איזה מחזה הזוי זה היה: מנהיגה של המעצמה הגרעינית היחידה במזרח התיכון נואם בקונגרס נגד שאיפתה של מדינה נוספת באזור להתגרען, בפני פוליטיקאים העושים את המיטב במשך שנים רבות להתעלם מהדיכוטומיה הבוטה הזאת בשל אהדתם חסרת הפשרות למדינה שהנואם השנוי במחלוקת עומד בראשה.
מסורים להעדפה פוליטית קטנונית הנעה בשני צירים מקבילים - למנוע את מימושו של הסכם בין אמריקה ואיראן, ולשפר את סיכויו של הנואם לנצח בבחירות בארצו - נמנעו מאזיניו הנלהבים־בחלקם של בנימין נתניהו מלהבין את האיוולת האמיתית והמסוכנת ביותר. יותר מאיראן גרעינית ועוינת, שנפרשה מול עיניהם בכל היקפה המבעית.
במקום לשתוק ולשמור על הסטטוס־קוו הרעוע ממילא אך הפועל עדיין לטובתו, ולהניח למארחיו להוציא עבורו את הערמונים הגרעיניים מהאש משום שהם פחות טיפשים וחדלי אישים מכפי שביקש האורח לצייר אותם - להגן על האידיליה שעמדה במבחנים היסטוריים כה רבים - נדחף שוטה גיאופוליטי אל לב ההוויה הדמוקרטית האמריקאית, העליב את הנשיא האמריקאי במגרשו הביתי, דחף אצבע אחר אצבע בעיניו של הנשיא תוך שהוא מגלגל בתמימות מעושה ומגונה את עיניו שלו. מקווה לנצח את הבחירות בעורף, במקום לאתרג את האינטרס הנעלה ביותר של ישראל: לא לפתוח בהבל פיו את הדיון בעובדה שישראל היא המעצמה הגרעינית היחידה במזרח התיכון. דיון שרבים מייחלים לקיימו ויכול רק לגרוע מהאינטרסים המובהקים של ישראל ולהסיגם שנות אור לאחור.
בעשותו כן התעלם נתניהו מהעובדה שמחקרים וסקרים רבים שנערכו כאן לאחרונה הראו כי ״הבעיה האיראנית״ נמצאת במקום האחרון בעולם המושגים של האזרח האמריקאי הממוצע, עם 2% בערך מסך כל הנושאים המטרידים אותו. בעשותו כן, למען רגע אורגזמי אחד וקימום שולי בלבד של סיכוייו להיבחר, התעלם צ׳רצ׳יל־א״י מהעובדה שיותר מ־50 נציגים דמוקרטים העדיפו להחרים אותו בשל הפגיעה בנשיאם והתחמנות הכיתתית שהולידה את האירוע המבעית הזה. המנהיג שאמור להבין אמריקאים עד תום התעלם מהעובדה שהיום קמו כל מי שהריעו לו בעמידה עם הנג־אובר אימתני כשהם תוהים בינם לבינם ובוחריהם, כיצד נתנו יד להכפשתו הסיטונאית ונטולת הבושה של אובמה בביתו.
אבל לא לכך כיוונו הדוברים והמומחים שכינו את מופע האימים של נתניהו ״טרגדיה״. הם כיוונו לכך שזה שנים רבות אין כל זיקה בין המסירות, הנדיבות וההיענות של הממשל האמריקאי לצורכיה של ישראל, ובין עמדתו של האזרח האמריקאי ברחוב שאינו מבין יותר מדוע זוכה המדינה הקטנה והעיקשת במזה״ת - המסכנת את אמריקה ואת שלום העולם, מתעללת בפלסטינים ועושה כאוות נפשה - בנתח כה נכבד מהתקציב האמריקאי, שעה שלחיילים שלחמו בעיראק ובאפגניסטן אין עבודה.
האזרחים הללו, שלמזלו של נתניהו אינם נשאלים על בסיס קבוע לדעתם על יחסה של ישראל לפלסטינים וטרם התאוששו מהמראות הקשים של ״צוק איתן״, אינם זוכים לומר את דברם בינתיים. במקום להמשיך ולכסות ברשת הסוואה את הנרגנות ההולכת וצוברת תאוצה - שגם היא ניכרת בסקרים האחרונים במלוא היקפה -ולהניח לאובמה לפעול בניגוד גמור לנהמת המרמור העולה מבני עמו, מגיע המנהיג המאוהב בעצמו ובתפקידו אך אינו רואה מטר מעבר לקצה אפו -ומתסיס את המצב השביר, תוך שהוא מעליב את הנשיא בבירתו בשידור חי.
ועם כל זאת לא צמרר דיו, הצעיד רה״מ בשח את השואה, ואת הדובדבן ויזל עליה, ואת הצבא הטוב ביותר, ואת העובדה שישראל תעשה לבדה מה שלא יעשו עבורה. אם כך, מדוע לטרטר את הקונגרס עד זעזוע מוח.