ברגע ששמעתי את ראש ממשלתנו ירום הודו פונה לאזרחים ומבקש "שמרו על המשפחות שלכם", ידעתי שיהיה רע. מה זה רע? דני רופ מחפש שוב את האורגזמה הקוסמית; יהיו הרבה פרסומות של חברת החשמל, על בחוריה האמיצים, שבאמת אוהבים את העבודה (והתנאים הנפלאים, והמונופול וכו'); נראה ונשמע יותר מדי את אורן הלמן, סמנכ"ל תקשורת בחברה של האמיצים (שיספר איך בחורינו הגיבורים פרוסים ברחבי הארץ כדי לתקן תקלות); וכיפוש תפשוט על כל הקניונים בסביבה כדי להתחמש בציוד הישרדות.

אני באמת לא מתרגש מפגעי מזג האוויר. אחרי שישה חורפים מושלגים בניו יורק, עם שלג אמיתי של הרבה ס"מ, לא רק חמישה, וטמפרטורה של הרבה מתחת לאפס, ראיתי איך עושים שם הכל נכון. ולא תאמינו: בשישה חורפים לא שמעתי ולא ראיתי את האורן הלמן של קון אדיסון, חברת החשמל המקומית. ברור מקומית, זה לא ק"ק ישרואל שיש מונופול, כי שם זו כלכלה חופשית (ונכון שהיא ריכוזית), וכאשר תופסים מושחתים הם הולכים לכלא לעשרות שנים, ולא לחצי שנה כמו כאן, אחרי ועדה של שליש. כן, שולה שיחקה את זה בגדול, אהוד עוד לא התחיל לשבת, והיא כבר בחוץ. בטח עובדת על הסרט והספר, שיהיו רבי מכר.

מי תגלם אותה? אני מציע את לירית בלבן, היא נורא מוכשרת. ובשנים שאודי חמודי יבלה מאחורי סורגים, הוא גם יקרא וגם יצפה. אגב, לפי כמות ההקלטות שיש לעבריינית המושחתת והרקובה מוסרית (היא נורא מאמינה, מדליקה נרות ומתירה נדרים, אז למדו אותי שכתוב "ולמלשינים אל תהי תקווה", שכתב שמואל הקטן בימי רבן גמליאל. אבל לשולה המושחתת דווקא יש ימבה תקווה לימבה דולרים), היא יכולה לתת חומר לטרילוגיה לפחות, אולי אפילו כמו "רמבו" 5 ו"מהיר ועצבני" 6. איזה חמישה־ שישה פרקים. אולי סדרה בנטפליקס של 40 פרקים.

אבל מדוע אני סוטה מעצם עניין הסערה? רק כי שולה השתחררה יומיים לפניה? ואת אתי האומללה מהבנק למסחר המדינה לא רוצה לשחרר, כי היא לא עשתה עסקה, אלא באה וסיפרה על הגניבה והודתה מיד על היותה קורבן פטריארכלי? אולי. בגדול אתי המסכנה הזאת לא מקושרת כמו שולה, שכנראה גם גנבה המון כרל"שית בארגון הפשע והרשע של אודי חמודי, אבל לה יש קשרים.

טוב די נו, למה להתעצבן לפני הסערה? הרי יש לך אסון על הראש, אז תתנהג יפה. הטלפון הגיע ביום שלישי ב־ 20:30. "מאמי, רד לחניון, תעזור לי לסחוב את הקניות". מה? את הרי יודעת שיש לי רגישות בחוליה L4 ואסור לי לסחוב, וגם אני יכול לעוף ברוח. היא עברה למקצב סטקאטו בדיבור: "רד, עכשיו". הייתה לי ברירה? אז ירדתי. לא להאמין כמה שקיות יכולות להיכנס למאזדה 2, בלי אוויר בגלגלים, שמחכה להישטף בגשם.

