לא חוקי, לא ראוי

מי שיקרא את הדוח לעומקו יגלה בין השורות כי הכשלים שעליהם מצביע הדוח הם כשלים מערכתיים הנמצאים בעיקר בדרגים המקצועיים והפוליטיים הגבוהים ביותר.

ברור לכל משפטן כי המלצות הדוח הנוגעות לביטול פנסיית הגישור לחלק מאנשי צבא הקבע לא יעמדו במבחן בג״ץ, שכן ביטול הפנסיה הוא פגיעה בהתחייבות החוזית שבין המדינה ואנשי הקבע. החוזה הוא הסכמה המוכרת על ידי החוק והניתנת לאכיפה על ידי בית המשפט. החוק, ובאמצעותו בתי המשפט, מעניק סעדים, נוספים על סעד האכיפה, למי שנפגע כתוצאה מהפרת חוזה, לרבות סעד הפיצויים. כך גם במקרה של הפרת חוזה מול אנשי הקבע.

הדוח גורם לפגיעה בתנאי השירות של אנשי הקבע עד כדי יצירת הפליה בוטה בין המשרתים בקבע. ברור לכל בר דעת כי הפגיעה באנשי הקבע כפי שבאה לידי ביטוי בדוח אינה חוקית ואף אינה חוקתית.

בעמוד 13 של הדוח נכתב: ״משרתי הקבע הם השאור שבעיסה. נכונותם של חיילי צה״ל ומפקדיו לשרת עד כדי הקרבת חייהם היא בסיס חוסנה של מדינת ישראל״. ואילו בעמוד 37 כותבים מחברי הדוח: ״משרתי הקבע נכונים להקריב את חייהם למען ביטחון המדינה. השירות הצבאי הוא תובעני וקשה. ראוי כי שליחיה של מדינת ישראל, המחרפים את נפשם למען קיומה וביטחונה, יקבלו על כך תגמול הוגן. מן הראוי שהיחס לפועלם של משרתי הקבע יבוא לידי ביטוי בהוקרה ציבורית, אבל גם בדרך של תשלום של שכר ראוי״. האם זה מה ששמונת מחברי הדוח חושבים על משרתי הקבע? ואם כן, מדוע מחברי הדוח מקריבים את האנשים היקרים האלו, את משפחותיהם ואת עתידם, כקורבן לכשלים המערכתיים של אותם בכירים בדרגים המקצועיים והפוליטיים הגבוהים ביותר?