חזרנו לרבנות. כיפוש המתחזה בבגדי חרדית, ואני עם הטרנינג. אחרי שדחו את בקשתנו לגייר את בננו גיא, משום שסירבתי לקיים אורח חיים דתי (לשמחתי לא נדרשתי לקיים אורח חיים של חניוק, אז באמת תודה לדיינים), חשבתי כבר שהשכינה, באמצעות אלפי שליחיה במוסדות השונים, כבר ויתרה עלינו, רחמנא ליצלן. אבל לא, קראו לנו שוב.

כבר בהגעה לירושלים ראינו המונים של חניוקים צועדים ברחובות, חלקם עם כובעים מוטים, כדי לא לראות אישה. הם צודקים, בשביל מה להסיח דעת? אפשר לצפות בניחותא באינטרנט, או לקפוץ לגבעות בתל ברוך. אבל כאשר רואים את המוני האדם האלו, שאלתי את כיפוש, מדוע הם לא עובדים? מדוע רק 44% מהגברים החניוקים עובדים, בניגוד ל־80% מהגברים (כולל דתיים לאומיים) שאינם חניוקים? "תתעסק בבעיות שלך, שעוד לא פתרת, מה אכפת לך מהם? הם מפריעים לך?". 

ובכן, כיפוש את לא שמעת את מוישה גפני מתראיין אצל רזי ברקאי, ומסביר לו שהמיליארדים שמקבלים עכשיו הם פיצוי על שנתיים שחונות בקופה. וכן, זה מפריע לי, כי לי אין נציג בכנסת שיסחט בשבילי ממון כדי להצביע בעד הקואליציה. למשל, הם מקבלים פטור או החזר על מעונות יום עד 1,700 שקל בחודש. אנחנו משלמים 4,000 שקל בלי החזר, למה ככה? "להם יש שישה ילדים מאמי, לנו אחד. תפסיק כבר להתלונן. אני רואה שבאת לי קרבי לדיון, אני מזהירה אותך". בסדר, בסדר, תרגיעי.

הגענו בזמן כי כיפוש קיבלה חינוך פרוסי. בגלל זה המתנו 45 דקות, עד שיתפנו אלינו. סיירתי במשרדים, אין נפש חיה. אז מצאתי על אחד השולחנות ביטאון "מקדש מעט", ירחון מקצועי למנהלי מוסדות, גבאי בתי כנסת, רבנים וקהילה. 30 עמודי מודעות מ־54 עמודים בסה"כ, וגם בכל עמוד תוכן יש מודעות קטנות. תעשייה. נו, מה את אומרת, כיפוש, הג'מעה שלך עושה מסחרה מהדת. תראי מה הם כתבו על עיר הולדתי, גבעתיים, שהיא הייתה טמאה כי המייסדים לא רצו בית כנסת. יפה ככה? "תן לי את זה מיד. אתה כמו ילד קטן. באת לריב? אל תדבר בדיון, אלא אם יפנו אליך, אל תיתן לי להשתגע, אני רצינית". 

מאמי, לנשום עמוק ולנשוף לאט. תספרי לרבעל'ך שגיא המתוק מנשק כל מזוזה בשטח, אפילו שטרם גויר, זה בטח יעזור לנו, והוא לא למד את זה ממני. "ספר את זה אתה ליאיר גרבוז", היא ירתה מיד. וואו, לקחת ללב את היצור הזה, הא? הוא תשוש מוחין כמוני, אוהד הפועל ר"ג, אורדון, מי הוא בכלל? אז הוא אמר, הוא כבר שכח מה הוא אמר. מה את סופרת אותו בכלל?

קראו לנו פנימה. הש"סניק נעדר, אבל היה מחליף בהרכב, איש מאוד נחמד שמצטרף בקרוב לבית הדין הרבני הגדול. והם אמרו לנו שדנו בבקשתנו דיון נוסף, והחליטו ללכת צעד לקראת פיוס, ואישרו לנו מצוות ברית. הייתי המום מהמחווה, הרי באתי טעון לומר להם מה אני חושב על ההליך. והם הפנו אותנו לפרופסור שמבצע את ההליך הכירורגי, והוא אמין בעיניהם. כיפוש לחצה לי את היד חזק שלא אומר מילה, הודתה להרכב וכבר עמדנו לצאת, עד שהם פנו אלי בשאלה מדוע אני מסתייג מקיום מצוות.

