כדי ליצור לחץ על הרבנות הראשית להכיר על כורחה בגיורים המתבצעים בה, בית הדין האלטרנטיבי זקוק ללגיטימציה ציבורית רחבה ולמספר רב של מתגיירים
חיים גריידינגרהרבנות הראשית, גריידינגר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יום שני שעבר היה עוד יום שגרתי בבית יהב, מקום מושבה של הרבנות הראשית לישראל. הרבנים הראשיים דוד לאו האשכנזי ויצחק יוסף הספרדי היו ספונים בלשכותיהם, שקועים בענייני דיומא. שום דבר לא הכין אותם למבול ההודעות שגרמו למכשירי הטלפון הניידים של אנשי לשכותיהם לרטוט ללא הפסקה.
על הצג התנוססו כותרות על "מרד הגיור" ופרסומים על קבוצת רבנים בכירים מהמגזר הדתי־לאומי שמקימה מערך בתי דין אלטרנטיבי, שלמעשה יתחרה בבתי הדין של הרבנות ויאפשר למתגיירים פוטנציאליים לבחור באופציה ידידותית יותר.
בראשות בתי הדין האלטרנטיביים, שייקראו "גיור כהלכה", עומדים רבנים בכירים מהמגזר הדתי־לאומי, ובראשם הרב נחום רבינוביץ', ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים. לצדו יכהנו ראש ישיבת ההסדר הר עציון הרב יעקב מדן, וראש ישיבת עתניאל הרב רא"ם הכהן. בין אישי הציבור העתידים לכהן בבית הדין מתנוסס שם מוכר אחד: הרב דוד סתיו, העומד בראש ארגון רבני צוהר ושלפני כשנתיים התמודד על תפקיד הרב הראשי האשכנזי מול הרב לאו.
הרב דוד סתיו. צילום: פלאש 90
"אנו מאמינים כי לאור מפעל קיבוץ הגלויות צו השעה הוא לסייע ולתמוך במעוניינים להתגייר, שבחרו לקשור את גורלם בגורל העם היהודי", מסבירים הרבנים העומדים בראש המיזם, "אנו נפעל לקיים בתי דין לגיור נגישים, מכבדים וקשובים על פי דרכה של תורתנו הקדושה, שבה יוכלו מבקשי הגיור לממש באופן מלא את זהותם כיהודים השבים לארצם ולעמם".
כיום חיים בישראל אזרחים רבים שתחושת הזהות שלהם היא יהודית לכל דבר ועניין, אולם על פי ההלכה לא ניתן להכיר בהם כיהודים. הסיבות לכך מגוונות: בין אם מדובר בתא משפחתי שבו רק האב יהודי, מה שהופך את הצאצאים לגויים על פי ההלכה, או במשפחות שעלו ממדינות חבר העמים ללא תיעוד שיכול להוכיח באופן חד־משמעי את יהדותם, ולפיכך לא הכירה בהם הרבנות כיהודים.
משמעות ההכרה היא, בין היתר, היכולת של אותם אנשים להינשא באופן רשמי ובלי שייאלצו לגשת לאפיקים של נישואים אזרחיים במדינות צד ג'. רבים מהם חיים כיום עם בני הזוג כתא משפחתי לכל דבר, בלי שיימצא פתרון לסוגיית הנישואים הרשמית שלהם.
עכשיו, גם הרבנים "המורדים" יסכימו שכדי להסדיר את עניינם של אנשים אלו יש להעביר אותם הליך גיור מסודר כדי להסיר כל חשש הלכתי בסוגיית יהדותם. "אם כך", ישאל הקורא הסביר את עצמו, "שייגשו לבית הדין של הרבנות ויתגיירו". העניין הוא שבבית הדין של הרבנות שולטת גישה נוקשה יותר, הדוגלת בקו הלכתי שלפיו גיור אדם, כשידוע מראש כי הוא אינו מתכוון לשמור תורה ומצוות, הוא בעייתי. רובם של המתגיירים הללו אינם מתכוונים לחולל מהפך בחייהם, אלא רק לקבל "תעודת כשרות".
