מוטי קירשנבאום, שמותו הלם באוהביו הרבים, היה ראוי לכל השבחים, הפרסים וההצלחות שנבעו מאישיותו הייחודית, ממחשבתו הבהירה והחדה ומסקרנותו העזה, שמתחת לארשת המנומנמת והאדישה שלו.

COOL שהוא HOT. הוא היה נאמן לעצמו, לדעותיו, להיגיון הצלול שלו ולייעודו היצירתי והתקשורתי. לא פלא שבהליכתו מאיתנו איבדנו, כנראה, את אחד הלוחמים האחרונים לאמירת האמת העיתונאית של פעם בכל תנאי. לכל אחד מחבריו, מודעיו ועמיתיו היה מוטי משלו.

הכרתי אותו כשביקש ממני, אחרי האינתיפאדה הראשונה, לכתוב עמו תסריט על האינתיפאדה ההיא, מנקודת מבטו של איש טלוויזיה בשטח שנלחם עם הממונים עליו בתחנת הטלוויזיה על שידור התרשמויותיו, תחושותיו ההומניות והחופש העיתונאי שלו. במציאות נותני ההשראה לדמויות שבתסריט היו טומי לפיד ואורי פורת, שנטו בפרקטיקה היומיומית כמנכ"לים־מטעם להתערב בעריכת הדיווחים ובצנזורה פוליטית־אישית. אני משער שמוטי רצה לנסח את האמת שלו בנושאי חופש ההבעה והמותר והאסור בכתיבה ביקורתית מנומקת על המתרחש בעת משבר אלים.

הוויכוח אז, בין נציגי הפוליטיקה השלטת לתקשורת, היה ענייני ואדיב יותר, אבל גם מוטי החכם לא הצליח לשכנע. מאז לובו ועלו רמות השנאה וההסתה בינינו לבין הפלסטינים ובינינו לבין עצמנו - ימין ושמאל, חילונים ודתיים, מזרחיים ואשכנזים וכו'. הכל יותר קשה, אלים, עוין, והוויכוח הציבורי נעשה נחות יותר ויותר. מי האמין שלפיד, פורת והנגבי יהפכו למאורות של תבונה, דמוקרטיה ונאורוּת, כשאת הוויכוח, השיסוי והאיומים מובילים מירי רגב, סמוטריץ' ולוין?
 

ישבנו אז שבוע פלוס במלון ירושלמי, עבדנו קשה, סיפרנו סיפורים זה לזה על עצמנו ועל משפחותינו והוצאנו יחד גרסה ראשונה של התסריט, שבסופו של דבר לא הופק (מוטי התעתד להפיק ולביים אותו) כי היה בזווית קרובה מדי למציאות ולתהפוכותיה, עד שבתוך כמה שבועות כבר לא היה רלוונטי. עם מוטי נשמר הקשר, כשביקש ממני לסייע לסטף ורטהיימר בכתיבת האוטוביוגרפיה שלו, ואחר כך, לסירוגין, לאורך השנים. תמיד היה מאיר עיניים בנוכחותו, בתבונתו ובהומור שלו. 
 

היום, אחרי כ־25 שנה, הצצתי בתסריט, והוא יותר רלוונטי מאז, כולל אחיזת השלטון בתקשורת, וכולל כמה דברים שנשמעים כמעט נבואיים (לא נובאה שם הוצאת "ישראל היום", עם האמת הממומנת שלו), אבל כבר אין לנו מוטי, שחזה הרבה דברים שמופיעים בתסריט ושרק הוא יכול היה לממשו ליצירה על מצבנו הנוכחי ועל איך שהידרדרנו אליו.