ארץ החטאים

זהו, צמתם, עיניתם את נפשותיכם ליממה, הכל נמחל לכם. עכשיו נחזור כולנו לשגרה בלי כל נדרי, צום ונעלי בד. נחזור להיות מה שאנחנו באמת, והאמת היא שאנחנו לא משהו.

מאוד מעניין אם אפשרו לרוצח ישי שליסל לצום במעצר, במקום להכניסו בצום לתאו של בני סלע. זה אמור היה להיות מפגש פסגה של שתיים מחלאות המין האנושי. חשוב לדעת אם כל הרבנים וכותבי הפשקווילים שתמכו וחיזקו את שליסל אחרי שרצח את שירה בנקי ז"ל, משוכנעים שעכשיו הם זכים, אחרי הצום. כי הם ממש לא. חבל היה על האוויר שהם נושמים לפני הצום, ולבטח גם לאחריו.

לפי המסורת, הצום ביום העשירי של תשרי נועד לנקות את העם המכור לממון מחטא עגל הזהב. משה בילה בשביל העם הזה עוד 40 יום בהר סיני, רק כדי לגלות עם ירידתו מההר שהעם לא השתנה. אני ביליתי שנתיים על הר סיני, 5,700 שנה אחרי משה, ולא קרה כלום. העם נשאר אותו עם: בז ומתנכר לחלשים, העם הכי גזען באנושות, שעדיין סובל מהתמכרות קשה ובלתי ניתנת לריפוי לעגל הזהב. עכשיו, אחרי הצום המזכך, אולי תצא הנחיה מהבתים של אוירבך ושטיינמן להפסיק להפלות ילדות ממוצא מזרחי באולפנות השונות. כי בלבלו לנו את המוח שבקשת המחילה מאלוהים זה פארש. החשוב יותר זה בין אדם לחברו. אז לא הגיע הזמן שכל הרבנים האשכנזים, שנגועים חזק בפרימיטיביות והם גזענים חסרי מנוח, יבקשו את סליחתן של אותן ילדות? שיאפשרו להן להיות בריאות בנפשן? את זה גם הצום המופרך לא ינקה.

אבל אלה לא רק חניוקים שפרימיטיביים מתוך בחירה או אילוץ. גם חילונים נאורים שמאמינים בתיאוריית המפץ הגדול יסרבו רובם ככולם לתרומת דם מיוצאי אתיופיה, גם אם הם דור שני כאן. מחצית מאותם חילונים לא בטוחים שאותם יוצאי אתיופיה הם יהודים כמונו, אף שמרן עובדיה יוסף ז"ל פסק כך כבר לפני 42 שנה. אבל את מרן הם העריצו. 

באמת מעניין אם הצום המזכך שעבר על בצלאל סמוטריץ', סוג של דייר באגם הדרעק, שינה את דעתו בסוגיית הלהט"ב. האם עכשיו יסכים סמוטריץ' לקבל טיפול חירום רפואי מרופא הומו או רופאה לסבית, או שיאמר שהוא לא מוכן שבהמה תטפל בו ושהוא מעדיף למות על קידוש השם? זו שאלה שחייבת להיות בבגרות באזרחות בשנה הבאה, כי אחרי הצום המזכך כולם כאן יותר פתוחים במחשבה.

# # #

מאחר שצמתי בין השעות 18:00 ל־21:00 כי נמנמתי, וכמובן קמתי רעב למשהו מתוק, עלתה לי פתאום בראש מחשבה. הרי כולנו שונאים ערבים, שהם אולי בני דודים שלנו אבל אנחנו פורעים אחד בשני כבר אלפי שנים. אפילו חיברנו תפילות על השנאה הבלתי פוסקת הזאת, אבל שום תפילה לא חוברה ולא נאמרה על שנאה לגרמנים, יימח שמם, למשל. 

את צאצאי הנאצים אנחנו מחבקים בחום, ואבותיהם בסך הכל השמידו לנו שישה מיליון. וזה לא קרה לפני אלפי שנים, כמו המלחמות עם היוונים והרומאים, אלא לפני 70 שנה בלבד. אז איך זה קרה לנו? בגלל כמה לירות שנתנו הגרמנים לבן־גוריון (מיליארד מארק) להקים כאן מדינה? זה הספיק כדי שנסלח לנאצים (ב־1948 גרמניה הייתה נאצית כולה, כולל המזרח שנכבש על ידי הרוסים, גם אם אלה ששרדו את מלחמת העולם השנייה טענו שהם היו רק פקידים). טראומת עגל הזהב לא עוזבת אותנו, הא? שלמו לנו, נאהב אתכם. 

