שנת 1997 הייתה שנה קשה לכוחותינו ולמדינת ישראל. אסונות המסוקים וגשר המכביה, מבצעים שכשלו ופיגועים ברצף. ראש הממשלה החדש בנימין נתניהו עוד גרר את מהומות פתיחת מנהרת הכותל, וכבר הסתבך בפרשת מינוי יועץ משפטי לטובת חילוץ דרעי ממשפט. בהמשך נאנס לחתום על הסכם להחזרת חברון לפלסטינים, ועדיין עיקשותם הלוחמנית של הפלסטינים וחוצפתו של חיזבאללה חייבו את צה"ל להגיב באורח משכנע.

קבוצה של לוחמי שייטת 13 הייתה אמורה להתגנב לכפר לבנוני שבו התגורר בכיר "אמל", שנטען לגביו שהיה אחראי לפיגועים. בדרך לכפר קרתה "תקלה". 12 לוחמים נהרגו. אחרי ההלם הראשוני התפוגג האסון, ציבורית ולאומית, ונאסף אל אבותיו - התקלות האסוניות הכרוכות במאבק על קיום המדינה. למעט האסון שהכה במשפחות. השאלה שעליה נדרש צה"ל להשיב הייתה מהי ה"תקלה" שבגינה נהרגו לוחמיו. כדי להגיע לחקר האמת הוקמו חמש ועדות חקירה שונות, וכל אחת, בדרכה, עבדה על הציבור בעיניים.

הנטייה הטבעית היא לא להתקטנן כשהמתים לפנינו. ויש משפחות ויש סודות צבאיים ובכלל למה להעיר שדים. עברו 20 שנים. "עובדה" של אילנה דיין סגרה ב־2017 עונה בתחקיר מהדהד וכואב על אסון השייטת. אף מילה על ה"תקלה". כשבועיים אחרי שידור התוכנית פרסמתי בעיתון זה תחקיר אמת. אפונים בקיר. לפני שבוע, במלאת 25 שנה לאסון, פנו אליי מערוץ 13. מישהו קרא את התחקיר שלי והציע שאשתתף בתוכנית. אמרתי אוקיי. הגיע הזמן לספר מה באמת קרה.

התוכנית לא שודרה. מי ששידר בשבוע שעבר תזכורת לאסון היה ערוץ 11. אף מילה באשר ל"תקלה" שקרתה באותו לילה מר ונמהר. התוכנית עסקה, ובצדק, במה שהוגדר בפי הוויס־אובר כ"אחוות לוחמים… אומץ הטייסים… הרעות… ולא מפקירים לוחמים". הכל נכון. אבל אין כל סיבה אחרי 25 שנים לא להפיק לקחים כאשר את המחיר של חיים בשקר אנחנו משלמים בדם על בסיס יומי. שום "גילוי" לא יפגע בכבודם ובגבורתם של הלוחמים שנפלו.

הסיפור ששווק לעם דיבר על מארבים של חיזבאללה, איזה מזל"ט שהסתובב לטובת חיזבאללה, וירי לעבר כוחותינו. האמת, לא היו שום מארבי חיזבאללה. המסוק שחש להציל דילג מנחיתה שגויה לנחיתה במקום האירוע, שהה שם כשעתיים, ושום כדור לא נורה לעברו. הרופא שנהרג נפגע מאש כוחותינו. המטרה של המבצע הוגדרה כחיסול טרוריסט, אלא שכל לוחם נשא מטען כבד כדי לפוצץ בתי משת"פים. ה"תקלה" שבה לא דובר היא התפוצצות מתקן אחד שגרם לשרשרת פיצוצים שנבעו, בין השאר, מחימוש המטענים עוד לפני ההגעה ליעד.

ועדות החקירה שלפו את כל המעורבים מאחריות לתקלה במתקן, ביניהם ארז צוקרמן (אחראי אמל"ח כסגן מפקד השייטת). אחת הוועדות שלחה לשייקה ברוש מכתב אזהרה שלא מומש כיוון שיצא נקי. ברוש היה ראש מספן מודיעין בחיל הים, ולהערכתו כמפקד השייטת בעבר והאחראי על המודיעין בחיל הים - המבצע לא היה בשל, הן מבצעית והן מודיעינית. ברוש ננזף. קני הסוף נעו עם הרוח.