1. הזעם והתעמולה
השבוע הייתה ישראל קרובה מתמיד להישאב למערבולת מלחמת האזרחים בסוריה, והסכנה טרם חלפה. 53 חודשים חלפו מאז פרצה המלחמה, וההנהגה המדינית והצבאית, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרי הביטחון אהוד ברק ובעיקר משה יעלון והרמטכ"לים בני גנץ וגדי איזנקוט מתנהלת בתבונה, באחריות, בשיקול דעת ובזהירות, כדי שלא להתערב בשדות הקטל. למעט תקריות בודדות של ירי בשגגה לשטח ישראל וכמה אירועי טרור נגד חיילי צה"ל, המטרה שלשמה גובשה המדיניות - לשמור על שקט בגבול הצפון - הושגה. גם תקיפות המיוחסות לחיל האוויר הישראלי נגד אספקת נשק מתקדם מסוריה לחיזבאללה, כעשר במספר, לא פגעו באסטרטגיה נבונה זו.
לפני שבועיים נכתב כאן, תחת הכותרת "השד עדתי", כי אם תיאלץ ישראל להתערב במלחמת האזרחים, זה יקרה בגלל העדה הדרוזית בישראל, בגולן ובסוריה. ואכן, ביום שני היה נדמה שהאירועים יוצאים מכלל שליטה וכי ישראל עלולה למצוא עצמה נסחפת, שלא מרצונה, למעורבות בצדו השני של הגבול.
זה החל ביום שני בשעות הבוקר, בכפר חורפיש בגליל העליון, כשכמה חמומי מוח חסמו את דרכו של אמבולנס שהסיע פצועים סורים לבית חולים. האמבולנס הצליח לחמוק מהמארב, ואחד התוקפים נפצע. התקרית הייתה צריכה להיות תמרור אזהרה. למעשה, הנורות היו צריכות להידלק במערכת הביטחון קודם לכן: בסוף השבוע שעבר הפגינו עשרות דרוזים מול בית החולים בנהריה במחאה על הטיפול שמוענק לפצועי מלחמה מסוריה. אך בצה"ל ובמשטרה, שאחראית לשמירת הסדר, ובמידה פחותה בהרבה אולי גם בשב"כ, שאחראי למודיעין, לא הבינו את מלוא המשמעות של מה שהתרחש.
וכך, בחלוף כמה שעות מאז האירוע בחורפיש, אירעה התקרית הקשה והמזעזעת ביותר עד כה. במהלך הפגנה ליד מג'דל שמס בהשתתפות כ־150 איש עצרו מפגינים אמבולנס צבאי, ותוך השתוללות חסרת רסן הכו למוות את אחד הפצועים הסורים, פצעו אנושות את השני וגרמו לפגיעות קלות בחייל ובקצין. זו הייתה הפעם הראשונה, ככל הידוע לפחות, שבמדינת ישראל נעשה לינץ'. בעבר היו מקרים אחדים שבהם התעללו אזרחים ישראלים בגופות מחבלים, אך זו הפעם הראשונה שנעשה לינץ' בפצועים חסרי ישע. וזו בוודאי הפעם הראשונה כשמדובר בפצועים שנמצאים בחסות צה"ל ובאחריותו.
מאז ספטמבר 2013, כמעט כמעשה של שגרה, מעניקה ישראל סיוע רפואי לפצועים מסוריה. הפצועים באורח קל יחסית זוכים לטיפול בבית חולים שדה שהקים צה"ל בצפון הגולן. הסובלים מפציעות קשות יותר מוסעים באמבולנסים לבתי החולים בצפת, בנהריה ובחיפה. בדרך זו זכו לטיפול כ־1,600 פצועים - נשים, ילדים, גברים וגם לוחמים מארגוני האופוזיציה.
המניע להחלטת ישראל להעניק את הסיוע הרפואי, ולעתים רחוקות גם סיוע של מזון, שמיכות ותרופות, הוא הומניטרי. ישראל, כמדינתו של עם שסבל מאדישות שהובילה לשואה, אינה יכולה לעמוד מנגד כשעל גבולה נהרגים בני אדם. זו החלטה מוסרית וראויה שזכתה לתמיכה בתקשורת ובציבור, ומעניקה לישראל גם נקודות זכות בדעת הקהל בעולם. בצד אלה נהנית ישראל גם מדיבידנדים נוספים. ישראל מצליחה לאסוף מידע ולהתעדכן על הנעשה בצד השני של הגבול, וגם מעבירה באמצעות המטופלים מסרים חשובים.
האמבולנס שהותקף ברמת הגולן
קצינים בכירים בצה"ל שנשאלו בנושא טענו שוב ושוב שהטיפול מוענק לכל פצוע בלי שנבדקת זהותו או השתייכותו הארגונית. גם אם זה נכון, ההסבר עמד לישראל לרועץ. אט־אט נפוצו שמועות, שזכו לתהודה בתקשורת הערבית והבינלאומית, כי רוב הזוכים לטיפול הרפואי הם דווקא לוחמי חזית א־נוסרה, השלוחה הסורית של אל־קאעידה. זה לא נכון. אפשר שגם פצועים של א־נוסרה טופלו בישראל, אך אם זה קרה היו אלה מקרים בודדים וחריגים.
מה שתרם לשמועות הוא דוח של פקחי האו"ם בגולן שפורסם לפני כמה חודשים, שתיעד מגעים בגבול, בעיקר בגזרת קוניטרה, בין קציני צה"ל לנציגים של ארגוני מורדים. הדוח לא ניסה לזהות את הארגונים או להבחין ביניהם, אך העובדה שלאורך הגבול פועלים כמה ארגונים של צבא סוריה החופשי, נוסף לחזית א־נוסרה, הייתה מספקת. וכך התקבעה המשוואה: ישראל רוצה לשמור על השקט בגבול. א־נוסרה שולטת בגבול. מכאן שישראל וא־נוסרה הן בנות ברית.
למשוואה זו הצטרפו באחרונה משתנים שקשורים להרעה במצבם של הדרוזים בסוריה. הקהילה, המונה פחות ממיליון איש, תמכה מסורתית במשטר העלווי, אך באחרונה הורעו היחסים בינם לבין משטר אסד, שהיה משענתם. לוחמי דאע"ש החלו להתקדם ולאיים על הריכוז הגדול בהר הדרוזים. בריכוז אחר, קטן יותר, באידליב שבצפון, נרצחו 20 דרוזים בידי חזית א־נוסרה. די היה באירועים אלה כדי ליצור תחושה אמיתית או מדומה שהקהילה הדרוזית בסוריה נקלעה לסכנה.
אגב, גם הדרוזים אינם צדיקים גמורים. מדיווחים שהגיעו השבוע מתברר כי באזור הר הדרוזים הם הרגו בדואים שנחשדו כסייענים או כאלה שעלולים לשתף פעולה עם דאע"ש.
גם בכפר חאדר שבמורדות החרמון הסורי, השוכן על צומת דרכים חשוב לדמשק, נרשמו תקריות קלות. זהו כפר שרבים מבניו תומכים במשטר אסד ומשרתים בצבאו ובשירותי הביטחון שלו. לא במקרה ניסה חיזבאללה בעבר, וסביר להניח שמנסה גם עתה, להקים לעצמו באזור בסיס פעולה נגד ישראל. משם הניע חיזבאללה, בשיתוף פעולה עם המשטר, כמה פיגועים נגד ישראל.
בדיווחים בעיתונות הערבית דווח השבוע כי חיזבאללה מינה את מוסטפא מורנייה למפקד גזרת הגולן הסורי. אם הדיווח נכון, הרי שהוא יחליף את אחיו ג'יהאד, שחוסל לפני כמה חודשים בתקיפה המיוחסת לחיל האוויר. ג'יהאד ומוסטפא הם בניו של עימאד מורנייה, "שר ההגנה" של חיזבאללה, שחוסל בדמשק בפברואר 2008 במבצע שיוחס למוסד. השניים הם גם אחייניו של מי שנחשב כיום למפקד הצבאי של חיזבאללה, מוסטפא באדר א־דין, גיסו של עימאד. נפוטיזם פר אקסלנס. הכל נשאר במשפחה.
על רקע הדיווחים כי נשקפת סכנה לדרוזים בסוריה, החלו הסולידריות הדרוזית ותופי הטם־טם לעבוד שעות נוספות. את המצב הזה ניצלו אסד וחיזבאללה. הם החלו להפיץ מידע כוזב ולהסית באמצעות רשתות חברתיות, בשיחות טלפון ישירות ובשידורי תחנות טלוויזיה שבשליטתן, כאילו ישראל עושה יד אחת עם חזית א־נוסרה ודאע"ש נגד הדרוזים. מערכת הביטחון והמודיעין של ישראל, שהייתה מודעת למסע התעמולה של משטר אסד־חיזבאללה, לא הגיבה, או לא הגיבה בתהודה הנדרשת.
מסרי הכזב נקלטו גם אצל חלק מבני העדה הדרוזית בישראל. חלק ממנהיגיה, ובעיקר צעירי העדה, החלו להביע בקולניות רבה דאגה כי נשקף איום קיומי על אחיהם בסוריה. הדאגה הזאת אילצה את הדרג המדיני והצבאי, החל מראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, לפרסם הודעות על "ברית הדמים" שבין ישראל לדרוזים אזרחי המדינה, ובמשתמע נרמז כי ישראל תיחלץ, לפחות מבחינה הומניטרית, לעזרת הדרוזים בסוריה, אם אכן קיומם יהיה בסכנה גדולה. התפרסמו ידיעות על תוכניות מגירה שיש בצה"ל למקרה שאלפי פליטים דרוזים ינוסו לעבר גבול ישראל. הדאגה לגורל אחיהם הולידה גם זעם ויצר נקמה, שלבשו צורה של תקיפת אמבולנסים.
בעקבות אירועי השבוע הביעו מנהיגי הדרוזים בישראל, בראשות השייח' מוואפיק טריף וסגן השר איוב קרא, שאט נפש וזעזוע מהמעשים ופעלו להרגעת הרוחות. גם בצה"ל, במשטרה ובשב"כ החלו להפיק לקחים. עשרה חשודים במעשים במג'דל שמס ובחורפיש נעצרו. בצה"ל שוקלים ללוות מעתה במאבטחים את האמבולנסים שיפנו פצועים, לשנות את נתיבי הפינוי ואפילו להטיס במסוקים. אפשר להניח שהשב"כ, שבאחריותו התחום הקרוי "חתרנות מדינית", יגביר
את ערנותו לתושבים דרוזים בגולן שנחשדים בקשרים עם המשטר בדמשק.
אך הדבר החשוב ביותר, ועל כך יש לשבח את מקבלי ההחלטות, הוא שאין בכוונת ישראל להפסיק את הסיוע ההומניטרי. וחשובה אף יותר מכך היא המדיניות של ישראל להמשיך ולהימנע ממעורבות במלחמה. זו מדיניות שמשרתת בצורה הטובה ביותר את האינטרסים הלאומיים של ישראל.
2. המכרז שפרח
לפני כשלושה שבועות טסו בלילה לוחמי יחידת שלדג במטוס תובלה מדגם הרקולס (קרנף) בטיסת אימונים מעל הגדה המערבית. לפתע נסק מטוס התובלה נסיקה חדה, והמכונאי המוטס נפצע ונזקק לטיפול דחוף. האימון הופסק, והמטוס סב על עקבותיו ונחת בבסיסו, שם הורד הפצוע וקיבל טיפול רפואי.
הסיבה לפנייה החדה הייתה בלון תצפית שנקרה בדרכו של המטוס. רק בזכות מיומנותו והאינסטינקטים החדים של הטייס נמנעה התנגשות שהייתה גורמת לתאונה אווירית, שעלולה הייתה להסתיים באסון. הבלון שפרח בשמי הגדה לא סומן ב"נצנץ", כפי שמחייבות התקנות של מינהל התעופה האזרחית. בעקבות זאת שלח נועם הרטוך, ראש תחום מודיעין טיס במינהל התעופה האזרחית, חוזר לגורמי תעופה שבו הזכיר וחידד את הנהלים: "בעקבות אירוע בטיחות חמור בין מטוס תובלה צבאי לבלון, החמיר חיל האוויר את דרישותיו בתחום אישור הפרחת בלונים. חיל האוויר יקפיד מעתה על טיפול בבקשות בהתרעות של לא פחות מעשרה ימי עבודה מראש, ורק לאחר קבלת אישורו נוכל להעביר לכם אישור מטעמנו".
בדובר צה"ל אישרו את האירוע והדגישו כי הוא "נמצא בבדיקה". מדובר בבלון קטן מתוצרת חברת שילת מרחובות, שהפעיל גדוד התצפיות של פיקוד המרכז. נציג החברה מסר בתגובה: "מדובר בגיבוב של שקרים שתכליתם אינה מובנת לנו ואין לנו כל כוונה להשחית את זמננו בטענות סרק".
זו לא הפעם הראשונה שנרשמות תקלות בהפעלת בלונים. במהלך צוק איתן התפוצצו באוויר כמה בלוני תצפית. ברוב המקרים הציוד שנשאו צנח לקרקע, תוקן והושמש מחדש. היו גם דיווחים על בלונים שהתנתקו מעוגנם, פרחו באוויר ונעלמו. ישראל היא מהמדינות המתקדמות בעולם בתחום הפעלת בלונים למשימות מודיעין תצפית. בין השאר משתמשים צה"ל, השב"כ ומשטרת ישראל בבלונים למשימות אלה.
