מי אמר שלהצלחות יש הרבה אבות והכישלונות הם יתומים? אם לשפוט לפי מה שקורה באחרונה בזירה העולמית - הצלחות הפכו לתופעה נדירה ביותר ואף אחד לא נדחף להיזכר כאב אחראי. אבל כישלונות יש הרבה, מדי הרבה, ולרובם לא אב אחד אלא מספר אבות.
הפסקת האש שהוכרזה לפני שבוע בין כוחות הבדלנים באוקראינה לבין צבא המדינה קרסה עוד לפני המועד שאמורה היתה להתחיל. הלוחמה במזרח אוקראינה לא רק נמשכה אלא אף התעצמה.
לכישלון המהדהד של הסכם מינסק שהניב את הפסקת האש שלא באה לעולם יש לפחות ארבעה אבות: גרמניה וצרפת, שיזמו והובילו את המשא ומתן במינסק שהנפיק את ההסכמה להפסקת האש. רוסיה שנתנה חסותה הרשמית להפסקת הלוחמה ובאותו זמן המשיכה להזרים טנקים וקני ארטילריה לכוחות הבדלנים ונשיא אוקראינה פטרו פורושנקו שהתלהב מהסכם מינסק כהישג אישי.
בחודש הבא ימלאו ארבע שנים לפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה. לפי דיווחים מעודכנים ומאושרים על ידי האו"ם כרבע מיליון בני אדם נהרגו עד כה בקרבות בין צבאו של בשאר אסד וכוחות האופוזיציה. מיליונים סורים ערקו ונמלטו מבתיהם והפכו פליטים. לכישלון הקולוסלי לשים קץ לשפיכות הדמים המתמשכת בסוריה שגרמה לקטסטרופה הומניטרית יש לא פחות מחמישה אבות - מספר המעצמות החברות הקבועות במועצת הביטחון פלוס עשרה אבות חורגים - החברות הבלתי קבועות.
במשך ארבע שנים עקבו חברות מועצת הביטחון אחרי טבח רבבות בני אדם ביניהם אלפי נשים וילדים בסוריה ולא עשו מאומה. אפילו לא נידונה במועצה הצעת החלטה מעשית ואופרטיבית שמסמכותה של המועצה לקבל ולאכוף. מלבד כמה הצהרות מילוליות שגם הן נמנעו מאזכור האחראים בדמשק לטבח האזרחים, המועצה לא נקטה אף צעד ומהלך שישים קץ למלחמה.
משא ומתן המקרטע שמטרתו להגביל את יכולתה של איראן לפתח ולייצר נשק גרעיני עדיין לא נחשב כישלון, לפחות לא באופן רשמי. אבל גם מי שתומכים בהסכם נזהרים מאוד מלדבר על הצלחה. הערכה היא שגם עד לתאריך היעד החדש של ה-24 במארס לא יהיה הסכם. גם אם יהיה - אף אחד לא יקפוץ ויכריז בצהלה כי ההסכם הוא הצלחה. גורמים בינלאומיים ומומחים מוסמכים בתחום פירוק נשק כבר פסקו כי ההסכם הנידון לא יצמצם באופן משמעותי את היכולות של איראן בתחום פיתוח הגרעין במיוחד לא בתחום שאיפות ההתחמשות בנשק גרעיני של שליטי טהרן.
לא פחות משישה אבות מוכרים וידועים יש למה שיודעי דבר כבר מגדירים כהסכם רע", כלומר כישלון המו"מ עם איראן. האחראים הם: ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה, צרפת וגרמניה, מי שמזוהים כקבוצת ה-6 הנושאת ונותנת עם איראן.
הוועידה העולמית "למלחמה באלימות הקיצונית" שיזם נשיא ארה"ב ברק אובמה לדיון על דרכים ואמצעים למאבק נגד הטרור הקיצוני ושהסתיימה אתמול היתה אולי הצלחה מבחינת מספר המשתתפים, שייצגו כמעט 70 ארצות, אבל מבחינה מעשית אופרטיבית הועידה לא ניפקה שום תוצאות בעלות משמעות. חלק ממשתתפי הועידה עדיין לא עזבו עדיין לא עזבו את וושינגטון ומומחים ופרשנים כבר קבעו כי הועידה הניבה יותר רטוריקה ומעט מאוד סיכוי מעשי לבלימת התפשטות כוחות מדינה האיסלאמית.
בדיווח על הועידה שפורסם אתמול בניו יורק טיימס מצוטטים בעיקר ובמיוחד גורמים בינלאומיים ומומחים למלחמה נגד טרור שטוענים כי בתחום הצפיות והתקוות לשיפורים ולהתייעלות המלחמה נגד הטרור הוועידה היתה כישלון. מומחים לעגו לעובדה שחלק משמעותי מבין אלה שהשתתפו בוועידה ייצגו ארצות שהן עצמם חלק מהבעיה ומהגורמים המסייעים להתעצמות הטרור. "כיצד מקווה הנשיא אובמה שארצות אלה יתגייסו למאבק נגד אלימות קיצונית וטרור",
שאלו המומחים.
רשימת האבות האחראים לוועידה העקרה היא ארוכה מדי.