שלום אני בן כספית וגם אני היום, באופן חריג, השוטר הטוב
אורי אורבך התגלגל, נעבעך, לשני מקצועות בלי כבוד. שני המקצועות, עם עיתונות וגם פוליטיקה, נמצאים היום בשפל המדרגה הציבורית. כל זב ומצורע מתגולל על עיתונאים, שלא נדבר על פוליטיקאים, אבל נדמה היה שאורבך לא קשור לכל ההבל הזה. הוא היה עיתונאי שהוסיף כבוד למקצוע, הוא היה פוליטיקאי שהוסיף כבוד למקצוע. הוא הצליח להתנהל במי האפסיים של העיתונות והפוליטיקה בצורה הכי נקייה, מעוררת כבוד, הגונה וכמובן מצחיקה. נדמה לי שעם לכתו יהיה כאן עוד הרבה יותר עצוב ממה שהיה, אבל למעלה לעומת זאת יהיה הרבה יותר מצחיק.
שלום אני אריה אלדד ואני היום השוטר הטוב
בחלם היו הרבה שרפות ומכונית הכיבוי היתה גרוטאה. המנוע שבק, הגיר היה דפוק, הסירנה סתומה. עד שהגיעה – נשרפה חצי שכונה. נמלכו חכמי חלם בדעתם שלושה ימים ושלושה לילות והחליטו לקנות כבאית חדשה. אבל אז עלתה השאלה, מה עושים עם הישנה? נכון שהמנוע דפוק והגיר שבק והסירנה סתומה, אבל היא אדומה ויש לה סולם ופעמון והילדים אוהבים אותה. חבל לזרוק. מה עושים? ישבו שלושה ימים ושלושה לילות והגיעו להחלטה: את הכבאית הישנה שומרים לאזעקות שווא בלבד.
את הסיפור הזה סיפר אורי אורבך, מעל דוכן הכנסת, כשבא להסביר מה קרה שמינו פעם שר ביטחון ממש לא מתאים ובדיוק פרצה מלחמה. הוא לא הזכיר שמות. לא העליב. מי שהבין הבין. זה היה אורי אורבך. יהי זכרו ברוך.
חמש בערב, כל יום ב-17:00, רדיו ללא הפסקה