השבוע נשאלתי: “מאיפה השמלה היפה שלך?”, ומיהרתי לענות: “מקסטרו”, לפני שאפילו הבנתי שאני כורה לעצמי בור שאליו אני משליכה את כל התדמית הפמיניסטית שטרחתי לבנות לעצמי במשך שנים. “מקסטרו?!” נפערו עיניה של השואלת. “כן, אני לובשת אותה כשאני יושבת ושותה גולדסטאר”. העיניים הפעורות הפכו צרות ומיד נעניתי בארס: “איך את בכלל יכולה להתבדח על זה?”.
ובכן, הבדיחה הגרועה היא לא העיקר, אך אני חייבת להודות שבמבחן החרמות אני פמיניסטית גרועה מאוד. אני אוהבת לקנות בקסטרו כי לחנויות שלהם יש ריח טוב, אני שותה גולדסטאר כי אני גרועה בלשבור הרגלים של שנים, ואני לא אוכלת באגאדיר כי אני מעדיפה את החיות שלי מקפצות ובאחו, ולא על לחמנייה.
אני מצהירה בפה מלא: הפרסומות של גולדסטאר ושל אגאדיר דוחות ומזעזעות, וזה בסדר לא למכור בגדים במידות מסוימות, אבל אפשר להסביר את ההחלטה גם בלי להשתמש במילים בוטות כמו של אתי רוטר, מנכ”לית קסטרו. אך מבחן הפמיניזם האמיתי לא יכול להימדד בחרם על בקבוק בירה או על המבורגר.
זוכרים את קיץ 2011 המופלא, שבו כולנו הצלחנו להתאפק מלקנות קוטג’ והצלחנו להוריד את המחיר שלו ב־30 אגורות? אחר כך יצאנו לרחובות ועשינו המון רעש, אבל אף אחד לא הפסיק לקנות דירות, והמחירים רק הולכים ומאמירים, וכלום לא השתנה. אפשר להפיל את האחריות על כולם – אבל אנחנו הצלחנו להתאפק רק עם הקוטג’. אפילו בשתי מערכות בחירות שהיו אחר כך לא הצלחנו להתאפק מלבחור במוכר, וגזרנו את דיננו הכלכלי עד נפילת הממשלה הבאה.
בן זוגי צחק מהפרסומת של גולדסטאר, ואפילו התווכחנו על זה באופן די נסער בזמן שהוא קיפל כביסה והתחלק איתי באופן שווה בחובות הכלכליות ובמטלות הבית. אבא שלי בחיים לא יחליף את הבירה שהוא שותה, אבל הוא אשף במטבח, אלוף הכביסות ומעולם לא נתן לי תחושה שמגיע לי פחות כי אני אישה.
הבעיה עם החרמות האלה היא שיש פה ביצה ותרנגולת. גולדסטאר ואגאדיר מתחו את הקו יותר מדי, אבל אם באמת נרצה להחרים את כל החברות שמוציאות אותנו קטנות ועלובות, נישאר בסוף עם מים מהברז ולחם מהמכולת. נכון, אם כל פעם ניקח לנו כמאבק חברה אחת שמפגינה שנאת נשים מובהקת ונגרום לה לשנות דרכיה, זה יהיה נהדר. אבל צרכניות שוכחות מהר.
הרעש ברשת משמח הרבה יותר מהחרם בסופרמרקט. כי המחאה הזו לא מגיעה רק לאוזניהם של מנכ”לים, היא מגיעה גם לעיניהן של נערות שעוד לא יודעות לקרוא לעצמן “פמיניסטיות”. היא מכניסה רעיונות לראש שמתחיל להבין שמשהו כאן לא בסדר. אז תמשיכו לעשות רעש ברשת, ותנו לי לשתות את הבקבוק הזה בשקט.