טוב, חבל להעליב את מיטיביך, ולומר להם שהכל תעשייה וביזוי המסורת והדת, שהרי כתוב במקורות "ואהבת את הגר" ושאסור לשקר בין אדם לחברו ולבטח  בין אדם לאלוהים. ככתוב "האם לא תסמרנה שערות אנוש, ולא יפחד ממשפטי אדוני, ככתוב סמר מפחדך בשרי, וממשפטיך יראתי" (תהילים קיט, קכ), אז רק אמרתי להם ששמעתי את מוישה גפני בדרך, ואיני מבין איך פטור מגיוס ל־400 אברכים, שסוכם בין בן־גוריון לחזון איש, הפך לפטור ל־40 אלף? נכון שהאוכלוסייה אז מנתה פחות ממיליון נפש בעם, אבל היא גדלה כיום פי 15, אז איך הגענו ל־40 אלף ולא ל־4,000 שזה יחס מועדף? 

הם רק חייכו, ואמרו שהם לא עוסקים בפוליטיקה. מעניין, כי איך מונו לתפקידם, אם לא על בסיס פוליטי? אבל חייכתי ונפרדנו. 

במעלית אמרתי לאישה שתבדוק עוד רופאים, כי הפרופסור המהולל הוא מרוקאי במוצאו, ואני משוכנע שיש עוד כירורגים אורולוגים או מה שצריך להיות, כדי לנתח את בני. "אל תתחיל איתי עם הגזענות שלך. אתה לא מכיר את האיש, אתה כבר פוסל אותו. מה נסגר איתך? נלך להיפגש איתו ונתרשם. אני חוששת לא פחות ממך מהניתוח. אגב, אתה נכנס איתי לניתוח?".

תגידי, השתגעת? את רוצה שאני אחטוף התקף לב במקום? זה לא בשבילי אירועים כירורגיים. בבדיקת דם את צריכה לחבק אותי, כדי שלא אתעלף. "אני כמו חד־הורית. לבדיקות של הילד אתה לא בא, כי אתה פוחד ממחטים. לרופא ילדים אתה לא בא, כי הוא נראה לך סטלן. להחליף חיתול אתה לא מוכן, כי יש לך פטור מדרעק. מה אתה כן עושה? רץ איתו אחרי חתולים, ושם אותו באוטו מתנדנד, כדי לעשן סיגריה בצד? זה כל מה שאבא צריך לעשות? אבל הכי מצחיק אותי שראיתי אותך משתתף בטיפול החייאה, ונראית לי מאוד יעיל וממוקד מטרה, רק לי אתה מספר שאתה פוחד מרופאים". 

לא מכל הרופאים, מאמי, רק מרובם. טוב, עזבי את זה. נלך לפרופסור המרוקאי שלך, ונקווה לטוב. בואי נקשיב לרדיו, מרכיבים ממשלה באגם הדרעק. "אל תקשיב, אחר כך אתה עצבני ומגעיל. שים גלגלצ, או דיסק". אבל עברתי לגל"צ והקשבתי למפכ"ל, רנ"צ יוחנן דנינו, מתחיל לעשות פוליטיקה. פתאום הוא בעד הקלות למשתמשים בקנאביס. בכל הקדנציה שלו הוא רדף כל משתמש כאילו מדובר בסוחר הסמים הגדול בקולומביה. אבל עכשיו הוא בעד הקלות, מתוך מחשבה על כהונה עתידית באגם הדרעק. 

אדון יוחנן, אג'נדה מתחילים ליישם בתחילת הקדנציה, לא בסיורי פרידה ממנה. וחבל שאת הקדנציה הכי גרועה של מפכ"ל משטרת ישראל בעת החדשה אתה מסיים בקריצות לכאן ולשם. פתאום אתה נזכר שיש שיטור מוגזם כלפי בני העדה האתיופית, אוף זה ממש דוחה, בנאדם. 

נו, מה את אומרת על זה, כיפוש, להב 433 תחקור את החשדות נגד רות דוד. אני באמת רוצה לראות איך הם יחקרו כל עסקת טיעון שהגברת חתמה עם עבריינים, מהאחים דדוש שהפילו את זאב רוזנשטיין צפונה. הרי רונאל פישר היה מעורב גם בעסקה הזאת, כפרקליטם של האחים. הסיכוי שתהיה חקירה אמיתית קלוש עד לא קיים. מערכות המשפט והאכיפה לא מוכנות שהציבור ייחשף לכל הסחלה, לכל הריקבון. עשרות אנשים יעמדו לדין, אנחנו לא בנויים לזה. תהיה חנינה כללית, כמו עם השב"כ. ימשיכו לרמות אותנו כרגיל.