אני מבין שהיית בפטרול בדרך טשטוש בהר דב. מה זה, הבוץ הזה? ילכו הציריות ואז תשגעי אותי שאת שומעת רעש. ומדוע את לא ממלאה אוויר בצמיגים? מה, את נוהגת ב"ריפים" בפריז־דקאר? בכביש גשום צריך לחץ אוויר תקין, מה יהיה איתך? "מה שיהיה איתי, זה שתשתוק כבר ותעלה את השקיות, ותרד שוב. לא, נמאס לי שאתה מקצר בגלל עצלנות, לא עשר שקיות על פרק כף היד, הן ייקרעו".

מה קרה? חילקו לך מזון בחינם? מישהו בא להתארח? את יודעת שאיני אוהב אנשים, הם מפריעים לי על הספה. "סתום, תעלה ותרד". וואו. זה היה באמת כבד, ויש לי עבר של סבל בצעירותי, אני יכול להעריך. מאוד שמחתי שיש לנו רביעיות של שימורי אפונה, שעועית, חומוס, חמוצים, זיתים, עלי גפן, אננס וסלט פירות שאני אוהב. אבל לא שמעתי שאנחנו במצור, בסך הכל סערונת ולא נכנסים לתיבת נוח. אם כי בספארי בליטל בגדד ברמת גן החיות התחילו לנוע בזוגות, שזה קצת אירוני, לא? אבל מיד הרגעתי את עצמי שהגשם הוא לא רק ברכה, הוא בא לשטוף את השחיתות של מנהיגינו ונבחרינו, והג'מעה של הפריימריז בליכוד, עם הפברוקים בספירה. כי יאיר'קה, עכשיו בפוזה של לך ולנסה הפולני (שאמא אף פעם לא אהבה), צורח כל היום "מושחתים, נמאסתם". אבל הייתי צריך לרדת שוב, כדי להעמיס ארגזים של מים מינרליים.

תגידי מאמי, ירדת מהפס? יש לך תמי 4, מה נסגר איתך? "אמרו ברדיו, שייתכן שמי ביוב יחדרו לתוך מי השתייה, כי ייתכנו בעיות עם התשתית. רוצה לשתות ביוב? קניתי בשבילך". ממש לא, אפשר אייס תה, מה נעשה עם המים האלה? אפשר להחזיר בשוך הסערה? והלו, מה זה כל כך הרבה נרות? מה, פורים בא מוקדם השנה? התחפשת לשרה־אנטואנט? שלושה תדיאור אני לא מאמין. את לא סומכת על הג'מעה של הלמן, שיתקנו את הכבלים? נכון שהם תלויים, כי החברה בהפסדים של מיליארדים (כי העובדים הגיבורים עולים מיליארדים), אז לא ניתן להניח אותם מתחת לאדמה. ובינינו, כיפוש? טוב שכך, הם היו נרטבים ושירות 103 היה קורס, בארדו קורס.

תכלס, סחבתי הכל כמו גיבור, וסיכמתי ביני לביני שהמרוקאים מחזיקים פה את הכלכלה. ההצטיידות אצלם היא סוג של פסטיבל בלתי נגמר, כי אולי לא יהיה. זה דווקא היה קטע פולני מהגטו, אבל בשנות ה־ 60 הגיעו החבר'ה מצפון אפריקה ותפסו שליטה גם על זה. נשכבתי על הספה והפעלתי את ההקלטה של מהדורת החדשות. יונית ועמית עשו חנדלך למלך ביבי. כן, הוא הודה באחריותו למדינת המחדל הזאת, אבל הסביר שהוא לא אשם, זה קודמו, אהוד, לא השמן מחסמב"ה, ההוא מארגון הפשע הירושלמי. והם כל כך התנחמדו אליו, ששכחו לשאול אותו: הלו, אתה שש שנים בתפקיד, מה אתה מעביר עלינו סיבוב? בנאדם אתה מסתלבט עלינו!!!


