הפגזים מתחילים ליפול קרוב. אם פרח כמו אורי שלף ז"ל עוזב אותנו כך בלי הודעה מוקדמת, משהו לא טוב קורה. בוואטס-אפ הוא עדיין מופיע כאחד שבשעה 7:48 מאתמול, עוד היה ונכח. אירוע הלב הקטלני, קרה מאוחר יותר.



לא היו לאורי שלף יריבים, על אף שהיה אדם דעתן ורחב אופקים. הוא היה "אדום" בנשמתו, כמי שגדל אצל אבא עמי ז"ל, רכז הכדורסל המיתולוגי של מרכז הפועל בשנות ה-80' ויו"ר הוועדה המקצועית באיגוד הכדורסל; אבא שלח אותו ואת גור אחיו (צעיר ממנו בשנתיים) ללמוד את יסודות המשחק אצל מיכה שמבן בגבעתיים; גור גדל להיות כוכב, עבר למחנה הצהוב ואף היה קפטן הקבוצה, במקביל להיותו קפטן נבחרת ישראל. אבא עזב אותם כשהיו נערים, אחרי שנפטר ממחלה קשה בגיל 52.



אורי אהב כדורסל, אבל לא הצטיין בליגת על ולכן פנה לאימון. הוא היה מאמן-שחקן של קבוצת הבת הפועל "אריה" ת"א, עשה סיבוב בעוד קבוצה ולפני שמונה שנים הקים את מפעל חייו - הפועל אוסישקין ת"א. הוא היה ונותר המאמן היחיד בהיסטוריה של המועדון שלא הפסיד במשחק. כשעלתה הקבוצה לליגה הארצית, מינה את שרון אברהמי למאמן ועבר לניהול המקצועי.



לזכותו תעמוד לעולם ההחלטה שלא להיענות לקריאת איגוד הכדורסל לקפוץ ליגה, אחרי שהפסידה בפלייאוף לעלייה. "נעלה כשנהיה מוכנים", הוא אמר, כי הייתה לו אחריות כלפי האוהדים, שהם למעשה בעלי המועדון. שנה אחרי, ארז אדלשטיין החזיר את המועדון לליגה הבכירה.



לאורי היו השגות מקצועיות, אך הוא לא הפריע למאמנים. יחד עם שאר חברי הנהלת העמותה, הוא דאג לתקציב שפוי שעל אף שנגע בדלות, הביא הישגים נאים.



הוא לא אהב את המלחמה עם מכבי ת"א. היה לו קשה עם הענישה התכופה של הקבוצה בגלל אוהדיה, שלא הפסיקו לזעוק "שמעון מזרחי תתאבד". הוא יכול היה להתפלמס שעות אם זו קריאה לגיטימית של קהל אוהדים, או עבירה שמחייבת ענישה, אבל על אף קנאותו הבלתי מתפשרת למועדון, הוא היה אדם נעים הליכות, שלקח את החיים בקלות (לפחות כלפי חוץ) ודאג לשמר סביבת עבודה שפויה למאמנים ולשחקנים.



הכדורסל שלנו מאבד גובה ומתרחק מהציבור בהחלטות שערורייתיות של בעלי עניין. אורי שלף ז"ל, היה באמת איש כדורסל בכל רמ"ח אבריו ולא רבים ידעו שהוא עורך דין שלמד גם מנהל עסקים. ספר ילדים שכתבו הוא וגור יבדל"א, גם הוא נשכח. צריך רק להאמין שהפועל ת"א תדע את הדרך הנאותה להנציח את אחד מסמליה בעת החדשה של אחרי ההתפרקות וההתעוררות לבניה מחדש.



אורי שלף הותיר את רעייתו תמר וילדיו גלי וניב, את האם נילי, שני אחים ואחות, שלא יודעים איך לעכל את הטרגדיה שנכפתה עליהם.


יהי זכרו ברוך.