ראיתי את "המקור" עם רביב דרוקר על מלחמת לבנון השנייה. תקשיבי לי, מאמי, הזחיחות של דן חלוץ, הרמאות של אהוד אולמרט, והטיפשות של עמיר פרץ הוציאו אותי מדעתי. את צודקת, זו לא הסיבה העיקרית לכך שחזרתי לעשן אחרי 14 ימי ניקיון, אבל זו אחת מהן. כאשר קראתי למחרת על בכיר באגף התקציבים של צה"ל, איך מרמה מערכת הביטחון את חשבי האוצר, כבר חיפשתי איזה כדור טוב, לסדר את הראש. 

אם החשבים הצבאיים מציגים מצג שווא לאוצר על העלויות האמיתיות של המלחמה, ב־30% בממוצע, בכמה הם תקצבו את משלחות קציני הערים, שבאו ל־155 משפחות שכולות כדי לבשר להן על מות יקיריהן? את הרי בתחום החשבונאי, את יכולה לשערך לי את זה?

"אני רוצה לשמוע מוזיקה. תראה איך אתה מטריף את עצמך. או שאתה בונה לי את ההגנה עכשיו לזה שאתה לא מסוגל להפסיק לעשן? קבעת תור לסדנה נוספת?". כן, בטח. שחף מאלן קאר יטפל בי בסוף החודש. "למה בסוף? ומה יקרה אם יישבר לשחף ממך? חשבת על זה? כמה זמן אתה מתכוון לגלגל לי את הבלוף הזה? 

האט, יש לנו ילד, לא חייבים לדהור על 140 קמ"ש". 

הייתי בעקיפה, אל תשגעי אותי. תגידי שאני הסקס הכי גרוע שהיה לך בחיים, אבל אל תבקרי את הנהיגה שלי. את לא מבינה בזה. "אני מספיק מבינה כדי לראות שהכביש ריק. את מי עקפת? אתה שוב מתחיל להזות? להמציא שקרים לשוטר שיעצור אותנו: לאשתי ירדו המים, אז אני מצטער. שאתקשר לאלכס, נאשפז אותך קצת?".

תגידי, את מוכנה להפסיק עם השטויות? מה את אומרת על זה שרה"מ הקדוש שלנו מחזיק גם בתיק החוץ וגם בתיק התקשורת? הוא לא מספיק עסוק בלנהל את קולקציית האפסים שלו, הוא גם רוצה לנהל עוד שני משרדים? "לא מבינה בזה. אבל הציבור בחר בו, ואתה הרי מצהיר על עצמך כדמוקרט, אבל בתוכך אתה פאשיסט קטן. ואני הרי יודעת את זה. תכבד את רצון העם, גם אם אתה לא אוהב את העם". 

אני מכבד, כפרית, אבל צריך שיהיה היגיון בשיגעון, שיהיה אפקט לדפקט, מוכרים אותנו כאן, כיפוש - את לא מבינה את זה? מפצלים את משרדי האסטרטגיה והמודיעין. את מבינה שמדובר ב־20 עובדים בכל אחד, בלתי נחוצים בעליל? והכל בשביל לדאוג לג'וב לפילוסוף הגדול ד"ר שטייניץ? בוגי יעלון לא רואה ממטר רץ את הפילוסוף וג'מעתו, דעתו בסוגיות ביטחוניות חשובה כנפיחה ותו לא, אבל נותנים לו תקציב להשתעשע.

בואי ניסע לאכול אצל הבוכרי. "לא מכירה, מה אוכלים שם?". אוכל טוב וכשר. יתאים לך לתחפושת של הרבנית. מה חדש ב"האח הגדול"? "לא משהו. אחת עם ניתוח אף לא מוצלח, שעושה הרבה רעש לבן. אנדרוגינוס שהגברים לא מורידים ממנו את העיניים, עוד לא קרה משהו מעניין". יופי, ממש סוגה עילית התוכנית הזאת.

הנה קיבלתי פלאש שאיוב קרא אושפז. הוא מתכוון ללמד את ביבי מאיזה קמח אופים את הפיתה הדרוזית. אם יש אלוהים, כיפוש, הוא לא מגיע לישיבת הכנסת, ולא משביעים ממשלה. למה לא נותנים לו תפקיד שר? מה, הוא מתאים פחות מכל אחד אחר באגם הדרעק? הוא פחות מועיל מדני הכסיל או ממירי הקולנית? שאיוב יהיה שר לענייני לבנה עם זעתר, כי ממבט ראשון, אני מתרשם שיש אצלו איזו לקות בהכנה למוח. זה ג'וב טוב בדיוק כמו שר לענייני אסטרטגיה. שיהיה אסטרטג של הפיתה, מה קרה? למה לא? 