יונית ועמית עשו לו חנדעלך. נתניהו. צילום: רויטרס

אבל הבנתי אותם. הוא שר תקשורת, וערוץ 2 צריך הקלות עכשיו, אז למה לריב? מה יותר חשוב: לאכול ענבים, או לריב עם השומר של הכרם? התשובה ברורה, לא? בקיצור, הוא כל כך המאיס את עצמו עלי בטון הנמוך הסמכותי, שחטפתי בחילה לשעה, שרק פסטה עם ראש שום מטוגן סידרה אותי. רק כיפוש יודעת לרפא אותי מהעצבים בחדשות. הוא טען בלהט שיש לו נבחרת איכותית בליכוד. ממש, אם היה מחובר לפוליגרף, היה מתחשמל והיה קצר בנווה אילן, אבל הרוב שם באזור זה אבו גוש, ואנחנו לא בטרנד של ערבים עכשיו. זה מדהים איך ב־ 2014 עדיין סופרים פתקים ביד, ומגלים שבבית ג'אן הצביעו פחות ממאה איש (הרי לעולם לא נדע, וכמו שאמר אחד הפרקליטים בתנועה: "אנשים היו עייפים, אולי הם טעו"), אבל צחי הנגבי קיבל שם כ־ 200 קולות, ובאור יהודה עשו ספירה חוזרת בעוד איזו קלפי, ומירי רגב פתאום עלתה מאפס בספירה המקורית ל־ 87 וסילבן מאפס ל־ 80.

הלוואי שאני הייתי כל כך מוכשר. ומדוע ספרו מחדש רק 30 קלפיות מ־ 200? מה זה, המדגם הזה? לא מתביישים לרמות אותנו? בכלל, "הנבחרת" של הליכוד ממש מייצגת את האוכלוסייה בישראל. יש כאן רוב לנשים, אבל ב"נבחרת" של ביבי יש רק שתי נשים (אחת מאוד וולגרית, כמו גבר) ב־ 20 הראשונות, ושלוש ב־ 26 הראשונות. זו דמוקרטיה, זה מה שהעם של הליכוד רוצה באגם הדרעק בכנסת ה־ 20.

העם שלהם לא רוצה נשים. נצרף את זה למפלגות הפרימיטיביות של החניוקים, שבשבילם אישה היא סוג של אורגניזם שמיועד רק לבישול, כביסה, סקס (זה רק חצי חודש( ולידות, אז משליש הכמות באגם הדרעק ה-20 , הייצוג לנשים מזערי. וכולם צועקים - אנחנו נגד השמאל, ולא צועקים - אנחנו מחוברים בטבור לעגל הזהב, ואנחנו לא יכולים להתנתק ממנו. מגעיל ברמות.
אגב, בדמוקרטיה שלנו יש חמש מפלגות דיקטטוריות: ישראל ביתנו (איפה בדיוק יהיה הבית? בצלמון, חרמון, או מעשיהו?); אין עתיד (יאיר'קה החתיך, הדמוקרט הגדול ממנה לבד, רק הוא); ש"ס (מרן עדיין ממנה, והישישים שנקראים מועצת החכמים קובעים את החלוקה לפי עדות: מרוקאים, תוניסאים, עיראקים, תימנים, גרוזינים); אגודת ישרואל (זה כמו ש"ס רק של האשכנזים. פוי, מגעיל איך שהם מתחברים תמיד לגעלט, רק כסף מעניין אותם), ועכשיו מוישה כחלון (עוד דיקטטור שמשוכנע שהשמש גרה אצלו בחלחולת).

