השווקים הפיננסיים קיבלו אתמול בהפתעה מוחלטת את החלטת נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, להותיר את הריבית ללא שינוי, אך יותר מכך - את הנימוקים להחלטה ואת המשמעויות שלה.
הנגידה נתנה להבין כי אין בכוונת הבנק המרכזי לנקוט במהלכים בלתי שגרתיים בטווח הקרוב, ועל פי הערכת הבנק המרכזי תישאר הריבית ללא שינוי במהלך שנת 2015. במהלך 2016 צפויה הריבית להגיע ל-1.25%, לעומת רמתה הנוכחית שעומדת על עשירית האחוז בלבד.
הנגידה נתנה להבין כי אין בכוונת הבנק המרכזי לנקוט במהלכים בלתי שגרתיים בטווח הקרוב, ועל פי הערכת הבנק המרכזי תישאר הריבית ללא שינוי במהלך שנת 2015. במהלך 2016 צפויה הריבית להגיע ל-1.25%, לעומת רמתה הנוכחית שעומדת על עשירית האחוז בלבד.
עד להודעת הנגידה היו שערי החליפין יציבים למדי ולא נרשמו תנודות חריגות. אולם בעקבות הפרשנות לדברי ההסבר של הנגידה, שבמרכזם ההערכה שהריבית לא רק שלא תרד אלא אף צפויה לעלות – התחזק כאמור השקל לעומת הדולר ב-1.7% ולעומת היורו ב-1.4%. מה שהפתיע את האנליסטים היה הפרשנות החד-משמעית של הנגידה, ממנה השתמע שהריבית הגיעה לרמתה הנמוכה ביותר ומכאן היא צפויה לעלות.
על פי טענתה, בחודשים האחרונים חזרה רמת האינפלציה לעלות לתוואי הרצון, וזאת לאחר שבסוף 2014 ובתחילת 2015 נרשם מדד שלילי מצטבר של 1.6%. הנגידה הבהירה, עם זאת, כי היא מודאגת בנוגע לעתיד הייצוא, ועל כך שייצוא הסחורות נותר עדיין ברמתו משנת 2011. לדבריה, כדי לטפל בסוגיה, רכש בנק ישראל מתחילת 2015 שני מיליארד דולר, מתוכם חצי מיליארד דולר במסגרת ניטרול עסקאות הגז.
כדי להבין במדויק את עמדת הנגידה נביא ציטוט מדבריה: "בנק ישראל בחן את הצורך לשימוש בכלים שונים בלתי שגרתיים, אבל כלים אלה מופעלים רק בנסיבות בלתי שגרתיות. המדיניות המוניטארית הנוכחית היא מאוד מרחיבה, ההסתברות שנשתמש בכלים בלתי קונבנציונליים אלה בתקופה הקרובה – פחתה".
אנליסטים קיבלו כאמור בתדהמה את דברי הנגידה והם סבורים כי לנוכח ההתפתחויות הבינלאומיות והצפייה להעלאת הריבית בארה"ב, לא יהיה מנוס מהפחתה נוספת של הריבית בישראל או במדיניות מוניטארית מרחיבה. גם התעשיינים מגיבים בדאגה על ההתפתחויות מאתמול וטוענים כי העובדה ששער החליפין חזר לרמתו מאוקטובר 2014 עלולה לפגוע בייצוא הנמצא ממילא בהאטה.
הנגידה התייחסה בדבריה גם לשוק הנדל"ן והסבירה שהיא עוקבת בדאגה אחר ההתפתחויות בשוק זה. עם זאת, לדבריה הפתרון של בעיית מחירי הדיור תלוי בהגדלה משמעותית של היצע התחלות הבנייה וכי הממשלה נוקטת בצעדים משמעותיים בתחום זה.
בתוך כך נודע כי החשבת הכללית באוצר ניצלה את חולשת הדולר ובמסגרת עסקאות הגידור רכשה אתמול 90 מיליון דולר. היקף החובות החיצוניים המגודרים עמד, נכון לסוף הרבעון הראשון של 2015, על 26 מיליארד דולר.