ועדיין, בשנים האחרונות קמו עוד ועוד רבנים שקראו לנקוט בגישה מקלה יותר, שתאפשר גיור לאותם אנשים שמעמד יהדותם לא ברור, אולם רוצים לאמץ לעצמם זהות יהודית, כדי למנוע מסיר הלחץ להמשיך ולבעבע.
חשוב להבין, כרגע אין לבתי הדין האלטרנטיביים תשובות למתגיירים שיעברו דרכם - אם הם יזכו להכרה רשמית של הרבנות, שתאפשר להם להירשם לנישואים. אבל האסטרטגיה העומדת מאחורי המהלך היא שאם יהיה מספר רב של מתגיירים שיעברו דרך "גיור כהלכה", תיכנע הרבנות ותכיר במערך הגיור האלטרנטיבי.
איפוק זה כוח
בינתיים, בבית יהב שמרו הרבנים הראשיים על שתיקה רועמת. ההחלטה לנקוט בצעד הזה נבעה מתוך הבנה שאם יגיבו למתרחש, יגדילו את עוצמת הסיפור וירחיבו את ההתעסקות התקשורתית בו. והם ממילא לא מתכוונים להכיר בגיורים הללו. "אנחנו מבינים שהרבנות, כגוף רשמי וממוסד, מגיעה לוויכוחים הללו בעמדת נחיתות מסוימת", אומר גורם בכיר ברבנות, "אנשים תמיד אוהבים להתחבר למורדים ולמי שרוצים לבעוט במוסכמות. במקרה הזה, כשהתפקיד שלך הוא להיות שומר סף, אתה לא יכול לצפות שכולם יאהבו אותך".
לאור העובדה כי רוב רובם של הרבנים בבתי הדין הרשמיים הם אנשי הציונות הדתית, חברי הרבנות הראשית תמהים על אותם אלו העומדים בראש "גיור כהלכה". "זוהי דמגוגיה", אומר הגורם הבכיר ברבנות, "מבחינתנו לא קרה שום דבר. אנשים שייגשו לבתי הדין האלה צריכים לדעת שלא ברור איזו תועלת הם יפיקו מההליך. לא ניתן לשחוק את מעמדה הייחודי של הרבנות הראשית".
הרב דוד לאו. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
מול הטענה המשמעותית, שלפיה מדובר בניסיון לייצר תקדים מסוכן מבחינת היהדות האורתודוקסית, שמאיים על ההגמוניה הממלכתית של הרבנות, אנשי "גיור כהלכה" טוענים כי לא מדובר במערך הראשון שפועל במקביל לבתי הדין לגיור של הרבנות הראשית. כדוגמה הם מביאים את בית הדין לגיור של הדיין הרב ניסים קרליץ מבני ברק. אולם, נכון לעכשיו עדיין עומדת בבג"ץ עתירה שהגישו כמה גרים שהתגיירו בבית הדין של קרליץ, והמדינה לא הכירה בתהליך שעברו.
בינתיים במגזר החרדי ניצלו את ההזדמנות כדי לסגור חשבון עם הרב סתיו. מאמר מערכת ב"יתד נאמן" רמז שסתיו מקדם את הנושא לאחר שלא הצליח בהתמודדות על תפקיד הרב הראשי. "מי שדואג לגרים, אינו מבצע תהליך כל כך פנימי וכל כך אישי ועמוק באופן מתוקשר ומתגרה לעיני מצלמות העיתונות. מדובר בשאיפות אישיות שלא התממשו, וכל הדרכים כשרות להשגת המטרה", כתב העורך ישראל פרידמן והוסיף עקיצה מתגרה: "כשנוער הגבעות הרבני מחליט להתפרע, אין מי שיעצור אותו. גם אם מדובר במרד".
המיזם החדש צריך לעבור עוד דרך ארוכה כדי להתרומם ולחצות את רף הלגיטימציה הציבורית, שיוביל בהמשך את הרבנות הראשית להכיר על כורחה בגיורים המתבצעים בו. עד שיימצא הפתרון ההלכתי הראוי, שיכניס את המעוניינים בגיור לקונצנזוס היהודי, נותר רק לקוות שבסופו של דבר היחס והטיפול בהם ישתנה לטובה.
