתי נודע או חלמנו חלום? היו ונעלמו.
ההון שנצבר וחוזקו של המשק, טוב גם לימי מלחמה אם תיכפה כזאת עלינו, חלילה וחס, עת נזקקים למאות מיליארדי שקל בכדי לעמוד בפרץ, כפי שעתה נזקקת להם אוקראינה בכדי לבלום את השעטה הרוסית. בשנת מלחמת יום הכיפורים עת נכפתה עלינו המלחמה ובצידה משבר האנרגיה, הר כגיגית, הממשלה הייתה חסרת אונים, הדפיסה כסף ללא גיבוי הביאה לשיתוק של המשק לתקופה של כמה שנים, האינפלציה גאתה בתוך מספר שנים למאות אחוזים וכל המבנה המשקי קרס, עד שבאיחור ולאחר שנדמו התותחים נאלצה הממשלה לעשות חיתוך של תקציב הביטחון בערך של עשירית התוצר.
על פי ה־OECD כלל הכנסות ממשלת ישראל ביחס לתוצר היה בשנת 2021 35.3% לעומת 46.2% באיחוד האירופי 46.5% בגוש היורו וקרוב לשוויץ עם 35% וארה"ב 32.5%. עפ"י חישוב החשב הכללי באוצר הכנסות המדינה ב־12 החודשים שקדמו למרץ השנה היו 27.9% מהתוצר לעומת 22.7% בשיא תקופת הקורונה של 22.7% בלבד.
הערב בין ששי לשבת, עת נקרא הגדה של פסח נזכור כי יש מקום דווקא להעלות מסים עכשיו כדי לחסוך ליום סגריר. המס צריך להיות מוטל על העשירים, בעלי הנכסים, בעלי השכר הגבוה, לא לגעת בעניים ואביונים. כמובן שלמנוע האינפלציה צריך לפרק חברות ויבואנים גדולים הפוגעים בכח הקנייה של הציבור ששכרו נשחק. בנק ישראל הבין השבוע באיחור כי יש לצמצם את הכסף הזול, העלה את הריבית ב־25 נ"ב ל־0.35% כפי שחזיתי. אם הממשלה תיפול או תהיה ממשלת מעבר, בלאו הכי יהיה צמצום בהוצאות התקציביות באין יכולת להעביר תקציבים נוספים להוצאות לא חיוניות או הטבות לא ענייניות לקראת הבחירות הבאות, וטוב שכך.
מדיניות אנטי־מחזורית היא עתה צו השעה כפי שפרעה הבין היטב. "ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלוהים אות, את כל זאת אין נבון וחכם כמוך". דברים אלה נאמרו לאחר ההכנה המוצלחת בשבע השנים הטובות. "יעשה פרעה ויפקד פקידים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השובע. ויקבצו את כל האוכל השנים הטובות הבאות האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אוכל בערים ושמרו. והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב".