מתי נתחיל באמת להיאבק בשנאה? זה חיוני, כי השנאה לישראל הפכה מזמן לצורת מלחמה מאורגנת וממומנת, ולכן גם די יעילה. השבוע, כך מקווים, יאושר תקציב המדינה, ואז אולי תתקבל גם ההחלטה להקציב משהו למלחמה בארגוני השנאה כלפי ישראל. מדובר בתקציב של 100 מיליון שקל לצורך כך, ואם הכסף הזה אכן יוקצה וינוהל נכון, זו תהיה תחילתה של מלחמה מופלאה.
בשיחה עם גורם שלטוני בכיר המופקד על המאבק בחרם על ישראל שמעתי לאחרונה על הטכניקות הבלתי צפויות שבהן פועלים השונאים את ישראל. למשל, שלושה אנשים קונים מניות של חברה הסוחרת עם ישראל, ואז נכנסים לאספת בעלי המניות, ושם משמיעים את דברי שנאתם בכל הכוח. אפילו כובלים את עצמם לכיסאות וצורחים ״החרימו את ישראל״. זהו רעיון פשוט ברשעותו. לאיזה מנכ״ל יש כוח להתעסק עם דבר כזה? יותר טוב לו לוותר. וכידוע, אין צורך לקנות מניות בסכום גדול כדי לקבל זכות להשתתף בכנסים של בעלי מניות.
משיכת הכתפיים הרגילה אצלנו היא ״אין מה לעשות״. כמו ששמעתי מגורם בכיר, אנחנו מדינה דמוקרטית עם כללי ניהול תקין, ולעולם לא נוכל לנצח במאבק הזה; אנחנו גם לא יכולים לבקש מהורים יהודים שמשלמים 50 אלף דולר בשנה עבור לימודי האוניברסיטה של הבן שלהם לגייס את הבן למלחמה בחרם במקום ללמוד.

טוב, אני דווקא חושב שיש מה לעשות. החל בקשר חזק יותר עם ארגונים שאוהבים אותנו, שלדעתי מוזנחים, וכלה בהשתתפות בכל אירוע בעולם שנוכל להציג בו את עצמנו. כבר סיפרתי שלא מזמן הוזמנתי כסופר לכנס ספרותי בינלאומי. זה היה כנס לא גדול, היו בו סופר משוודיה, שניים מגרמניה, שניים מפינלנד, כמה מטורקיה וממדינות נוספות, אבל מי עוד הייתה בין מעט הסופרים שהוזמנו? ניחשתם נכון. פלסטינית.
היא ניצלה את הבמה לתעמולה, ולא רק לדברי ספרות. כמו שהם יודעים להגיע לכל כנס, גם אנחנו חייבים להיות בכל כנס. במקרה המדובר ההזמנה הייתה על חשבון המזמינים, אבל נסו להשיג תקציב מהמדינה להגעה לכנס שבו אתם צריכים לשלם עבור כרטיס הטיסה בעצמכם, ולפעמים גם עבור השהות. זה כמעט בלתי אפשרי, ובטח לא ידרבנו אתכם לנסוע, תוך הבטחת כל סיוע דרוש.
נכון, קשה להילחם בשנאה הלא רציונלית הזאת, כי שנאה היא רגש רב עוצמה. אינטלקטואלים לא חסינים מפניה, ולפעמים הם מתמכרים אליה.
די בנאלי לצטט את שימבורסקה בכל עניין, אבל היא מבטאת זאת במדויק בשיר ששמו ״שנאה״ (מפולנית רפי וייכרט): ״ראו, מה רבת-פעלים עודנה, /כמה טוב שורדת /במאתנו השנאה״.
ואם למישהו יש תהיות מדוע שונאים, שימבורסקה אומרת, בקיצור מסוים: ״?אין היא דומה לרגשות אחרים. / בעצמה יולדת עילות, / המפיחות גנה חיים (...) צדק טוב בתור התחלה. / אחר-כך היא כבר דוהרת מעצמה. / שנאה. שנאה״.
אנחנו היהודים סובלים משנאה לא רציונלית כלפינו מזה דורות, והיינו צריכים כבר להיות מומחים במאבק בה, ולפתח את מדע האנטי-שנאה לכלל שלמות. לצערי, עוד אין לנו לא מושג ולא כלים למאבק העתיק הזה.