אחר שתיקה ארוכה של כמה שבועות, הגיב השבוע דובר רשמי של חיזבאללה על הדיווחים בכלי תקשורת בעולם הערבי בכלל ובלבנון בפרט על כך שאיש מבצעים בכיר של הארגון נתגלה כסוכן של המוסד.
נעים קאסם, סגנו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, אמר בראיון ל"א־נור", תחנת הרדיו המזוהה עם הארגון השיעי, כי אין עוד מפלגה או ארגון שמפגינים "איתנות" כזאת מול "כמה ניסיונות הסתננות מרכזיים".
הוא לא התייחס מפורשות לפרשה האחרונה, שלפי הדיווחים מטלטלת את אחת היחידות הסודיות ביותר של חיזבאללה. אך כלי התקשורת בעולם מפרשים את דבריו כרמז למקרה של מוחמד שווארבה, איש מבצעים בכיר במנגנון פיגועי החוץ של חיזבאללה, שנעצר בחשד להשתייכות למוסד. המנגנון, לפי כמה אתרים העוקבים אחר הארגון ולפי פרסומים זרים, מוכר כ"יחידה 910". אפשר לשער שזהו רק אחד הכינויים שלה.
אם אכן היה שווארבה סוכן של המוסד, הרי זו עוד מכה קשה לחיזבאללה והוכחה נוספת ליכולת של המודיעין הישראלי לפעול בתוך הארגון השיעי, שבעבר נחשב בלתי חדיר, ולאסוף מידע שמשמש את ישראל לפעולות ביטחון שוטף, לסיכול פיגועים בחו"ל ובעיקר להיערכות למלחמה נוספת בצפון. אם כי, עימות כזה אינו נראה באופק בשעה שחיזבאללה מדמם במלחמת האזרחים בסוריה.
"המנגנון" (או "היחידה") הוא אחת היחידות הסודיות ביותר של חיזבאללה. הוא הוקם זמן לא רב לאחר ייסוד הארגון ב־1979, בהשראת משמרות המהפכה של איראן. בשנים הראשונות לקיומו הוא היה שלוחה של המודיעין האיראני ושל חטיבת העילית של משמרות המהפכה - כוח אל־קודס. האחראי עליו היה עימאד מורנייה, שהמשיך להיות מעורב ולפקח על היחידה גם כשהתקדם עד לדרגת "שר ההגנה" של חיזבאללה. לאחר מורנייה פיקדו על היחידה בכירי הזרוע הצבאית-הטרוריסטית של הארגון, טלאל חמיה ומוסטפא באדר א־דין.
השניים, יחד עם מפקדים נוספים, מרכיבים כיום את המטה הצבאי של חיזבאללה. זוהי מעין הנהגה קולקטיבית, שמונתה לאחר חיסולו של מורנייה בדמשק, בפברואר 2008, התנקשות שמיוחסת למודיעין הישראלי בהובלת המוסד. לפי דיווחים שונים, באדר א־דין הוא כיום ראשון בין שווים.
באדר א־דין הוא גיסו של מורנייה ומראשוני המצטרפים למנגנון. בשנות ה־80 נשלח לכוויית כדי לתכנן את חיסולו של שליט המדינה. הוא נעצר ונידון למאסר עולם, אך ב־1990, לאחר פלישת עיראק לכוויית, נמלט מכלאו והצטרף לחבריו בלבנון. כיום הוא מבוקש בכיר על ידי הטריבונל הבינלאומי באשמת מעורבות ברצח ראש ממשלת לבנון רפיק אל־חרירי.
המנגנון אחראי למעשה לכל פעולות הטרור ברחבי העולם נגד יעדים ישראליים, מטרות יהודיות, יעדים במדינות ערב כמו ירדן, מטרות מערביות, או כל יעד אחר שלאיראן או לחיזבאללה יש עניין לפעול נגדו. אלה יכולים להיות מתנגדי המשטר שגלו מאיראן, או אנשי אופוזיציה כורדיים בחו"ל (כפי שקרה בחיסול של פעילים כורדים במסעדת "מיקונוס" בברלין ב־1992).
