הטלת הסנקציות הכבדות על מוסקבה השיגה עד כה תוצאה הפוכה ממה שייחלו לה במערב

הסנקציות המערביות על רוסיה מדרבנות את פוטין למצוא חברים חדשים, ובאופן פרדוקסלי מחזקות דווקא את יריבתה הגדולה של ארה"ב – סין

ענת הוכברג מרום צילום: ענבל מרמרי
נשיא רוסיה פוטין מאיים על המערב עם נשק גרעיני (צילום: רויטרס) | צילום:

שני המנהיגים, המוּנעים מתוך ראיית עולם דומה ואינטרסים אסטרטגיים משותפים, הדגישו את סלידתם מארה"ב ומנאט"ו, וכן את נחישותם לשנות את הסטטוס קוו והסדר העולמי הקיים. בהתייחס למאבקה של רוסיה באוקראינה ולאתגר של סין מול ארה"ב בעניין טאיוואן, שי ג'ינפינג אף הצהיר בתקשורת הממלכתית הסינית כי בייג'ינג מוכנה לשתף פעולה עם מוסקבה "כדי למלא תפקיד מרכזי בהפגנת האחריות של המעצמות ולהביא יציבות ואנרגיה חיובית לעולם כאוטי".

וכך, לצד קשת רחבה של מניעים ארוכי טווח ואינטרסים משלימים וסותרים שפיתחו ביניהן במהלך השנים, השתיים מקיימות יחסי גומלין מדיניים, צבאיים, ביטחוניים וכלכליים שונים. כל אלה נעים על פני ספקטרום רחב של יחסים המתוארים כשותפות אסטרטגית לצד תחרות ויריבוּת. היחסים המורכבים בין השתיים מושפעים מאיומים ומהזדמנויות, לצד תרבות פוליטית, תפיסות עולם ואידיאולוגיות שונות המכתיבות את האינטרסים והיעדים שלהן, כמו גם את המדיניות שהן נוקטות ביחד ובנפרד כלפי אסיה והעולם בכלל וכלפי ארה"ב בפרט.

נקודת מפנה באוקראינה

כינון יחסיהן של סין ורוסיה, שהחל עם חתימתן על הסכם צבאי (1993) והרחבתו להסכם ידידות (2001), הפך במהלך השנים לשורה ארוכה של הסכמים לשיתופי פעולה אזוריים ושותפויות אסטרטגיות מולטילטרליות. לדוגמה, "ארגון שנגחאי לשיתוף פעולה", המשמש עד היום כציר גיאופוליטי חשוב המקשר את רוסיה לסין, להודו, לפקיסטן ולמדינות מרכז אסיה.

יחסים א־סימטריים

תגיות:
רוסיה
/
מעריב סופהשבוע
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף