החלטת הממשלה השבוע בנושא הגיור גררה מבול של קינות וראיונות של אנשי יש עתיד והבית היהודי על ״הליכה לאחור״ וביטול כל הישגי הממשלה הקודמת. אבל חשוב וקריטי לומר: הקול היהודי החילוני, תפיסת העולם של רוב אזרחי המדינה היהודית, כלל לא נשמע בוויכוח הזה. חוסר ידע, חוסר עניין וההתבטלות הזו בפני כל דתי, חובש כיפה סרוגה או שחורה, זועקים לשמיים.
אני דווקא חושב שזו היא הזדמנות מצוינת לקרוע את המסכה מעל פניהם של הרבנים הדתיים-לאומיים, שלהם יש עניין בוער לחתן את כולנו בחתונה אורתודוקסית למהדרין, עם חיוך רחב ועם רב שמדבר ״ישראלית״ ויהדות ״קלילה״. זאת בשעה שהוא עושה ״קניין״ בין בעל לאשתו ומביא אותם תחת כנפי הרבנות הראשית.
המונופול האורתודוקסי בישראל פוגע בנקודות הרגישות ביותר של חיי אדם: זוגיות, נישואים וגירושים, דיני אבלות וקבורה, גיור ושאלת ״מי הוא יהודי״. אלה נושאים מהותיים ועקרוניים ליהודים ולעולים החיים בישראל וגם ליהודי התפוצות. מבחינתי, כחילוני, אין הבדל בין רב חרדי או רב דתי-לאומי. שניהם עושים בי את אותו מעשה כפייה דתי. הם לא רואים את היהדות שבי, הם לא מכירים בערכים שלי כחילוני ומתעלמים מכל מיני קהילות יהודיות: קונסרבטיביות, קיבוציות, רפורמיות מסורתיות ואחרות.
החרדים מש״ס והדתיים-לאומיים מההתנחלויות אולי חלוקים ביניהם בנושאים רבים, אבל ביחס לזהות היהודית של רוב האוכלוסייה בישראל - הם מיישרים קו במהות. החרדים הליטאים, הש״סניקים והחרדים החסידים, החב״דניקים והרב סתיו וחבריו בארגון ״צהר״ - כולם פועלים יחד להעצמת ולחיזוק המונופול האורתודוקסי שבשליטת הרבנות הראשית. הם רק רבים ביניהם מי מהם שולט ברבנות הראשית.
זו לא מחלוקת לשם שמיים. הם כמובן רוצים שנאמין שהם דואגים רק לנו, אבל אתם יודעים שזהו מאבק על שליטה, על מאות מינויים של רבנים, דיינים ורבני ערים ושכונות, ועל הרבה מאוד כסף.
כך אמר אלכסנדר ינאי בסוף ימיו מלכותו לאשתו שלומציון המלכה: ״אל תיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבו- עין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס״.
כיהודי חילוני אני מעדיף רב חרדי. כל עוד אין כאן הפרדת הדת מהמדינה, אני מעדיף שחברי החילונים יראו בעיניים שלהם את הכפייה ולא ילכו שולל אחרי התרמית של רבני ״צהר״. החרדים לפחות כופים עלי את המונופול הדתי הזה בלי יומרה לחנך אותי.
בנט וחבריו הצבועים לא רק כופים עלינו את המנגנון הדתי החשוך של הרבנות הראשית, הם עובדים כל הזמן בניסיון הבלתי פוסק להחזיר אותנו בתשובה. ואם לא במסגרת משרד הדתות, אז במשרד החינוך.
הכותב הוא מנכ"ל בינה, העוסקת בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי.