מדינת ישראל קמה והוכרזה לאחר השואה. היא אמורה להיות בין השאר ביתם של הניצולים, בני משפחותיהם וצאצאיהם. באחרונה פורסמו נתונים מעציבים המביאים אותנו לידי הרהורים נוגים באשר למעמדה המוסרי של מדינת ישראל. מדינתנו הוקמה כאמור בעקבות השואה, ועל לוח לבנו כתבנו את מטרתה, בין היתר לשמש מקלט לניצולי השואה.
כיום בקרבנו חיים עדיין כ־148 אלף ניצולים. אנחנו היינו בטוחים שהקמנו מדינה על מנת לשמש להם בית בטוח, אך מה אנחנו מגלים? נתונים מכאיבים מגלים כי רבים מקרב הניצולים חיים כיום מתחת לקו העוני וסובלים מבדידות או מבעיות רפואיות שאינן מוצאות תרופה ראויה מסיבות כלכליות. על פי הנתונים, 46 אלף ניצולים החיים בתוכנו סובלים מעוני. מרבית הניצולים זקוקים לסיוע כלכלי נוסף מעבר לקצבה שהם מקבלים. רובם נאלצים לוותר על מוצרים הנחוצים להם, בין היתר על מכשירי חשמל, על ריהוט לבית, על מכשור וציוד רפואי, ביגוד והנעלה ואף מזון. כיצד קורה שמדינת היהודים שהוקמה לאחר השואה עדיין מניחה לניצולים החיים בה לסבול ממחסור?
ניצולי שואה רבים מוותרים על חימום או קירור בביתם מסיבות כלכליות, ובחלקם מתקשים בתשלום שכר הדירה ונאלצים לחלוק את דירתם הצנועה עם שותפים. כמו כן, בשל המצב צוברים ניצולי שואה לא אחת חובות גדולים, ואין מי שיפרע אותם.
יו”ר הוועדה לטיפול בשורדי השואה ח”כ מירב כהן אמרה כי בשנה שעברה הממשלה הקצתה מאות מיליוני שקלים לטובת השורדים, ואילו השנה הוזנח הנושא הזה, ולא הוענקה כל תוספת תקציבית לשורדי השואה. מאחר שהאחריות והדאגה לניצולי השואה הופקדו בידי משרדי ממשלה אחדים, נוצרו הזנחה ובלבול הפוגעים בניצולים רבים שאינם יודעים היכן יוכלו לזכות בסיוע חיוני. אנחנו תובעים מממשלתנו לחבק את הניצולים בחום ובאהבה ולהעניק להם את מלוא העזרה על מנת שיוכלו בימי זקנתם לחיות ברווחה.