אך מרבית האנרגיה והמאמצים של חיזבאללה מכוונת נגד יעדים ישראליים ויהודיים. מנגנון זה, בשיתוף פעולה הדוק עם אל־קודס ומשרד המודיעין האיראני, אחראי לפיצוץ בשגרירות ישראל בבואנוס איירס ב־1992 ולפיגוע בבית הקהילה היהודית (אמיה) בבירה הארגנטינאית ב־1994. הוא עומד גם מאחורי ניסיונות שסוכלו בידי המוסד לפוצץ מכלית תופת ליד שגרירות ישראל בבנגקוק בסוף שנות ה־90. דרך המערב בשנים האחרונות השקיעו חיזבאללה ואיראן מאמצים רבים לנקום את מותו של מורנייה. הם שלחו את אנשי המבצעים של המנגנון לפגוע בשגרירויות ישראל ובנציגים ישראלים ויהודים באזרבייג'ן, בגיאורגיה, בתאילנד ובהודו.
ברוב המקרים המאמצים סוכלו בזכות מידע מודיעיני איכותי שהשיגו המוסד ואמ"ן. רק בנמל התעופה בבורגס שבבולגריה ב־2012 זכה חיזבאללה להישג, כאשר אנשיו הצליחו לפוצץ מטען שגרם למותם של חמישה תיירים ישראלים ונהג בולגרי.
לפי האתר המסתורי stop910, שמתמחה במעקב אחר חיזבאללה, מנגנון פיגועי החוץ של הארגון משול ליחידת עילית. אנשיו נבחרים בקפידה, בתהליך איתור, מיון וסינון הדוק ביותר. היחידה מחולקת לצוותים, שמונים כל אחד כמה פעילים. יש הקפדה נוקשה על מידור, כדי לצמצם את סכנת החדירה וההסתננות של גופי מודיעין זרים, ובראש ובראשונה של ישראל, ארה"ב ובריטניה, שנחשבים לבעלי היכולות הטובות ביותר.
המידור בא לידי ביטוי כך: כל פעיל יכול לכל היותר להכיר את חבריו לצוות, אך לא את הצוותים האחרים. לאחר שנבחרו לשרת ביחידה, הפעילים עוברים סדרה של אימונים שמכשירה אותם לשימוש בחומרי חבלה ומטענים, ירי בכלי נשק שונים, תקשורת מוצפנת, טכניקות מעקב זיהוי וניעור מעקב. הם לומדים כיצד להיטמע במדינות שאליהן הם נשלחים, ומושם דגש על הכשרתם לעבור ללא תקלות ביקורת גבולות ולחמוק מפיקוח של שירותי ביטחון.
פעולות היחידה כוללות גם מבצעים לאיסוף מודיעין, הכנת "תיקי שטח" על מטרות שישמשו בעתיד כיעדים לפיגועים. חלק מאנשי היחידה הם בנים למשפחות לבנוניות שהיגרו למדינות המערב, לאפריקה או לדרום אמריקה, וברשותם דרכונים זרים. דבר זה מקל על המבצעים ומצמצם את הסיכוי שייחשפו. כך היה במקרה של הפיגוע בבורגס. שני המפגעים, כפי שזוהו בחקירה הבינלאומית שניהלו שירותי הביטחון של בולגריה, בעיקר בעזרת ישראל וארה"ב, היו אדם בעל אזרחות אוסטרלית ומרוקאי שהתאזרח בצרפת.