כשברקע תקריות כאלה או דומות, פרסם לאחרונה משרד הביטחון מכרז חדש לציוד זרוע היבשה (מז"י) בעשרה בלונים קטנים למשימות טקטיות. שווי המכרז, שכולל אספקת בלונים, מטען ייעודי (מטע"ד), מצלמה, מערכת הפעלה קרקעית וציוד עגינה וגם תחזוקת הציוד, כ־10 מיליון שקלים.
במונחים של מכרזים להצטיידות של משרד הביטחון מדובר ב"כסף קטן". ובכל זאת, המכרז מעורר יצרים עזים וטענות של חלק מהספקים ומהיצרנים ששוקלים להתמודד. בין השאר נטען כי ניהול המכרז אינו תקין ומעורר תמיהות, שתנאי הסף שלו שונו כמה פעמים וכי לוח הזמנים קצר מדי. אחד היצרנים שמועמד להשתתף במכרז אף הרחיק לכת וטען כי על פי המפרט הטכני, הבלונים - ולא חשוב מי יהיה הזוכה - לא יעמדו במשימה שלשמה הם נרכשים וכי "מדובר בבזבוז של כספי ציבור".
את המכרז מנהל מפא"ת - המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות - גוף רב־עוצמה ועתיר משאבים שפועל במסגרת משרד הביטחון. בראשו עומד אופיר שוהם, ששמו נזכר לאחרונה כאחד המועמדים לנהל את חברת רפאל, שמנהלה ידידיה יערי הסתכסך לאחרונה עם שר הביטחון משה יעלון ועתיד לפרוש מתפקידו בסוף השנה.
בתחילה החליטו במפא"ת כי לא יהיה בכלל מכרז אלא הזמנה ישירה של הבלונים וציודם מ"ספק יחיד", וזאת בשל המפרט הטכני הייחודי. כאן המקום להדגיש כי יש סוגים שונים של בלונים שעשויים מחומרים שונים. ככל שהבלון גדול יותר, כך הוא יכול לשאת ציוד במשקל רב יותר. יש בלונים שמסוגלים לא רק לשאת מצלמה אלא אף מכ"ם או חיישנים להאזנה.
אחר כך החליטו במפא"ת שהמכרז יהיה "סגור". המשמעות היא שקצין הפרויקט במפא"ת (קצין צבא בדרגת רב סרן) פנה ליצרנים בישראל ולחברה המייצגת יצרן בארה"ב, והציע להם לגשת למכרז. חמש חברות גילו עניין ראשוני: אלביט בשיתוף פעולה עם חברת הבלונים טופ איי וויז'ן; חברת אר־טי, שבבעלות משותפת של מנהלה רמי שמואלי ושל חברת אירונאוטיקס; חברת אם־טי־אי, שמייצגת את חברת טיקום מארה"ב; וחברת שילת.
שילת היא הצעירה שבחבורה והוקמה לפני כמה שנים. זמן מה לאחר הקמתה היא קיבלה ממפא"ת, יחד עם הגוף המקביל במשרד ההגנה האמריקאי, הזמנה של לפחות כמה מיליוני שקלים לפתח מערכות שונות כולל מטע"ד־מצלמה. לפני כשנתיים קנתה רפאל כ־50% משילת.
חלק מהמועמדים להשתתף במכרז טוענים כי לוח הזמנים הקצר והמפרט הטכני מציבים קושי להגיש הצעה ראויה. לטענתם, כיוון שמפא"ת יזמו ומימנו את פיתוח המטע"ד של שילת, היה על מפא"ת לדאוג שתמורת תשלום יועמד המטע"ד לרשות כל המשתתפות במכרז. לפחות חברה אחת שפנתה לשילת לקנות ממנה מטע"דים נענתה בשלילה. על רקע כל הטענות האלה, חשים חלק מהספקים כי שילת היא בעלת הסיכוי הרב ביותר לזכות במכרז והם שוקלים שלא להשתתף בו.
תגובת משרד הביטחון: "משרד הביטחון דוחה בתוקף את הניסיון של גורמים בעלי אינטרס מסחרי להשפיע על מכרז מתנהל, תוך 'הפרחת' ספקולציות והאשמות שלא היו ולא נבראו על דרך ניהולו".
"בעקבות דרישה מבצעית, שהגדירה זרוע היבשה בצה"ל, לפיתוח והצטיידות בבלון תצפית טקטי קטן ממדים, הנישא על רכב שלו נדרש רישיון מסוג ב' או טרקטורון, פרסם המינהל למחקר ופיתוח אמל"ח ותשתיות טכנולוגיות (מפא"ת) מכרז מיוחד, ובשל הדחיפות המבצעית פנה לחברות המובילות בתחום הבלונים בישראל (חלקן מייצגות חברות בלונים בחו"ל). ההליך המכרזי מתנהל זה כמה חודשים, על פי תקנות חובת המכרזים והוראות המשרד. משרד הביטחון מצר על הניסיון להשפיע על המכרז או לנבא את תוצאותיו, תוך הטלת דופי בשיקוליה המקצועיים של ועדת המכרזים".
