פסח הוא היחידי משלושה הרגלים שאין בו מצוות שמחה.  בסוכות ובשבועות מצווה התורה "ושמחת בחגיך" - לא בפסח. חכמי התלמוד מסבירים כי בקריעת ים סוף, טבעו מצרים. "ביקשו מלאכי השרת לומר שירה. אמר הקב"ה, מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה" (בבלי, מסכת מגילה י' ע'ב).

העדרותה של מצווה 'ושמחת' בחג הפסח הורגשה השנה בקהילה היהודית הגדולה בניו יורק. כלפי חוץ, בתחום הציבורי, בהיקף הנוכחות בבתי כנסת ובאירועים לכבוד חג הפסח השנה דווקא הורגשה השתתפות עירנית ופעילה של ציבור גדול. לאחר שלושה חגי פסח עם מועקה ומגבלות  מלחיצות של  מגיפת הקורונה, השנה היו בתי הכנסת מלאים וגדושים.

"אני לא זוכר מזה שנים קהל מתפללים כה גדול וצפוף שהיה בבית הכנסת שלי כמו השנה", אמר בשיחה רב ומנהיג רוחני של בית כנסת אורתודוקסי גדול ומרכזי בברוקלין. "לדרשה שלי בחג הפסח השנה היו יותר מאזינים משנים קודמות", סיפר רב קונסרבטיבי בקווינס. בעל סופרמרקט גדול בשכונת בורו פארק סיפר על גידול במספר הקונים שהורגש השנה: "אף פעם לא הוצעו למכירה סוגים כה רבים של מצות שמורות כמו השנה".

אבל מכל שיחה עם רבנים, עם עסקנים קהילתיים ותיקים ובכירים יהודים פעילים בקהילה עלתה בפירוש והשתמעה הערכה כי הורגשו תחושות של דאגה, גילויי מבוכה ועצבות בקרב יהודים. "עשה לי טובה", אמר לי עסקן קהילתי ותיק, ידוע ומוערך בברוקלין. "אל תשאל אותי על אנטישמיות". לא באותן מילים, אבל כמעט בכל שיחה הורגש מאמץ מיוחד לציין באופן מודגש שמצב הרוח של דאגה ומועקה שבא לידי ביטוי בקהילה בפסח השנה איננו תוצאה וסיבה של הסקרים על הגידול בתקריות אנטישמיות שנרשם השנה בארצות הברית. מה שהציק ליהודים היו החדשות והדיווחים שהתפרסמו בהבלטה רבה באמצעי התקשורת בארה"ב, ובמיוחד בתוכניות החדשות של ערוצי הטלוויזיה על הפיגועים הקטלניים שאירעו בישראל.

"הליגה נגד השמצה פירסמה דוח על עליה משמעותית בתקריות אנטישמיות באמריקה. הנשיא ביידן הכריז על מאבק נגד אנטישמיות. אבל המקום היחידי בעולם שבו נרצחים יהודים ברחובות בערים גדולות הוא ישראל", אמר בכיר יהודי ותיק, שעמד שנים רבות בראש ארגון יהודי מרכזי. "זה נורא מה שקורה בישראל", אמר רב רפורמי, שחזר מביקור בישראל.

הממשלה הנוכחית איננה אהודה בעיני הרוב הגדול והמכריע בקהילה בארה"ב, זאת לשון המעטה. הרוב בקהילה ידוע ומזוהה כליברלי. גם בכירים יהודים הידועים כדוברי הימין בקהילה, מתבטאים בביקורתיות ובהסתייגות בוטה ממה שמוגדר בפיהם, "ממשלה ימנית דתית קיצונית".

מה שעולה בשיחות הן תחושות של דאגה, מבוכה, חוסר הבנה מההערכה הרווחת כמעט בכל שיחה עם בכירים ופעילים בקהילה מ"החולשה  ואוזלת היד שהממשלה בישראל מגלה מול גל הפיגועים". "אם הנשיא ביידן רוצה לעשות משהו עבור ולטובת היהודים, הוא צריך להתרכז בישראל – מקום שאינטרסים וערכים יהודיים באמת מאויימים ומקום שאינטרסים אמריקאיים סופגים לאחרונה מהלומה", אמר בשיחה אריק יופה, מי שכיהן שנים כנשיא התנועה הרפורמית ומגלה מעורבות פעילה בחיי הקהילה.

"הכאוס בישראל גרם לערעור היציבות באיזור. הארצות שחתמו על הסכמי אברהם שומרות מרחק מישראל. החיזבאללה והחאמס מנצלים את חוסר היציבות בישראל ומשגרים רקטות לשטחי ישראל. התמיכה בישראל בקרב דמוקרטים ליברליים קורסת והטרור בישראל הגיע לשיאים חדשים".  אומר יופה. "ביידן צריך לדרוש מנתניהו לסגת מהרפורמה המשפטית ולהפסיק מיד את הפעילות ההתנחלותית ולשמור על הסטטוס-קוו בהר הבית. ובוודאי צריך הנשיא ביידן להבהיר שהוא לא ישלים עם טרור פלסטיני בכל צורה שהיא. במטרה להבטיח את המשך התמיכה והסיוע מארצות הברית, ישראל חייבת לשים קץ להתנהלות הרדיקלית שממשלת נתניהו אימצה".

בשום שיחה לא הובעה דאגה מיוחדת מתופעת הגידול בתקריות אנטישמיות שנרשמה בארה"ב. לדברי בכירים, אנטישמיות תמיד היתה בעיה ואף פעם לא נעלמה. הגידול באנטישמיות מוסבר בפעילות המתפשטת של הרשתות החברתיות. לדברי אריק יופה, "יש הגזמה בהתייחסות לתופעה הגידול באנטישמיות באמריקה".

אחדים ממי שנמנים עם הנהגת המימסד בקהילה מסכימים עם הערכה זאת. הם אינם חלוקים בהבעת דאגתם לגל פיגועי הטרור שאירעו באחרונה בישראל ובהסכמה כללית מביעים מבוכה ואי הבנה למה שהם רואים ומגדירים חולשה ואוזלת ידה של הממשלה הנוכחית לבלימת הטרור.