עם מה זה משאיר אותנו? עם הליכוד שמרמים בקלפיות; עם מפא"י שאנחנו עוד לא יודעים איך ירמו, ואיך תעבוד הוועדה המסדרת; ועם מרצ, שגם אצלם אם מגיע נחש ארסי מאוד, ומכיש חס וחלילה את אחד מהג'מעה של זהבה, רק הנחש מת. זה בדוק. תשאלו את יוסי שריד, הוא יספר לכם. זה בגדול המודל של בחירות 2015. מגעיל כבר אמרנו? ועוד לא דיברנו על רצונם של מיכאל בן ארי, ברוך מרזל ואיתמר בן גביר להכניס נציגים לאגם הדרעק. מעניין באיזה מקום ישובץ ד"ר ברוך גולדשטיין. אולי 120? כבוד כזה? ומה נאמר על הז'ורנליסטים שמחפשים פנסיה ותנאים טובים? אורי אורבך, שלי יחימוביץ', מיקי רוזנטל, עפר שלח (הוא דווקא חיובי. אדם אינטליגנטי ורהוט. והוא גם קולגה שעבד איתי כמה שנים, והיה יכול להתפרנס בכבוד עוד עשרות שנים מלבלרות בתקשורת) וכמובן יאיר'קה שלנו.

הפוזה הזאת עכשיו של לוחם נגד השחיתות תהפוך לדלת מסתובבת, לאחד שייחצן את הממשלה הרקובה הזאת שנתיים. הוא לא זוכר את כיפת הברזל הכלכלית לתושבי הדרום; הוא לא זוכר 600 מיליון שקל להתיישבות; עוד מאות או מיליארדי שקלים ליישובים מחוץ לקו הירוק; 350 מיליון שקל לפרויקט פרחי ספורט. איפה הם הפרחים, ראבק? איך זה אושר? מי היה בוועדת המומחים שחקרה את הנושא לפני התקצוב, שבדקה מדגמים בחו"ל על פרחי ספורט? מי קרא את המחקר, ומה עשו עם הכסף? לא עשו כלום, הוא שוכב ועושה ריבית בבתי השקעות; איך לטוטו, ששר האוצר אחראי עליו, יש יתרות של כמעט מיליארד שקל בבתי השקעות (כן, גם של חברים, של חברים מהטוטו שקשורים לספורט), כאשר אין כאן ספורט, ומה שיש גוסס כלכלית. אז מה זה בדיוק הקטע של מושחתים??? איפה אתה היית ברמה המיניסטריאלית? אתה הרי אחראי על הקופה, אתה לא מתבייש לשקר לנו?

עכשיו עוד שניים רוצים ג'וב: ינון מגל ושרון גל. אל תיתנו להם, כי הם רימו אתכם. לפני שמגל ראיין פוליטיקאים בכירים הוא אמר לכם שהוא שוקל לעבור קבוצה? הוא לא אמר, אני משוכנע בזה. ושרון גל? אחרי שסיים להתלקק על הטייקונים במדינה, עכשיו הוא רוצה לחלק את הארץ ביחד עם איווט? מתי הוא דיבר על זה? ואיך אפשר להתייחס ברצינות לאדם ששוכח למי הצביע רק לפני שנתיים? איפה האמינות? נכון, אמינות היא פאסה־קומפוסה כיום. הכי חשוב להיות ליד הקופה, ליד הדודה פאינה. היא הרי דואגת לכלכלה בתנועה. אז מי בדיוק יפקח בשבילנו על המשאבים שלנו, כאשר רה"מ נפגש עם יצחק תשובה? מה היה בפגישות האלה? מה הובטח שם? מי גוזר קופון? הציבור? נראה לכם?
עברתי לערוץ 10 , כי ערוץ 2 מתקתק לי מדי. החבר'ה נלחמים על מקום העבודה, אבל למי הם הולכים? לראש הממשלה? ואז הם יהיו חייבים לו משום ששמר על עבודתם? מה נהיה כאן? אנרכיה מוחלטת, וכולם שותקים. ויאיר'קה לא אומר מילה בסוגיה, כי הרי צריך להתראיין שם, שוב הסוגיה של הכרם. יאכל ענבים, או יריב עם השומר? הוא החליט לאכול ענבים. התחילה הסערה, הדלקתי תנור עם המזגן, וצפיתי בטלוויזיה. כיפוש דרשה שלא אעזוב את הבית, כי נורא קר בחוץ. התחילו הדיווחים על 15 אלף ניתוקי חשמל. לך תדע אם זה מפעלים או בתים פרטיים. אורן הלמן לא מספר לנו, אבל החבר'ה שלו נורא גיבורים כרגיל.