בעבר הרחוק יותר נשלחו לישראל כמה לבנונים בעלי אזרחות זרה למשימות טרור או איסוף מודיעין. המקרה הראשון הידוע היה ב-1996. חוסיין מקדאד היה לבנוני שיעי שהגיע לשווייץ ומשם המשיך עם דרכון בריטי גנוב לישראל. הוא השתכן במלון "לורנס" במזרח ירושלים, ונפצע באורח קשה בתאונת עבודה בעת שהכין מטען. כעבור שנה נשלח לישראל סטפן סמיראק, צעיר גרמני שהתאסלם, אותר וגויס בידי גייס של חיזבאללה במסגד. הוא נשלח לאימונים בלבנון ומשם, דרך אמסטרדם, הגיע לישראל למשימות איסוף מידע וצילום מטרות.
הוא נעצר במלון תל אביב שבו התאכסן. ב־2000 נשלח לישראל פאוזי איוב, סוכן בעל ניסיון רב במבצעים. ב־1986 הוא נעצר ברומניה באשמת מעורבות בקשר לחטיפת מטוס עיראקי במטרה לתפוס בני ערובה ולדרוש את שחרורם של פעילי חיזבאללה בעיראק של סדאם חוסיין. איוב שוחרר וחזר ללבנון.
חוליה אחרת של חיזבאללה חטפה את המטוס למחרת היום: הוא התרסק בערב הסעודית וכל 62 נוסעיו, אנשי צוותו והחוטפים נהרגו. איוב, שהיה בעל דרכון קנדי ואף נשא אישה אמריקאית, הפליג לחיפה מיוון כשברשותו דרכון אמריקאי מזויף על שם פרנק בושי. הוא הצליח להסתנן לגדה המערבית כדי לבצע את משימתו: הקמת תאים של הארגון ואימון החברים בו. אך מידע שהשיגו גופי המודיעין של ישראל הביא למעצרו. לפני כמה חודשים דווח כי
חוליה אחרת של חיזבאללה חטפה את המטוס למחרת היום: הוא התרסק בערב הסעודית וכל 62 נוסעיו, אנשי צוותו והחוטפים נהרגו. איוב, שהיה בעל דרכון קנדי ואף נשא אישה אמריקאית, הפליג לחיפה מיוון כשברשותו דרכון אמריקאי מזויף על שם פרנק בושי. הוא הצליח להסתנן לגדה המערבית כדי לבצע את משימתו: הקמת תאים של הארגון ואימון החברים בו. אך מידע שהשיגו גופי המודיעין של ישראל הביא למעצרו. לפני כמה חודשים דווח כי
נהרג בקרבות במלחמת האזרחים בסוריה. שנה לאחר מכן נשלח למשימתו בישראל ג'רארד שומן. הוא היה איש כספים בחיזבאללה, ויתרונו היחיד היה אזרחות כפולה, לבנונית־בריטית. שומן טס מלבנון לבריטניה ומשם המשיך עם דרכונו הבריטי לישראל.
שוב, בעזרת מידע מדויק של המוסד, אמ"ן והשב"כ, הוא נעצר. כל הארבעה שוחררו לאחר שישבו כמה חודשים או שנים בכלא בעסקות חילופי שבויים בין ישראל לחיזבאללה.
חברי "יחידה 910" שנשלחים למשימות לחוץ לארץ, לטווח קצר או להתבססות לטווח ארוך, נדרשים לגלח את זקניהם ולהסיר מעליהם כל סממן שעלול להחשידם כמוסלמים בכלל וכשיעים בפרט. הם מתבקשים להתנהג כבני המקום ומומלץ להם להתיידד עם נשים מקומיות, ואם אפשר אף להינשא להן, כמו שעשה פאוזי איוב. כזה היה גם המקרה של מוחמד אמדור, שנעצר לפני כחודשיים וחצי בלימה בזכות מידע שהעביר המוסד לשירותי הביטחון של פרו.
