מנסור עבאס הוא פוליטיקאי מיומן, אך עוד קודם לכן – הוא אדם אמיץ. עובדה זאת אינה קשורה כלל לעמדותיו ואינה קשורה לעמדות כלפי עמדותיו. זאת פשוט עובדה, גם אם מעריכים את האיש וגם אם שונאים אותו. מה שעבאס חוטף ביום שגרתי, דרך כל ערוץ קשר אפשרי שמוביל אליו, עולה פי כמה על כל האיומים ועל כל ההפגנות שחווים אנשי סיעת ימינה מהרגע שבנט חתם עם לפיד והפך לראש הממשלה. והחבר'ה בימינה, כידוע, חוטפים לא מעט.

מורכבות מצבו של עבאס נובעת מהמיקום הייחודי שהחליט לתפוס ברגע שהלך על הקונספט שהפוליטיקה הישראלית לא הכירה עד כה: מפלגה ערבית שמעוניינת להשפיע מבפנים, להביא הישגים בפועל, ולא דרך התנגדות גורפת ובלתי ניתנת לפשרות או לשינויים. מנסור עבאס הוא, כאמור, פוליטיקאי מיומן ואדם פיקח. את מחיר הימורו הוא בוודאי חזה מראש. המתקפות מצד הימין היהודי פחות מדאיגות אותו, אף שדווקא בעקבותיהן הוצמדה לו אבטחה לפני כמה חודשים.

מה שבאמת מטריד את יושב ראש רע"ם הוא המתקפות מבית. מהמתחרים שברשימה המשותפת, מהאופוזיציה הפנימית, אך הרבה יותר – מהציבור עצמו, מהשטח. כאשר כמות האנשים שרואים בך בוגד עולה על כמות האנשים שרואים בך פורץ דרך – סימן שהגיע הזמן לעצירת חירום ולחישובו של המשך המסלול.

למען הסר ספק: זה עדיין לא אומר כי המסלול המחודש חייב להוביל לכיוון הפוך מזה של הקואליציה. אבל זה בהחלט אומר כי שולי הביטחון שעומדים לרשותו של עבאס הצטמצמו משמעותית, והמסלול עובר מכביש מהיר לשביל פחות נגיש ונוח, ויש לנקוט צעדים. והצעדים ננקטו בהתאם. השבוע ניפץ יו"ר רע"ם את השעמום הפוליטי של חול המועד בהודעה על "הקפאת חברותה של סיעת רע"ם בקואליציה". הבום בא בתוספת שנכתבה באותיות קטנות, אבל קריאות: "ההקפאה היא זמנית". עד להודעה חדשה. כלומר, הישארו איתנו והישארו במתח.

ברע"ם גם דאגו להביא את אותו המתח לנקודת רתיחה. תדרוכים רבים ומגוונים שניתנו לתקשורת הכללית סיפרו על לחץ ציבורי ודתי אדיר, על המופתי של התנועה האסלאמית שכינה את הממשלה "ממשלת בנט הפושעת" וקרא לעבאס "לשים סוף לסבל ולחרפה ולפרק את הקואליציה".
נדמה כי האפקט הנדרש הושג, ולא נשאר אדם אחד בתוך ציבור מצביעי רע"ם שהמשיך לחשוב כי מפלגתו לא הגיבה כראוי על המתרחש במסגד אל־אקצא.

מנסור עבאס (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
מנסור עבאס (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"ההקפאה המתואמת"

אלא שלחברי קואליציה אחרים יש שיקולים משלהם, והשיקולים האלה נולדו בדיוק מהמהלך של רע"ם. עצם ההודעה של עבאס על ההקפאה הזמנית אולי הוציאה קיטור והנמיכה להבות בקרב ציבורו, אך באותה נשימה סיבכה עוד יותר את הקואליציה כולה.

"הודעת עבאס היא יותר פיגוע פסיכולוגי מאשר מכה פוליטית", אמר במרירות אחד מחברי הקואליציה, שעה קלה אחרי הודעת רע"ם. "אחרי פרישת עידית סילמן אנחנו עובדים ללא הרף כדי לשדר לשאר חברי הקואליציה אופטימיות ותקווה, כדי שלא ירגישו אבודים ולא ימהרו לחפש אופציות לאקזיט טוב. הודעת עבאס לוקחת אותנו למקום הפוך, ממש לא רצוי. הקואליציה שרדה וממשיכה לנשום בכוחות עצמה, אבל אירוע שכזה עלול להביא לאפקט דומינו. פתאום עוד נמצא את עצמנו בהתפרקות, רק כי אנשים נבהלו והחליטו שהמצב אבוד".

על כן כל עיתונאי שטרח לפנות לאנשי יאיר לפיד להבהרות לגבי המצב, חזר עם המוטו: "אין הפתעות, אירוע ההקפאה תואם איתנו. ההקפאה תסתיים יחד עם פגרת החגים ונחזור לעבוד ביחד". התדרוך גרם למבוכה לא קטנה בשורות רע"ם. ברשימה המשותפת צהלו ושמחו, ובאופוזיציה עשו תחרות בדיחות על "ההקפאה המתואמת".

על אף החגיגות וחרף השמחה לאיד, עבאס לא נראה נבוך במיוחד. הוא רק החריף את המסר, שהתגבש לכדי רשימת דרישות שהוצבו בפני בנט ולפיד. בין התביעות: התחייבות בכתב לשמירת הסטטוס־קוו באל־אקצא, הפסקת תפילות יהודים בסמוך למסגד, ועוד כהנה וכהנה. אם כן, כעת תורם של נפתלי בנט ושל חברי ממשלתו להיות נבוכים.

אף על פי כן, לפי ההערכות, לא סיעת רע"ם תהיה זאת שבגללה ממשלת בנט־לפיד תסיים את דרכה. בסביבת עבאס אומנם ערים לדינמיקה של הקואליציה. גם שם, כמו ברוב הסיעות, די סבורים כי הממשלה לא צפויה להאריך ימים. ברור לכל, גם אם זה מאכזב מישהו ברמה האישית, כי בדמוקרטיה פרלמנטרית אין ממשלה בלי רוב בפרלמנט. נכון להיום אין לקואליציה פתרונות לשחרור הפלונטר, מקסימום באפשרותה לבצע פעולות החייאה העשויות להאריך את סיפור הגסיסה לזמן מה. העובדה הזאת ידועה גם למנסור עבאס. רק שמבחינתו עדיף שלא הוא, אלא כל גורם קואליציוני אחר, יהיה זה שיפרק את החבילה. למקרה שכזה לעבאס יש הסבר מוכן בכיס, ואיתו הוא ייגש לציבור כאשר הבחירות יגיעו. או אז הוא יופיע מול הקהל שלו ויצהיר כי עשה מהלך היסטורי ולא ויתר על עמדותיו.

גם על הערכים לא ויתר: כאשר הגיעה ההסלמה, רע"ם הגיבה קשות, הקפיאה את חברותה בקואליציה והציבה לבנט דרישות נוקשות. ועדיין לא רע"ם הייתה זו שפוצצה, ובכך לא נתנה עילה לאף אחד לטעון כי אי אפשר לסמוך על הפוליטיקאים הערבים. שהפוליטיקאים היהודים יעשו בדק בית בינם לבין עצמם. לשלב הבא מפלגת רע"ם תגיע נקייה גם מבחינת ציבור הבוחרים שלה וגם מבחינת הפרטנר האפשרי הבא.

[email protected]