"המועד האחרון להגשת ההצעות (כולל דגם לבחינה מעשית) הוארך בשבועות אחדים, לבקשת חלק מהחברות המשתתפות, וזאת על מנת לאפשר לכלל המשתתפות להגיש את ההצעה הטובה ביותר לדרישות המכרז".
"המכרז מנוהל במלואו על ידי ועדת המכרזים של מפא"ת, בראשות הסגן המדעי לראש מפא"ת. במכרז משתתפות חמש חברות מובילות בתחום, ולטענה למונופול או להכוונה לכאורה לספק יחיד למי מהן, אין אחיזה במציאות. ככלל, מפא"ת איננה מעניקה 'מענקים', אלא מוציאה (בכפוף לתקנות חובת המכרזים) הזמנות למחקר ופיתוח של תשתיות טכנולוגיות, המאפשרות למשרד זכות שימוש בתוצרים לטובת אמל"ח עבור צה"ל. לאורך השנים הוציאה מפא"ת הזמנות למחקר ופיתוח לרבות מהחברות המשתתפות במכרז הנוכחי. הנתונים המוצגים בפנייתך בנוגע להזמנה לחברת שילת אינם נכונים".
"מפרטי הבלון, לרבות גודלו, נקבעו על ידי הדורש המבצעי - תוך התחשבות בשיקולים מבצעיים רבים, בהם: חתימה נמוכה, יכולת הפעלה ברוחות, עלות קיום נמוכה והפעלה מתוך רכב קטן. על פי הערכת גורמי המקצוע במפא"ת, בשוק הישראלי ישנן כמה חברות בעלות פוטנציאל ויכולת לייצר את המטע"ד (המבוקש כחלק ממערכת הבלון), ולכן מלכתחילה הוחלט לצאת להליך של מכרז (שהוא דרך המלך בבחירת ספקים). המשרד אינו מתערב בשיקולים העסקיים של החברות המשתתפות במכרז".
"כשבועיים לפני המועד האחרון להגשת המענים זיהה צוות הפרויקט כי בתנאי סף ההתאמה של המכרז קיימת 'לקונה' - שמאפשרת למשתתפי המכרז להציע למבחן המעשי בלון ללא מגבלת ממדים. בשל חוסר הסבירות להשלמת פיתוח בלון בממדים הנדרשים ולספק מערכת ראשונה בתוך תקופה קצרה מאוד, עודכן תנאי סף ההתאמה האמור, כך שממדי הדגם לבחינה המעשית צריכים להיות דומים לאלה של המערכות שיספק הזוכה. יתר דרישות המכרז נשארו כשהיו".
מחברת שילת נמסר בתגובה: "חברת שילת מפתחת ומייצרת מגוון מוצרים אלקטרו־אופטיים ומערכות אלקטרוניות לשימוש צבאי וביטחוני. המערכות נמצאות בשירות מבצעי בצה"ל ובכוחות הביטחון וזוכות להערכה רבה. החברה מתמודדת ככל חברה במכרזים ומציעה את יכולותיה, וכך גם במקרה זה. הניסיון לתאר מצב שבו כביכול ניגשה החברה למכרז 'תפור' הוא חסר כל בסיס וניסיון נואש של גורמים אינטרסנטיים להשמיץ ולפגוע בחברה ובמכרז. לפני כעשרה ימים שילת אכן קיבלה פנייה מחברה אחרת בנוגע לאספקת מטע"דים לצורך השתתפות במכרז. פנייה זו עוררה תמיהה רבה בשילת, כיוון ששילת אף היא משתתפת במכרז זה, ואכן לאחר כמה שעות משכה החברה את פנייתה לשילת, מה שהוביל להבנה שפנייה זו נעשתה בטעות. בשבוע שעבר פנתה אלינו החברה בשנית בדבר אספקת מטע"דים לצורך השתתפות במכרז. תשובתה העניינית של שילת לחברה הועברה כבר בשבוע שעבר".
המכרז אמור היה להיסגר ב־29 ביוני. על רקע טענות שהעלו חלק מהיצרנים ולאחר ש"מעריב־סופהשבוע" פנה לקבלת תגובה ממשרד הביטחון, הוחלט לדחות את מועד הסגירה בשבוע.