בדירתו נמצא חומר נפץ שבו התכוון כנראה להשתמש או להעביר לחבר אחר בחוליה כדי לפוצץ את שגרירות ישראל בעיר. סייען במלכודת לצד אנשי המבצעים, מפעילה היחידה רשת גדולה מאוד של סייענים, מהגרים מקהילות שיעיות לבנוניות, שהיא מגייסת ומטפחת. סייענים אלה משמשים למשימות של "מעטפת" המבצעים: שכירת דירות וכלי רכב, העברת כספים או סיוע במילוט.
על רקע זה, הפרשה האחרונה המסעירה את חיזבאללה מעניינת במיוחד. שווארבה, לפי הפרסומים בתקשורת הלבנונית, היה בכיר במנגנון פיגועי חו"ל וקודם לכן שימש ביחידת האבטחה של מזכ"ל חיזבאללה, נסראללה. בשלב מסוים הוא אותר על ידי המוסד ונענה להצעה להיות סוכן. מתוקף תפקידו במנגנון פיגועי החוץ הוא היה שותף סוד לכמה ממבצעי הארגון.
לפי אותם פרסומים, הוא שסיפק את המידע על המחבל שנעצר בפרו. בדיווחים נטען גם כי הוא מסר מידע שסייע למוסד במבצע חיסולו של מורנייה.
לפי אחד הדיווחים, יחידת ביטחון הפנים של חיזבאללה החלה לחשוד בקיומו של סוכן כפול ב"יחידה 910", בעקבות החקירה שחשפה את זהותם של המפגעים מבורגס.
החקירה נמשכה כשנתיים ובסיומה עלו על עקבותיו של שווארבה, בין השאר, לפי פרסום בכלי תקשורת פלסטיני, לאחר שהזינו אותו במידע כוזב. המידע כצפוי הגיע לישראל ובחיזבאללה הבינו כי שווארבה הוא הבוגד. בישראל סירבו להגיב על הפרסומים אך ב"ניו יורק טיימס" נכתב השבוע כי יעקב עמידרור, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי, אמר כי המקרה של שווארבה מוכר לו ו"שמשפחתו לא תצפה שישוב בקרוב".
עגורן מעבר לגדר בעקבות מלחמת לבנון השנייה ב־2006 הבינו בחיזבאללה ובכוח אל־קודס כי יחידות הארגון השיעי, ובמיוחד הסודיות ביותר, חדורות ככברה. התובנה הזאת גובשה בעקבות המידע האיכותי שהיה למודיעין הישראלי, שאפשר לחיל האוויר להשמיד בדייקנות תוך 34 דקות את הטילים ארוכי הטווח של הארגון שהוסתרו בבתים פרטיים.
על רקע זה הגיעו בחיזבאללה למסקנה כי אחת החוליות החלשות הייתה רשת התקשורת הלבנונית, לדוגמה חברת אלפא, שהמודיעין הישראלי הצליח לחדור לתוכה ולגייס מקרבה סוכנים בעמדות מפתח.
בעקבות זאת הקים חיזבאללה, במימון וסיוע איראני, רשת תקשורת עצמאית. כמה מאנשי אלפא נעצרו והורשעו בריגול למען ישראל. חיזבאללה שיפר גם את ביטחון השדה שלו ופתח בחקירות נרחבות שהניבו לו כמה הישגים. בשנים שלאחר המלחמה נחשפו פעילים בכירים בחיזבאללה או אזרחים לבנונים, שהייתה להם נגישות לארגון ולפעולותיו. הם הואשמו בכך שהם סוכנים של המודיעין הישראלי, הועמדו לדין ונידונו לתקופות מאסר ממושכות.
הנה המקרים הבולטים שבהם: מוחמד "אבו עבד" סלים היה אחד מהמייסדים המקוריים של יחידת הביטחון המסכל (ריגול נגדי) של חיזבאללה, ובעת חשיפתו ב־2011 שימש כשלם הראשי של מנגנון פיגועי חוץ לארץ. לפי פרסומים בלבנון הוא הצליח לחמוק מהטבעת שסגרה עליו ולהימלט לישראל, בעזרת עגורן ששלח כף מעבר לגדר המערכת והרים אותו לחוף מבטחים מעבר לגבול.
