המערב הפרוע זה כאן. מי שנוסע בכבישי הנגב, או גר באחד מיישובי הנגב, מכיר את הדברים מקרוב. בדואים שמתגוררים ביישובי הדרום והנגב עושים ככל העולה על רוחם, ואין מי שיעצור אותם. אם אתם מתגוררים במרכז הארץ, ומתכוונים לנסוע לדימונה או לערד, כדאי מאוד שלא תצאו לכבישים בשעות הלילה. התנועה בכבישי הדרום והנגב הפכה מסוכנת, בדיוק כמו החיים באזורים שסמוכים ליישובים הבדואיים.

ח"כ לשעבר פיני בדש היה הראשון שהתריע על התופעה החמורה, אבל איש לא התייחס אז לדברים ברצינות. בדש, ראש מועצת עומר, הציג כבר לפני שנים נתונים קשים והזהיר שנחצו כל הקווים האדומים.


היום, כאמור, זאת תופעה ידועה ומוכרת. בדואים מתחזים לשוטרים, עוצרים מכוניות ומוציאים את הנהגים מתוכן ללא חשש. המשטרה מנסה להתמודד עם התופעה באמצעות אכיפה מוגברת בכבישי הדרום והנגב, אבל למרות הנוכחות המוגברת של רכבי משטרה ומשמר הגבול, לא יהיה זה נכון לומר שהנסיעה בכבישי הדרום והנגב הפכה לבטוחה בכל שעות היממה. לכאוס ששורר בכבישי הדרום מתלווה בשנים האחרונות גם תופעה קשה של פריצה לבתים.

המשפט "ביתי הוא מבצרי" לא קיים ברבים מהיישובים בנגב, וכפי שדווחנו, יש ילדים שנאלצים לישון במרחבים המוגנים ביישוב גבעות בר, מחשש לשלומם ולביטחונם. זה קורה בגלל שישנם בדואים שאינם חוששים לפרוץ לבתים בשעות הלילה.

את מקומה של המשטרה מחליפה ביישובים רבים התארגנות של תושבים שהקימו משמר אזרחי, שמבצע סיורים ביישובים בכל שעות הלילה. תושבים מציבים מארבים סביב היישובים, כשהם ממתינים לבדואים בשקי שינה. מה שאמורים לעשות כוחות הביטחון עושים היום תושבים שמאסו באוזלת היד של הממשלה וגורמי הביטחון. מה שמתרחש בתוך היישובים קורה גם בשטחים החקלאיים, שמרביתם לא מגודרים, וניתן לחדור אליהם בקלות יחסית בשעות הלילה. כך, ישנם פורצים בדואים שגונבים ציוד השקיה במאות אלפי שקלים בכל חודש, כמו גם מכלי השקיה ניידים, כדי שיוכלו להשקות באמצעותם את גידולי המריחואנה שלהם.


קל להפנות אצבע מאשימה אל המשטרה, שהודיעה לאחרונה שבגלל מצוקת כוח אדם תתקשה לשלוח שוטרים לבתים שנפרצים בידי בדואים. המשמעות היא שהמשטרה לא תיקח טביעות אצבעות של בדואים שפורצים לבתים, מה שלא יאפשר את איתורם ותפיסתם. כשמדברים על חוסר משילות, או על אובדן המשילות בנגב, לזאת בדיוק הכוונה. כל הממשלות ניסו להתמודד עם מה שקורה בדרום הפרוע, לחלקן היו הישגים, אבל אף לא אחת מהממשלות הצליחה להביא לפתרון יסודי של הבעיה. המשטרה ומשמר הגבול עושים כמיטב יכולתם, אבל הבדואים הם המנצחים.

זה נובע בעיקר ממחסור בכוח אדם, ומי שחיים בדרום משלמים מחיר כבד על חוסר משילות. לקראת הבחירות אני משוכנע שנשמע שוב הבטחות, וייתכן שנראה גם כמה מפגני כוח של כוחות הביטחון, שיערכו פשיטות ויעצרו חשודים. אני משוכנע שצוותי טלוויזיה יוזמנו לכל האירועים כדי שנוכל להתרשם שדיבורים על אובדן המשילות הם חסרי בסיס, אבל פעולות בודדות, למרות שהן חשובות, לא יביאו לפתרון הבעיה.

תושבי הדרום והנגב שמורגלים במפגני ראווה חולפים - לא מתרגשים ממעצרים מתוקשרים. הם מצפים לטיפול יסודי באירועים שמונעים מהם לנסוע בבטחה בכבישי הנגב ולישון בשקט בלילה ללא חשש. אלא שגם הם יודעים, שמה שהיה הוא גם מה שיהיה - לפחות בעתיד הקרוב.