האכזבה, הכעס והתסכול שראש הממשלה בנימין נתניהו ובכירים בסביבתו הביעו על התגובות שפורסמו בוושינגטון לצעדים שנקטה ישראל לבלימת גל פיגועי הטרור היו מוצדקים בהחלט. מרגיז לשמוע את דובר מחלקת המדינה ג'ון קירבי טוען כי "ייתכן שישראל משתמשת בכוח מופרז", ומצהיר כי ״ישראל הפרה את הסטטוס־קוו בהר הבית.״ יפה מצידו שלפחות מצא לנכון לחזור בו מההצהרה השקרית.
אבל מה ששוכחים בירושלים, ומעדיפים לא לזכור, הוא שהתגובות האמריקאיות לא ירדו על ישראל כברקים משמים בהירים. הן יותר גשם זלעפות מתוך העננות הכבדה שמאפילה על היחסים בין ארה"ב לישראל זה זמן רב.
אותן תחושות של אכזבה, כעס ותסכול שהובעו בירושלים, מבעבעות כבר חודשים בבית הלבן, בקרב מחוקקים דמוקרטיים בכירים בגבעת הקפיטול ובקרב פרשנים מובילים בתקשורת האמריקאית. גם הם לא שוכחים, ואולי לא רוצים לשכוח, את הזלזול שהפגין נתניהו כלפי הנשיא אובמה, את ההתערבות הבוטה שלו במדיניות החוץ של ארה"ב ואת הפנייה המתנשאת שלו ליהודי אמריקה להירתם למאבק נגד ההסכם עם איראן – שפירושה קריאה להתייצב נגד מדיניות הנשיא שלהם.
הביקורת בוושינגטון על "הבלתי מידתיות" של פעולות צה"ל נגד הטרור אינן כישלון של ההסברה הישראלית, כפי שטוענים בישראל. ההסברה היעילה ביותר לא תמחוק את זכר הביזיון והעלבון שעדיין צורב בסביבת הנשיא כתוצאה מהנאום של נתניהו במושב המשותף של שני בתי הקונגרס, שבו שם ראש הממשלה ללעג ולקלס את מדיניותו של אובמה מול איראן. סנטורים וחברי קונגרס דמוקרטיים, בהם אוהדי ישראל מושבעים, לא שוכחים את ההשתדלויות המציקות של שגריר ישראל, רון דרמר לשכנע אותם להצביע נגד ההסכם עם איראן, כלומר נגד הנשיא שמנהיג את מפלגתם.
"שים לב", אמר דיפלומט מערבי בכיר בניו יורק. "מלונדון, מפריז ומבירות אחרות של מדינות האיחוד האירופי לא נשמעה אף התבטאות של הבנה לישראל. בלונדון ובפריז עדיין כועסים על המאבק התוקפני שניהל ראש הממשלה נגד ההסכם עם איראן, שהם היו מעורבים בגיבושו".
בוויכוח הטלוויזיוני בין המתמודדים הדמוקרטיים שהתקיים בשבוע שעבר לא הוזכרו אף לא ברמז גל הפיגועים והקורבנות הישראלים. ההתעלמות הזו בלטה במיוחד מצדם של הילרי קלינטון, הידועה כאוהדת ישראל, ומצדו של הסנטור ממדינת וורמונט, ברני סנדרס, יהודי שנולד וגדל בסביבה יהודית בברוקלין. "ישראל נתפסת היום בקרב אוהדיה וידידיה בזירה הפנימית בארה"ב כקרוב משפחה שנקלע לצרות צרורות ולא נעים להתייחס אליו בפומבי", הסביר פעיל יהודי ותיק במפלגה הדמוקרטית בניו יורק.
"המאבק האובססיבי של נתניהו נגד אישור ההסכם עם איראן השאיר גם בתקשורת האמריקאית מרירות נגד ממשלת ישראל, שהצטיירה כמתערבת בגסות בענייניה המדיניים של ארה"ב", אמר לי מנהיג יהודי בעל קשרים הדוקים בבית הלבן. "בצמרת הממשל, ישראל היא מדינה ידידותית ובעלת ברית מועדפת, אבל באחרונה היא נתפסת כידידה הנתונה בצרות, שבמידה רבה היא אשמה ואחראית להן, וצריך לסייע לה להיחלץ מהן".
דווקא מצדו של הנשיא אובמה הורגש מאמץ ליצור אווירה נוחה למפגש הצפוי לו עם ראש הממשלה בתחילת החודש הבא. ביטוי לכך הייתה הצהרתו מיום שישי לפיה "לישראל זכות להגן על עצמה". אבל גם ראש הממשלה יגלה תבונה אם ינקוט במחווה של פיוס ורצון טוב מול אובמה לקראת הפגישה. למשל, להודיע רשמית כי השגריר בוושינגטון, רון דרמר סיים את תפקידו וישוב לישראל. נתניהו ומקורביו יופתעו מהתגובה המרנינה שתגרום הודעה כזו בבית הלבן ובגבעת הקפיטול.