ברביעי בחצות עדיין עשרת אלפים מוקדים לא חוברו לחשמל. לפני שנה הייתה כאן אותה פארטייה, אבל לא למדנו כלום, לא הפנמנו כלום, וגם לעולם לא נלמד. אבל אתם תבחרו באותם אנשים, באותה קולקציה של אפסים, שמנהלת כאן את העסק. הציבור בפאניקה, הכבישים ריקים, אנשים בהיסטריה מהסערה, מהצונאמי הקרב ובא. נכון, יש קצת אכזבה מזה שאין שלג משמעותי, אבל תארו לכם שהיה? תארו לכם שאנשים היו נצורים כאן שבועיים בלי חשמל, בלי חימום. איזו היסטריה הייתה כאן? כיפוש שאלה אותי אם אני רעב. אמרתי כן, תכיני אורז ואפונה. סיימתי צלחת אחת, היא שאלה אם אני רוצה עוד, עניתי שאחר כך. "אחר כך? מה, זה לא טעים לך?".

טעים, בטח טעים, אבל זו לא אשמתי שאנחנו תקועים כאן עם שימורים עד לסערה הבאה. לאט, לאט. אני אוכל אני מבטיח, תביאי את האננס נבדוק מה איתו. "אם תאכל מתוק, כבר לא תאכל יותר, אני מכירה אותך". זה לא נכון, מאמי, בדיוק עכשיו חשבתי על זה, שנצטרך להשתמש בשימורים, כאשר יתחמם כאן והנחלים יעלו על גדותיהם. את יודעת, כמו בסרט של אל גור על הקרחונים שנמסים ויציפו את העולם? אני אומר לך, מאמי, גם כאן יהיו הצפות, הירקון יעלה על גדותיו וצריך להיזהר מפטריית הבויידי הזאת שכבר הרגה ארבעה אוסטרלים ב־ 1997 , אז לא נצא מהבית, ונאכל הכל.

אל תכעסי, חיים שלי, תקפיאי את מה שבישלת ונאכל בהצפות. "תגיד, אתה מסתלבט עלי? אתה הרי לא אוכל מסיר שבישלתי אתמול, אז תאכל קפוא בעוד חודשיים? כשאתה מתחיל משפט, אני כבר יודעת איך תסיים אותו. שנה כבר את הטקסטים, תאתגר אותי, שלפחות אצחק. איך אתה אומר כל הזמן? הזנב של הכלב לא מתיישר. גם אתה לא". היא נרדמה, ואני צפיתי בסדרה של ה־ BBC , "נעדר". מדהים באמת.

בא לי רעב, חיממתי את האורז עם האפונה, אכלתי, אבל נשאר עוד הרבה. שטפתי את הסיר, צחצחתי אותו, ירדתי לזבל עם שקית עם שארית האוכל. הייתה שלולית, אז העפתי כמו קווטר־בק בפוטבול, השקית נחתה ליד. הא, היא לא תראה. היא טלפנה בעשר: "מאמי, ראיתי שאכלת בלילה, ותודה ששטפת כלים". כן, חיסלתי הכל, נכנסתי לאטרף. "כן, אתה צודק. כששטפת כלים, זה נראה היה לי חשוד מדי. אז ירדתי למבנה של הזבל. אתה כזה בטלן, שאפילו לא דאגת להסתיר את השקית שלא אראה. תזכור שאצלי אתה תמיד חשוד, אז אני בודקת הכל. יום טוב, מתוק". איך לא חשבתי על ניקוי הזירה? בשביל מה אני רואה כבר שנים " CSI "? איך אני נופל כמו אידיוט? אולי אהיה פוליטיקאי?