רעידת האדמה בנפאל היא תמרור אזהרה לישראל. היא התרחשה כ־80 שנה אחרי רעידת אדמה קטלנית באזור. אותו פרק הזמן תקף גם לישראל. ב־1927 הייתה רעידה שהורגשה בירושלים, טבריה ורמלה. רבים נהרגו ונפצעו.



התנהגות הציבור באירועי חירום וכן תרגול הם המפתחות לצמצום דרסטי של מספר הנפגעים באסונות טבע. כיום ההנחיה במקרה של רעידת אדמה היא לצאת מהמרחב הבנוי למרחב הפתוח. עם זאת, לא קיימת מערכת התרעה המספקת אינדיקציה לרעידה.



מדינת ישראל קיבלה החלטה לפתח מערכת התרעה אזורית כבר בשנת 2010. זו תיתן התרעה כללית, כגון מרחב תל אביב. אולם עד היום לא קודם הנושא, ולמעשה הוא תקוע. יש להתקין בכל מבנה ציבור מערכת התרעה לרעידות אדמה.

בארץ יש כ־4,500 בתי ספר, 13,000 גני ילדים ואלפי מעונות יום. רעידת אדמה עלולה לתפוס אותנו באמצע יום לימודים - ואז כולנו נכה על חטא. ועדת הביטחון של מרכז השלטון המקומי הובילה מהלך לתקצוב מערכות התרעה ב־1,600 בתי ספר שנבנו לפני שנת 1989, אולם זה לא מספיק. על ממשלת ישראל להורות באופן מידי לפקידי האוצר לתקצב מערכות התרעה בכל מוסדות הציבור והחינוך.
פתרונות לחיזוק מבנים ובנייה חדשה בסטנדרטים מתאימים הם בהחלט חשובים, אולם עלותם הגבוהה ופרק זמן הביצוע הארוך עד להשלמתם מותירים את הציבור חשוף לסכנות. הפתרון היעיל, הזול והנדרש הוא התקנתן של מערכות ההתרעה הנקודתיות. תוך מספר חודשים נוכל להשלים את ההתקנות בכל מוסדות החינוך בישראל. המדינה היא זו שצריכה לדאוג לכך.
רעידת אדמה אינה מבדילה בין אוכלוסיות. כולם מצויים בסכנה. יש להקים מינהלת משותפת לגופים האמונים על ביטחון הציבור ולהתקין מיד את המערכות. שלא יספרו שאין כסף. המערכות זולות והטכנולוגיות קיימות. ועדת הביטחון בשלטון המקומי תמשיך לעקוב ולדרוש את יישום התקנת המערכות. שלא נצטער מאוחר יותר.

הכותב הוא ראש מועצת בית אריה ויו׳׳ר ועדת הביטחון במרכז השלטון המקומי