ואיך מטהרים את הפסיכוזה הבלתי מובנת הזאת? צמים יממה ומתנקים. 

אז אחרי שחיסלתי כמה כדורי שוקולד עם קפה קר, סיכמתי ביני לביני שאני לא צריך לצום. לא סלחתי לנאצים, גם לא אסלח. מצד אחר, אם אנגלה מרקל רוצה להיטיב עמי באיזו הפקדה צנועה, או דירה בברלין, אני אשמח, ואשקר שסלחתי. כן, גם אני עגל מזהב של חצי קראט. 

אחרי הקפה קראתי שהעסקן יהודה משי זהב טוען שמנהג הכפרות הוא סבבה לעופות, כי "זה נעשה בעדינות רבה, מתוך התחשבות". יופי, באמת אדם נאור וטוב לבריות ולחיות.

ועוד אחת קטנה על יום הכיפורים 2015. הרב שלמה עמאר, מי שהיה הראשון לציון וכעת מכהן כרבה של ירושלים, אמר בערב הצום: "אין הבדל בין מי שאוכל חזיר למי שרוכב על אופניים בכיפור. אלו שרוכבים ביום הזה מכשילים את עצמם ואת הציבור". וואו, זה שוס. אני רכבתי בילדותי, בנותי רכבו בילדותן, ועכשיו הבן שלי רוכב בחגים ובמועדים. זה תיק קשה שהפיל עליו ועל ילדי ישראל, הרב'ה הפרימיטיב. אולי אם היה מתיר לבנו מאיר לרכוב על אופניים בכיפור, הילד לא היה גדל להיות עבריין אלים שריצה עונש של שלוש שנות מאסר על חטיפה אלימה.

אז יסלח לנו כבוד הפרימיטיב החשוך שאנחנו נאלצים לממן אותו בלי שאף אחד שאל לדעתנו: אם הבחירה היא בין רכיבה על אופניים בילדות לבין להיות תלמיד חכם ועבריין בבגרותו, נמשיך עם האופניים. אנחנו רק חייבים להמשיך לקוות שאלוהים גם קורא וגם שומע את השטויות של הרב הפרימיטיב. כי באמת שהגיע הזמן שיבוא איתו חשבון על התבטאויות כאלה ואחרות, שמחטיאות עוללים בלי שיוכלו להתגונן. 

שאנחנו נבדוק?

כצפוי, בוטל מינויו של תא"ל (במיל') גל הירש, למפכ"ל הבא של משטרת ישראל. זה היה ברור כבר בשנייה שבה הודיע על כך השר לביטחון הפנים גלעד ארדן לפני כחודש. אבל השר האמין שיהיה בסדר. לא חבל היה להטריד בסוגיות כאלה את השופט בדימוס יעקב טירקל? בכל זאת מדובר בישיש. 

אבל פוליטיקאי בכלל, ודייר באגם הדרעק, לא יודע לקחת אחריות, הוא חייב לשקר קצת. "הציבור מביע תמיכה רבה בגל ובמועמדותו", הודיע ארדן. באמת? איך הוא יודע שהציבור תומך בהירש? הוא ערך משאל עם? הוא שאל - אם לא את כל הציבור שתומך, אז לפחות פילוח שכולל נגיד 10,000 איש מהציבור, אם הם מקבלים בהבנה הקפצה מתא"ל (במיל', עשר שנים) לרנ"צ? האם השר שמע וקרא התבטאויות של מפקדים ופקודים שעבדו עם הירש? למה לשקר? מדוע לא לומר, טעיתי? הרי מי שלא עושה לא טועה, ובני אדם טועים. "אני מאמין שעלינו לבדוק את עצמנו היטב, כיצד קורה שאדם ערכי וראוי אינו מתמנה לתפקיד, שאליו ייעדה אותו ממשלת ישראל", אמר ארדן. 

כדאי לעשות קצת סדר בדברים. א. בהירש בחר ארדן, כך הודיע לנו רה"מ, שלא נטעה. הוא רק תמך בבחירה. בדרך כלל, כשהוא מגבה את אחד משריו, הנ"ל מוזז הצדה כסחבה; ב. אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו היטב? מדוע שאתה השר לא תבדוק את עצמך? האם הודעת ליועמ"ש שהירש הוא המועמד? בדקת עם משרדי הביטחון והמשפטים שאין שום בעיה עם עברו העסקי/ביטחוני? למה אתה מפיל את התיק עלינו? מי עוד אמר שהוא ראוי חוץ ממך? ואם אתה כל כך משוכנע בצדקת דרכך, לך עם המועמד שלך עד הסוף, הגן עליו מול העתירות לבג"ץ. מה אתה מתבכיין לנו? אתה הריבון שמופקד על ביטחון הפנים במדינה או אנחנו? זו באמת אשמתנו שהג'וב הזה גדול עליך בכמה מידות?

אין לי פייסוש, אינסטוש וטוויטוש. כשקורה משהו חשוב במדיות האלה, טורחים לשגר לי לוואטסאפ. כך קיבלתי את חוות דעתה המלומדת של שרת התרבות שלנו, מירי רגב, בצאת הכיפור. "החלטתו של היועמ"ש שלא להחמיר עם הוראות הפתיחה באש, איננה בסמכותו. הממשלה היא זו שקובעת, אם יוחמרו הוראות הפתיחה באש כנגד פורעים ואלו כנסות (כך במקור - ר"ק) ועונשים יקבלו אותם מפרי חוק וסדר. לא ייתכן שפקידים ויועצים משפטיים ינהלו את המדינה". 

המציאות המצערת ולפיה הטקסט הטיפשי הזה, שעמוס בשגיאות תחביריות ושגיאות כתיב פשוטות, חתום בידי דו"צ לשעבר, שהייתה גם הצנזורית הראשית, מלמדת אותנו על מהות המינויים בצה"ל. לא חייבים לדעת עברית תקנית כדי לשמש בתפקידי פיקוד תקשורתיים, עובדה. אולי היא צודקת, מירי, לא ייתכן שיועמ"שים ופקידים ינהלו את המדינה, אבל ב־ט־ו־ח שאסור להגיע למצב שבו נבחרי מרכז ליכוד, כמו מירי רגב, אופיר אקוניס, גלעד ארדן, חיים כץ, דני דנון - שביום טוב מוציאים שם רע לחלטורה, וביום רע נעים על הגבול הדק בין הגימיק לקוריוז - ינהלו כאן מדינה. 

לא חלפה לה דקה, והגב' רגב שלחה עוד איזה פמפלט על איך להכין קפה, לפי מתכון שרקחה סבתה סולטנה ז"ל. וזה רק הזכיר לי באבחה (הפרעות קשב וריכוז, עמכם הסליחה), את הספר "עוגיות המלח של סבתא סולטנה", ספר הביכורים של דן בניה־סרי. מוטב היה שכבוד השרה תעיין בספרו של בניה־סרי, לבטח תשפר את שפתה ואת יכולת הביטוי שהן כלים חשובים לפוליטיקאי בכלל בעולם, ולדייר/ת באגם הדרעק בפרט. ויפה שעה אחת קודם.
 

הנה הצעת עבודה לשרת הספורט שלנו. אליפות העולם בגלישה תתקיים בחודש הבא בעומאן. זו לא בדיוק מעצמה בתחום, אבל הכסף הרי יענה את הכל, וה"ערבושים המטומטמים על החמור" עושים לנו סקולה־דה־רמי בדיפלומטיית הספורט הבינלאומית. 

ישראל תיוצג באליפות על ידי מעיין דווידוביץ', נמרוד משיח ושחר צוברי. מאחר שאנחנו לא בדיוק פרסונה גראטה בעומאן, סוכם שדגל ישראל לא יונף באליפות, וגם סוגיית האבטחה תהיה עמומה. שרת הספורט אולי לא יודעת, אבל ישראל היא מעצמת גלישה, עם תוארי אליפות עולם ואירופה לנשים וגברים, ושלוש מדליות אולימפיות (גל פרידמן הוא מדליסט הזהב היחיד שלנו, כיום מאמנה של דווידוביץ'). אז איך בדיוק ייתכן מצב שהדגל לא יונף באליפות עולם רשמית? האם משרד הספורט שותף לקנוניה הזאת? האם הפחד שזרע שב"כ בסוגיית האבטחה גרם לכל הגורמים לרדת מתחת לרדאר? מישה זילברמן מהבדמינטון התחרה באינדונזיה בלי אבטחה; נבחרת הג'ודו התחרתה במרוקו בלי אבטחה, או שלפחות לא נראתה בשטח; אז אולי הגיע הזמן להפסיק לשחק בחסמב"ה? 

