את האסכולה הספקנית ייצג בפילוסופיה היוונית פירון מאליס ב־265 לפני הספירה, ואחריו המשיכו תלמידיו בספקנותם. פירון טען שאין האדם יכול לדעת הכל ושלכל הוכחה יש הוכחת נגד.
החיסון נגד קורונה הוא נס ואני ממליץ לכל מטופליי לקבל אותו | קרסו
הספקנים בודקים וחוזרים ובודקים את ההוכחות הקיימות לנכונותם של הדברים, ועד כמה הם מבוססים. גם הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט הטיל ספק בכל דבר והגיע בדרך זו לתובנה שייתכן שאינו קיים. את הבעיה פתר באמירתו המפורסמת: “אני חושב משמע אני קיים".
בואו לשדרג את האנגלית שלכם: לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
על כל אדם להיות ספקן. בתפיסת המציאות, בפוליטיקה, בענייני דת ואמונה ובעיקר לגבי מדע הרפואה, בהיותו מדע לא מדויק אלא סטטיסטי. כרופא ומדען העוסק במחקר רפואי, אני מטיל ספק.
אני יודע שספקנות במדע הינה אבן יסוד כדי להבחין בין תופעות אמיתיות שאינן ניתנות לשלילה לבין תופעות מקריות או לא עקביות. כאשר מדובר במדע, אני ביקורתי ומפעיל תמיד ספקנות מדעית. גישת המדע היא להטיל ספק ולבחון שוב ושוב את הדברים.
ומדוע הקדמה כה ארוכה?
בשבוע שעבר כתבתי בין השאר על החיסונים נגד קורונה. לאחר קריאה במאגרי מידע ולימוד נושא הקורונה ושמיעת הרצאות מלומדות בנושא, הגעתי למסקנה שהחיסון מחויב. שהסיכון מהמחלה וסיבוכיה ומהלונג קוביד רב יותר מהסיכון התיאורטי בחיסון.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
לאחר פרסום הטור קיבלתי מסר מחבר שאותו אני מכבד ומעריך. הוא העביר לי חומר רב על סיבוכי החיסון, ואני מודה ומתוודה שאת רובם לא הכרתי. העדפתי לדבוק בגישת ארגון הבריאות העולמי (NIH) ומינהל התרופות (FDA) ומשרד הבריאות בארץ.
אכן, קיימת אסופה של מחקרים רבים, חלקם ממקורות רציניים המעלים את הספק ומצדיקים את החשש מחיסונים ומתוצאותיהם בתחומים שונים, כולל סיבוכים רציניים (ואפילו מסכני חיים).
תמיד נשאלת שאלת הספק: האם התחלואה הגיעה בעקבות החיסון ובגללו, או האם זה צירוף מקרים?
מטבעי לא הפסקתי להטיל ספק, אבל בכל הנוגע לחיסונים נגד קורונה וזן האומיקרון אני נסוג מעט כרגע מדבריי החד־משמעיים לגבי זניחות תופעות הלוואי ולגבי השיקולים שמכתיבים את קבלת החיסונים.
נכון להיום, ולרמת התוקפנות של זן האומיקרון, אני מודה שאינני יודע מה להמליץ לשואלים אותי. אם יהיה חיסון נוסף, סביר שאקח אותו. אבל אתם יודעים מה, אני בספק!