לפני שנים, בסקירת העיתונים ברדיו, בבוקר, היינו כבר למעצמה, בעינינו: כותבי המאמרים שצוטטו, נשמעו כמטיפים למנהיגי העולם: "...ורצוי שברז'נייב יבין שתפארתה של ברית המועצות לא תהיה על הדרך הזאת", או "על נשיא צרפת דה-גול לשקול אפשרות אחרת". היום, מוסיף פרשננו לענייני פרשני הטרור, התקשורת מחלקת עצות רק בישראל, כשראשי הממשלה לשעתיד, נתניהו ובנט, דואגים לחֶסֶר ומַתְרים באובמה, במנהיגי אירופה ובעולם-כולו-נגדנו. שלשום עשו זאת גם בפאריס, באוזני מנהיגי העולם, בהפגנת הסולידריות ובאזכרות. מותר להם, לזה שנכשל בניהול מלחמת 50 הימים נגד ארגון הטרור חמאס, ולזה שביקר אותו בממשלה ובחוצות על הניהול.
מבלי להיכנס לקבעונות האגו של נתניהו, בנוסח "אמרתי" ו"התרעתי", אזכיר שכותבים לא מעטים (אני ביניהם), נתנו כבר לפני שני עשורים ביטוי לחשש ממלחמת-עולם שתתלקח בין האיסלאם למערב (קיראו לזה "מלחמת תרבות" או "מלחמת גוג ומגוג". לא משנה. הדם אותו דם והרֶשָׁע אותו רשע) הכתובות היו על כל הכתלים - ולמרות זאת היו פיגועים בקניה, בתימן ושיאם בניו-יורק באחד עשר לתשיעי, 2001. אבל ארה"ב, שתקפה את עיראק ואפגניסטן כתגמול, נכנסה לבוץ ויצאה ממנו בדמים מרובים (תרתי משמע) ולא כמנצחת. מאז נזהר הנשיא אובמה מהתערבויות צבאיות, שיסבכו שוב את ארצו במלחמות קשות - וכך וושינגטון ושות' מתנהגות ע"פ משנת נתניהו בעניין המו"מ המדיני: אפשר למשוך את הזמן כאילו אין מחר.
ובכן, מעז כתבנו לקבוע, הזמן אזל מזמן והמחר אפל, בעניין האסלאם הקיצוני (צריך לקרוא לילד הרע בשמו, למרות הנימוס הצרפתי, כי אחרת לא יובחן ממנו האסלאם האחר, הלא אגרסיבי). אובמה חייב לגייס את תבונתו, זהירותו ושיקול דעתו ולפעול להקמת מטה-מערכה משותף, שבו יטלו כל השותפות חלק, במימון, בגיבוש אסטרטגיה, במודיעין יעיל (שלא יתבסס רק על נפלאות האלקטרוניקה), בחוקי חירום ובלחימה. מי שלא יצטרף, כולל רוסיה וסין, ייחשב למסייע לאויב (ויחוייב בעונשים מדיניים וכלכליים). מסגדים, מטיפים וראשי ציבור מוסלמים שלא יגנו בפומבי את הטרור ועושיו ולא יעודדו את צאן מרעיתם להעביר מידע על זוממי רע, ייחשבו לתומכי הטרור. משמר הגבולות בארצות אירופה יבדוק היטב כל אזרח מוסלמי שמבקש לחזור הביתה.
זאת תהיה מלחמה, כי האויב, מ"דאעש" ו"אל קאעידה" ועד "בוקו חראם" המפלצתי בניגריה, אינו מתכונן לשנות את אמונותיו ואת יעדיו – הקמת רייך איסלאמי קיצוני, בהרג ובהרס, ברחבי המזרח התיכון, ובשלב השני (שכבר מופעל, במקביל), פיגועים שנועדו לעורר חלחלה ואי בטחון בארצות אירופה, שנתנו מחסה, בית, עבודה ואזרחות למיליוני מהגרים מוסלמים.
ההלם שתקף את צרפת ואת "העולם השפוי" קצת מלאכותי. עצרות ההזדהות המרשימות גילו מנהיגים שטרם הפנימו שהיום או מחר זה עלול להתפוצץ גם אצלם. היום, כל גילוי של רפיון, איפוק והיסוס רק יגרמו לשגשוג ארגוני המוות האלה. עד להתכנסות מנהיגי אירופה באמצע החודש הבא, היכנשהו, לדיון ב"התמודדות עם גל הטרור" (גל??? נחשולים שלפני צונאמי, נכון יותר), יתבצעו עוד פיגועים, חטיפות, מעשי הרג המוני והוצאות להורג.
לכן ההתארגנות העולמית חייבת לקום מיד, בראשות ארה"ב, סין, בריטניה, גרמניה, צרפת ורוסיה, למאבק מלא ונחרץ בטרור האיסלמי, שמתעקש לערוף את עולמנו, אמונותינו, אורחות-חיינו ותרבותנו.