מה רוצה סנוואר: מה ישראל רוצה ברצועת עזה? מה היא המדיניות שלה? לחסל את חמאס? לשמרו? לחבר מחדש את הרצועה לרשות הפלסטינית? לכבוש את הרצועה? ליצור דו־שיח מדיני עם חמאס שיביא לרגיעה ארוכת טווח? לדאוג למצב ההומני של האוכלוסייה ברצועה, כך שבסופו של דבר תפנה נגד חמאס? להביא לכך שהרצועה תפורז מנשק או לפחות מרקטות? לתת לחמאס מכה חזקה שתביא לשקט של מספר שנים, כמו אחרי "צוק איתן"? 
 

כל מה שהבאתי כאן לקוח מתוך שלל ההצעות שעלו בשיח הפוליטי הישראלי, בניסוחים שונים. אה, כמעט שכחתי שהייתה גם הצעה שצריך לחזק את אבו מאזן - ועל גופות חללי צה"ל להגיש לו על מגש כסף את הרצועה "משוחררת" מחמאס. 
 

אם יש כל כך הרבה הצעות, כנראה שהנושא אינו פשוט. אז עד שנבין מה רוצה ישראל, בואו ונראה לפחות מה רוצה חמאס. ב־4 בנובמבר נשא יחיא סנוואר, מנהיג חמאס ברצועה, נאום פרוגרמטי בפני צעירים עזתים. הנאום וניתוחו מצויים באתר של מרכז המידע למודיעין וטרור. לדעתי זהו נאום המשקף בצורה הטובה ביותר מה הם יעדי חמאס הנוכחיים ולאן פניו. זאת תשתית ידע והבנה לכל מי שחושב להציע הצעות למדיניות. 
 

ראשית, חמאס רואה עצמו כאחראי לאוכלוסייה ברצועה, וכאחראי למניעת משבר הומניטרי וקריסת המערכות הציבוריות. זהו ההבדל המהותי בינו לבין הג'יהאד האסלאמי, הנעדר כל אחריות. שנית, "ההסדרה" עומדת עכשיו בראש מעייניו. מה שהוא השיג עד עכשיו אינו מספק כי המשבר ההומניטרי הוא גדול. לכן האתגר של שבירת "המצור" הוא בעדיפות עליונה בצד המשך ההתעצמות הצבאית.

יחיא סנוואר. צילום: AFP

 

שלישית, כה אמר סינוואר: "עמנו הבליג רבות על המצור ואינו יכול יותר להבליג. הגיעו מים עד נפש... ואנו אומרים למנהיגי ישראל כי פתרון הבעיה ההומניטרית של עזה צריך להיות הסוגיה הראשונה במעלה על סדר יומם, משום שאם היא לא תהיה, התכוננו לדבר הגדול... איננו יכולים להפגין יותר אורך רוח". כלומר, מנהיג חמאס קורא לישראל לפתוח עוד יותר את המעברים למעבר סחורות. נמל? שדה תעופה? הוא לא מפרט, וכנראה בכוונה.
 

רק שכאן "אבל" ענקי הממחיש את ליבת הבעיה עם חמאס. אומר מנהיג חמאס: "יש שתי דרכים לפתרון בעיית המצור: או שנסכים לוויתורים אסטרטגיים בסוגיה הפלסטינית, או שניצור שינוי מהותי במאזן הכוחות עם ישראל ונאלצה לשבור את המצור. אנחנו לא נבצע ויתורים אסטרטגיים".
 

אם לוקחים דברים אלו ומוסיפים אליהם את דבריו בנושא ההתעצמות הצבאית, שהיא עילת הקיום החמאסי, אנו מקבלים את המסר המופנה לכל ראש ממשלה שיהיה בישראל: אל תחשבו להשמיד את חמאס. זה יעלה לכם בחורבן עריכם ובאבידות איומות. אלפי מארבים יחכו לחיילים שלכם. אני קורא למנהיגי ישראל להקל על הרצועה, אך אל תשלו עצמכם שעל מנת להשיג הקלות אלו, אהיה מוכן לוותר על היכולות הצבאיות של חמאס. לא ולא. יתר על כן - וזאת הנקודה המהותית והמכוננת: גם כאשר יישבר "המצור", חמאס לא יוותר על יכולותיו ולא יחדל מהתעצמות כמרכיב מרכזי בהתמודדות מול ישראל. את זה לא אני אומר, אלא מנהיג חמאס.
 

אז מה המדיניות שעל ישראל לנקוט? בעברית פשוטה: זה לא פשוט.