אז למה פיטר בנימין נתניהו, ביומה הראשון של ממשלתו הרביעית, את מנכ"ל משרד התקשורת המוערך אבי ברגר בשיחת טלפון? לסדר ג'וב למקורבו ואיש הקמפיין (המוכשר) שלו מומו פילבר? לא רציני. אפשר להביא את פילבר לאישור ממשלה, להעביר אותו לאישור נציבות. זו פרוצדורה, זה ועדה, זה לוקח כמה שבועות טובים, בינתיים, להגיד יפה שלום לברגר, שעשה כמה דברים לטובת הציבור במשרד התקשורת. אפשר להתנהג כמו בן-אדם.
אפשרות שניה היא זו שפורסמה אתמול בכלכלונים: "דיל" בין נתניהו לבין הבעלים של בזק, איש העסקים שאול אלוביץ'. ברגר מוביל את משרד התקשורת למאבק קשוח בבזק בחודשים האחרונים, מאבק שהגיע לשיאו במהפכת התקשורת הקווית, שמאיימת לשחוט את פרת המזומנים הגדולה ביותר של בזק. מדובר במיליארדים. בזק עתרה לבג"ץ בעניין הזה, הדיון בשבוע הבא. יכול להיות שזו הדחיפות? יכול להיות שפתאום ישנה משרד התקשורת את חוות הדעת הברורה שהגיש לבג"ץ? אולי.
אבל הנה עוד הצעה. בשבוע שעבר הגיש מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר תלונה לממונה על ההגבלים העסקיים נגד בזק. הגשת התלונה לא פורסמה. היום (היום!) אמור היה הממונה פרופ' דוד גילה, בראש צוות מיוחד, לשבת עם ברגר בעניין התלונה, שעוסקת כמובן בסירובה של בזק להתיישר עם מהפכת הקווים של המשרד. ובכן, פגישה כזו בין הממונה למנכ"ל משרד התקשורת כבר לא תקרה היום, כי המנכ"ל פוטר אתמול בשיחת טלפון.
הו, הזחיחות. שכרון הכוח של נתניהו מגיע לשיאים חדשים, ואין מי שישים קץ להשתוללות. ממש ברגעים בהם פוטר ברגר על ידי השר הממונה שלו (ביבי) בשיחת טלפון, התגלגל לידי גליון טרי של "גלובס", ובו הרשימה החדשה של דירוג משרדי עורכי הדין בתחומים השונים. נחשו איזה משרד התברג למקום הראשון בתחום התקשורת? נכון מאוד. "שמרון, מלכו, פרסקי ושות'". עסק משפחתי.
ובינתיים, בחזית הפוליטית, נרשמה אתמול הסלמה בין נתניהו לבין הכוכב הפורש התורן שלו, גלעד ארדן. זה החל בתמונה משותפת של ארדן וגדעון סער, זה שפרש לפניו, מאירועי יום ירושלים ומצעד הדגלים, תמונה שבוודאי הפעילה את כל צופרי האזעקה ברחוב בלפור בירושלים. זה נמשך בהתקפה חריגה של סער על נתניהו, בסגנון "די לדיבורים, בנה בירושלים". ארדן דיבר גם הוא, ולא שפע מחמאות לנתניהו.
שני הכוכבים הצעירים הללו של הליכוד, ארדן וסער, לא נחשבו לבני ברית בשנתיים האחרונות. אולי אפילו להיפך. למצוא אותם פתאום ביחד, פותחים שולחן, שלא נאמר חזית נגד נתניהו, זה משמעותי. במהלך טקס החלפת השרים במשרד הפנים תקף אתמול ארדן בחריפות את הכוונה להעביר את מנהל התכנון למשרד האוצר, ואמר כי "בימים הקרובים יקבל החלטות באשר לעתידו". לא ברור אם ארדן יעמוד בדדליין שהציב לעצמו. הוא לא צבר רקורד חיובי בדדליינים וזכורה התלבטותו האינסופית בתקופה בה היה גם השר להגנת העורף.
מצד שני, ארדן מוכיח במשבר הנוכחי רצינות ובגרות. החיבור הנוכחי לסער הופך לסכנה אסטרטגית מיידית על נתניהו. במצב הדברים, יכול ביבי לעשות אחד משני דברים: להעלות את ההימור ולנסות לדחוק את ארדן אל מחוץ לכנסת, או להבין את הפרינציפ ולתת לארדן את מבוקשתו (תיק החוץ). אה, יש גם אופציה שלישית: לא לעשות כלום. היא חביבה על נתניהו יותר מכל, השאלה היא אם במצב הנתון כרגע היא תספיק.