עם אבטחה, או בלעדיה, דגל זה סיפור אחר, וההתאחדות הבינלאומית לא תסכים שדגל ישראל לא יונף אם רק נתריע בזמן. אז הנה, גברת מירי היקרה, הגיע הזמן לכפיים. בואי נראה מה את מסוגלת לעשות בעניין הזה. אתגרנו אותך.   
 

יש לנו תחביב לאומי, להלשין. לפני שנים כבר חגגו כאן את המלשינון של מס ההכנסה, מלשינים קיבלו עמלות שהתבססו על היקף העלמת המס. אצל החניוקים ההלשנה היא לא רק תחביב, אלא דרך חיים. ראו את פלוני כאן עם אלמונית שם, שומו שמיים. וזאת על אף שנאמר: "ולמלשינים, אל תהי תקווה, וכל עושי רשע כרגע יאבדו". אם מתאים לכם הנוסח התימני עם הרבה חילבה ולימון במרק: "למשומדים אל תהי תקווה, כל המינים והמוסרים כרגע יאבדו". ואת המשפטים האלה אומרים המאמינים בברכות שצורפו לתפילת שמונה עשרה, שנאמרת בכל יום. אז מה? מתפללים ושוכחים. החיים הרי לא מתנהלים רק בבית כנסת או בתפילות. צריך להלשין כדי לחיות. 

לכן תופעת עדי המדינה כל כך פופולרית בעם ומתקבלת בטבעיות ובסלחנות יתרה, כאילו לא מדובר בעבריינים שהפכו למשת"פים. 

אבל השבוע נקבע כאן שיא חדש. שגרירים ומנהלים בכירים בשירות החוץ פנו לממשל בברזיל במטרה להכשיל את מינויו של דני דיין לשגריר ישראל במדינה. זה עוד לא היה לנו, או שלא ידענו. האפשרות השנייה סבירה יותר. 

ללא שום קשר ללכלוך שנגרם, דיין הוא איש ראוי, גם אם חלקנו לא מסכימים עם דעותיו כמתנחל או כיו"ר מועצת יש"ע בעבר. הוא לבטח מתאים לג'וב הרבה יותר מדני דנון באו"ם. ולראות ולשמוע דיפלומטים מהוללים משמיצים את האיש שאמור לייצג אותנו במדינה החשובה בדרום אמריקה ואחת מהכלכלות הגדולות בעולם, זה אפעס - קצת מבחיל. חייבים לקוות שהממשל שלנו יעשה הכל כדי להכשיר את המינוי, כדי לנקות את הגועל ולמנוע פרסים מהמלשינים. 

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אמורה לפתח סטארט־אפ למלשינים מצטיינים. היא תכשיר מתנדבים שיצוידו בסלולרי כדי לצלם את עמיתיהם הנהגים מבצעים עבירות תנועה. אופסי, אסור הרי להשתמש בסלולרי בעת נהיגה, אז לחבורת המלשינים מטעם הרשויות מותר? להם מותר לא להתרכז בנהיגה, אלא לצלם נהגים חוצים קו הפרדה, או חוצים צומת ברמזור אדום? ואיך הם יעשו זאת תוך כדי נהיגה בטוחה? 

בקיצור, עוד מיזם מטונף, שמתבסס על החולשה הייחודית שלנו כעם של שטינקרים. המיזם הזה לא יפחית את כמות עבירות התנועה, אזרחים לא אמורים להיות רשות אכיפה, אין להם ההכשרה לכך. מי שייהנה מהמיזם הטיפשי והמופרך זה רק עורכי הדין שיפרקו את השטינקרים בבתי המשפט - כי בעצם השימוש בסלולרי שלהם - כבר בוצעה עבירה. 

אכיפה היא מקצוע שלומדים אותו שוטרים. במדינה הזאת, שהתרגלה למתנדבים בסיוע לנזקקים בכל הרמות, רוצים להפוך גם את האכיפה בדרכים כפארסה למתנדב. מותר להתחיל להתבייש.