תראי כמה אני רגיש ומתחשב. שש שנים אני שותה את הדם לגלעד ארדן, קורא לו שר לענייני ג'ל, אבל עכשיו אני בעדו. ביבי שתמיד ירה לנאמניו בפוליטיקה בגב, יורה גם בו. האיש רץ מאולפן לאולפן כדי להגן על אדונו, אבל ביבי כמו עקרב, עוקץ אותו בגב. אני מקווה שהבחור יחכים, וייסע לוושינגטון כשגריר. זו תחנה חשובה בדרך למלוכה, לקשור קשרים עם הממשל האמריקאי, לצחצח את האנגלית, לבלות כמה שנים בחוץ, זה עוד לא הזיק לאף אחד. 

"יופי. גמרת לנהל את המדינה? להציע עצות לכולם? אני רעבה, מתי מגיעים? תן לי כתובת, אכניס לווייז". לא צריך, כל הנווטים האלה לא מכירים את הדרכים כמוני, עוד רבע שעה גג. את יודעת שאני כועס על עצמי, ששכחתי לומר לדיינים שלנו מה אני חושב על הרבנים/עבריינים פינטו ומצגר. אחד משחד, אחד גנב סדרתי, זה מותר בתורה זה? ומדובר כאן על מנהיגים, רב ראשי ורב קהילה. ולסגור רק על שנת מאסר? למה? כל פושע שייתן חומר יקבל רק שנה אחת בפנים, שזה תכלס שמונה חודשים, לא כולל טיפול רפואי, שזה יורד ליומיים בשבוע בכלא. מה נהיה כאן, כיפוש, מדינה קרקס.

"וואו, אתה מטריף אותי עם העישון והחפירות. אף פעם לא חפרו לי כמוך, אתה חופר סדרתי. אני כבר מתגעגעת להסברים שלך על איך עובד המנוע, וזווית גלגול של המכונית, והיגוי יתר ותת־היגוי. המוח שלי נהיה ג'לי ממך. מתי מגיעים, אני רעבה".

אל תעשי זבל מהסחורה, מאמי. תראי איך החסידים של פינטו מרביצים לאנשי תקשורת. ואיפה המשטרה? ומדוע אנשי התקשורת לא הצטיידו בגז מדמיע או פלפל כדי לפגע בעבריינים האלו, מה נהיה כאן? אפילו ראשי ארגון פשע לא מרשים לעצמם את מה שסמרטוטי האנוש האלה מרשים לעצמם. ושום גורם אכיפה לא מצפצף, אין מעצרים, איפה המפכ"ל החרוץ? 

הנה הגענו, את רואה את החנות הזאת, זו המסעדה. "מה אני אוכל?". אני אגיד לך מה אני אוכל, אם תרצי תאכלי כמוני. מרק דושפרא שזה כמו קרעפלך, רק יותר טעים; צ'יפורקי, שזה בורקס בשר ובחש שזה אורז עם חתיכות כבש. מתאים לך? "יש להם שיפוד פרגית?". בשביל זה באנו? בשביל שיפוד? תהיי קצת אותנטית, תתחברי לעם דרך האוכל שלו. "תקשיב, מעכשיו עד סיום הארוחה, אתה שותק. עלה לי הלחץ דם ממך, בנאדם, אתה חופר!!!".

תבואי מוקדם מהגינה עם הילד, אני רוצה שיצפה בהשבעה של הממשלה ה־34 שלנו. זה חשוב מאוד. הוא יהיה פוליטיקאי, שזה יופי של ג'וב. ייצג את עולי חבר העמים, ואת כל אלו שלא מכירים ביהדותם. הוא פשוט נולד לזה, מאמי.

"בשני מקצועות גיא לא יעסוק, תקשורת ופוליטיקה. הוא יקום לעבודה כמו אדם נורמלי בשבע בבוקר ולא ב־12:00, ולא יחפור לאנשים במוח לפרנסתו". מאמי, את ממש עוינת כלפי. האם אני מזהה אלרגיה קלה כלפי? משהו שאמרתי או עשיתי? אני מתנצל מראש על מה שעשיתי, מה שאני עושה ומה שאעשה, את יודעת שאני המתנצל הלאומי. הא, שכחתי לספר לך על אייל ברקוביץ'. 

"זו לא אלרגיה קלה, זו אלרגיה חמורה, ואל תספר לי יותר כלום היום, סיפרת מספיק. ואנחנו לא צופים בהשבעה, מבחינתי הממשלה כבר הושבעה".

אין עלייך, תמיד את יותר חכמה ממני.