חלפו כמעט שבועיים מפרוץ הסערה הנוגעת למינוי גל הירש לתפקיד המפכ”ל, והתקשורת עברה למצב המתנה. בימים אלה בודק היועץ המשפטי לממשלה את מידת מעורבות הירש בעסקים בגיאורגיה, והאם נעשו בהתאם לחוק.



יש לקוות שהירש הבין מה הוא הולך לעבור. לממצאי היועץ ממתינה ועדת טירקל, שאמורה להחליט אם לאשר או לפסול את הירש. וזה לא דבר חדש. הוועדה המתינה בעבר לממצאי היועץ בפרשת המינוי האפשרי של פרופ’ יעקב פרנקל לנגיד. אז פנה היועץ לשלטונות הונג קונג לבדיקת פרשת הדיוטי פרי. הנה כי כן, הפך היועץ המשפטי לממשלה לזרוע המבצעת של טירקל. כל אימת שמשהו מסתבך, נכנסות רשויות המשפט לתמונה ומנסות להבהיר אותה.



בסוגריים נעיר שהיועץ יהודה וינשטיין משמש לא רק כתובע הכללי והיועץ המשפטי לממשלה. הוא גם הפך לאחראי בפועל על מינוי בעלי התפקיד הבכירים ביותר בשירות הציבורי. חומר למחשבה לשרת המשפטים השוקלת לפצל את תפקיד היועץ.



בחזרה לטירקל. לוועדה שבראשה הוא עומד אין הכלים לבדוק את טוהר המידות של המועמד, מה גם שהמדובר במושג נזיל וחמקמק. לפני כל מינוי זורם לוועדה שטף של מידע (תמיד שלילי) הנוגע למועמד מסוים, תהליך שהופך אותה בפועל למלשינון.



ועדת טירקל מונתה בשנת 1999 כדי לבחון את טוהר המידות של המועמדים לתפקידים בכירים בשירות הציבורי קודם להבאתם לאישור הממשלה. היא בודקת את כשירות המועמדים לתפקיד הרמטכ”ל, מפכ”ל המשטרה, ראש המוסד, ראש השב”כ, נציב שירות בתי הסוהר, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד. הליך המינוי של כמעט כל אחד מהמועמדים שהגיעו בשנים האחרונות לשולחן הוועדה הסתבך. המעורבים נקלעו שלא מרצונם לעין הסערה הציבורית. זה קרה כשיואב גלנט, המועמד לרמטכ”ל, כבר אושר על ידי טירקל ונפסל בממשלה. זה גם קרה לאחר ששלושה מומלצים לתפקיד הנגיד כשלו במרוץ המכשולים. אחד בגלל סיפור הדיוטי פרי, האחר ככל הנראה בגלל תלונה בגין הטרדה מינית לכאורה, והשלישי בגלל שמועה אחרת. בסופו של דבר זכתה במינוי קרנית פלוג, שהמתינה בסבלנות עד שהפרי הבשל נפל לידיה.



עד היום רבים שהציגו את מועמדותם בפני טירקל - גם אם לא זכו בתפקיד - ספגו אינספור השפלות ופגיעה בשמם הטוב. אחת הסיבות לכך היא הסחבת בוועדה, והמחסור בכלי המידע וחקירה זמינים.



עדיין לא ברור מי צריך את טירקל. את אישור מינוי הבכירים מומלץ להעביר לוועדת מינויים פרלמנטרית כמקובל בסנאט האמריקאי. אם הוועדה תתפקד כהלכה, היא תחקור שתי וערב את המועמד, תוך מתן פומביות להליך. מועמד שלא ירצה לשתף פעולה - כנראה שאינו ראוי לתפקיד הבכיר. בארצות הברית לא מרחמים על אף מועמד, והמידע הנחשף כולל פרטים על חשבונותיו ונכסיו. ההליך השקוף יעיל בהרבה וחוסך את המבוכה וחוסר המקצועיות הכרוכים בתהליך הבדיקה החובבני שנעשה אצל טירקל.