אחרי ש״לגרבז״ הפך מטבע לשון, יש טעם לחזור למקורות. מה גם שלא הבנתי איך נאום ״המנשקי״ של יאיר גרבוז הרים צונמי שנע מ״עלבון״ לכל יהודי דתי ועד להיותו סיבה לניצחון הימין. למה מי מת? בסך הכל גרבוז, איש פרטי שנקלע לאירוע ציבורי, שפך את מררתו יחד עם הלב המורתח שלו והתכוון בדיוק למה שאמר: מנשקי הקמעות (להבנתי הדלה מזוזה זה קמע) מסמלים יהדות שהביטוי הפוליטי שלה (מפלגות הימין) הוא אסון בעיניו.
גם התגובה של מפלגות הימין הייתה פוליטית. באמצעות מניפולציה רגשית שפרטה על רגשי הנחיתות היא כיוונה את הנעלבים לקלפי. זה הכל פוליטיקה. מכאן ואילך ניתן לסגור את עניין הנאום ושברו ולהתחיל לנהל דיון אמיתי, כיצד משפיעה הדת היהודית בגרסת מפלגות הימין על עיצוב דמות העם והמדינה.
מאחר שזה ממש לא המקום והזמן לנהל את הדיון הזה, כדאי לאייר אותו בקצת כרונולוגיה סוציולוגית שתסייע לצבוע את הבעיה באור ההיסטורי והתהליכי הנכון. כאשר גל העלייה מברית המועצות לשעבר החל לצבור תאוצה, שיגרו הורים שמצבם הכלכלי היה בעייתי את ילדיהם לישראל. משרד החינוך והסוכנות יזמו את פרויקט ״נעלה״ בתקווה שבעקבות הנוער יגיעו גם ההורים. שר החינוך באותם ימים היה זבולון המר (איש ארץ ישראל השלמה), מפד״ל. איכשהו, ״בסיועו״ הגיעו הנערים והנערות לפני־ מיות דתיות דווקא.
אבישי גרוסמן ואלכס היילבורן, מנהלי פנימיית מבואות עירון בקיבוץ עין שמר, עלו לירושלים לפגישה עם האחראי לפרויקט, ד״ר פלטיאל סתווי. גם אנחנו רוצים לתרום את חלקנו בקליטת הנוער הרוסי, אמרו לו. מצטער, אמר סתווי, הרשימה סגורה. איך זה? תהו. אתם יודעים מה? אמר להם, נשים אתכם בסוף הרשימה, אולי יקרה משהו. מה שקרה זה ששר הקליטה היה יאיר צבן ממפ״ם. בישיבת הממשלה החגיגית שבה דווח על התקדמות הפרויקט הציוני החדש, שאל צבן מדוע אין ברשימת הפנימיות שום קיבוץ. דווקא יש אחד, אמר סתווי, אבל... וכאן קוטע אותו צבן ואומר שאת סיורו הראשון בפרויקט כשר הקליטה, שלו יש חלק בתקצוב הפרויקט, הוא רוצה לעשות בקיבוץ וכך היה.
סתווי העביר תקציב והוסיף הוראות: בכל חדרי הכיתות יותקנו מזוזות. היילבורן סירב. חינוך אצלנו נמדד בערכים חשובים יותר מאשר מזוזות, אמר לסתווי, יש לנו צביון, מסורת והיסטוריה משלנו, וחוץ מזה הנוער הזה הוא חילוני, וברוסיה אין מזוזות בבתי הספר. וכך היה. בלי נשיקות ובלי מזוזות. כעבור כמה שנים, עקב אילוצי תקציב, נפתח בית הספר הקיבוצי שהיה מיועד רק לילדי קיבוץ לתלמידי הסביבה. חלק מההורים בסיוע משרד החינוך תבעו מזוזות בכל כיתה. היילבורן (״אצלי זה לא היה קורה״) לא היה שם, וכל השאר יסופר בתוצאות הבחירות.