שנתיים קודם לכן, ב־2009, עצר הביטחון המסכל של חיזבאללה את מרוואן פקיע, סוחר מכוניות מנבטיה שבדרום לבנון, שכמה מלקוחותיו היו אנשי מבצעים של הארגון. האמון שניתן בו התנפץ כשגילו שבכלי רכבם שנרכשו ממנו או תוקנו אצלו הותקנו מכשירי GPS, שאפשרו למפעיליו של פקיע - המודיעין הישראלי - לעקוב אחרי תנועות הרכבים ולחשוף מקומות מפגש, בתי סתר ומחסנים של הארגון.
ב־2012 סבל חיזבאללה מעוד תקלה חמורה. חוסיין פאחס, פעיל במערך התקשורת שהיה בעל ידע רב על מערך הסיבים האופטיים ושימש גם כאיש כספים חשוב, מעל לפי הפרסומים בחמישה מיליון דולר מכספי הארגון, ונמלט עם שללו ועם מסמכים ומפות סודיות לישראל.
אפשר רק להעריך עד כמה המקרים אלה, ובמיוחד זה של שווארבה, גרמו לזעזוע בחיזבאללה. מנגנון פיגועי החוץ הוא קודש הקודשים של חיזבאללה. למה דומה הימצאותו של בוגד בקרב 910? שוו בנפשכם מצבים היפותטיים שבהם ביחידת המבצעים של ה־CIA או של המוסד היה מתגלה בוגד שמסיבות אלה או אחרות החליט לבגוד בחבריו ולהסגיר את סודות היחידה ואת חבריו לאויב. במקרה ההיפותטי של ה־CIA האויב יכול להיות רוסיה או סין. במקרה של המוסד האויב המדומיין הוא איראן.
כשמתגלה בוגד ביחידה שכזו, לתדהמה ולטלטלה שאוחזת בכולם יש השפעה לא רק פסיכולוגית אלא גם ובעיקר מבצעית. מבצעים מופסקים. מפלס החשדנות עולה. נפתחות חקירות פנימיות, והיחידה חדלה מלעסוק במשימותיה ומתרכזת בניקוי אורוותיה. לחשיפתן של החפרפרות שהצליח להחדיר המודיעין הישראלי לחיזבאללה יש על כן שתי פנים.
מצד אחד, היא מעידה על השיפור ביכולותיהן של יחידות ביטחון השדה והריגול הנגדי של התנועה השיעית מלבנון. אך בעיקר היא מצביעה על ההידרדרות שלהן ועל השחיתות שפושה בהן.
העיתונאי הבריטי ניקולס בלנפורד, שבסיסו בביירות ופרסם בעבר ספר על חיזבאללה, התייחס לכך במאמר שכתב לאחרונה ביומון הלבנוני באנגלית "דיילי סטאר". לדבריו, לפני 20 שנה לא היה ניתן להעלות על הדעת שאפשר לחדור לארגון כמו חיזבאללה, שמטפח בקרב מאמיניו וחבריו אידיאולוגיה דתית ונאמנות ללא גבול. חיזבאללה היה אז ארגון קטן, ממושמע, בעל אמונה דתית יוקדת. אך, ובמיוחד מאז 2006, ככל שחיזבאללה התרחב, הגדיל את מצבת כוח האדם שלו, את יכולתו הצבאית ואת הכנסותיו, כך גברו הפיתויים ונחלשו מנגנוני פיקוח הפנים שלו.
בלנפורד ציטט בהקשר זה את אורי לוברני, מי שהיה בין השאר הממונה מטעם ממשלת ישראל על דרום לבנון. לוברני אמר בזמנו כי ניתן יהיה להביס את חיזבאללה כאשר הוא ילקה במחלה שהגיפה את אש"ף בלבנון - כשיהפוך לעצל ולמושחת.