ושוב התקופה הזאת בשנה שבה זמרי מקהלות בתי הספר מחממים את קולם לשירת "לבכות לך" ו"שיר הרעות", והפעם בדרמה גדולה מתמיד. חובבי מספרים עגולים אנחנו, והשנה אנחנו מציינים 20 שנה לרצח ההוא, ששבר את הלב למדינה שלמה. אבל נקודת הציון הזאת היא לא רק זמן לענות על השאלה הקבועה, "איפה היית כשרבין נרצח?", אלא גם זמן לעצור ולחשוב מה למדנו מ־20 שנות התאבלות.
בבתי הספר ילמדו השנה את מה שמלמדים כבר 20 שנה: מי היה יצחק רבין, כיצד למד בבית הספר "כדורי", איזה שיר הוא הכי אהב, באילו מלחמות השתתף ואיזה תפקיד הוא מילא בהן. אבל אפשר להניח בבטחה שגם השנה לא ילמדו את ילדיכם הרכים כיצד לנהל ויכוח פוליטי, איך מגבשים דעה מנומקת, ואיך מקבלים אדם שחושב אחרת. כי אסור להכניס פוליטיקה לבית הספר, לא?
מבט מהיר בפייסבוק של כולנו מוכיח שלא למדנו כלום. השנאה לאדם שחושב אחרת ממך עזה מתמיד, ואנשים חיים בפחד מלהביע את דעותיהם. הלינץ' האינטרנטי, שאומנם רחוק מרצח פוליטי, הוא רק עוד תסמין אלים למחלה שלא נרפאנו ממנה, אף שעברו שני עשורים.
השמאל הפך את עצרות הזיכרון ליצחק רבין להפגנות שאין בהן כניסה לימנים. לא מסכימים עם הדרך המדינית של השמאל? אין לכם זכות להזדהות עם רצח רבין, או ללמוד ממנו לקח! נכון, אנחנו רוצים את הרגע האופטימי ההוא שבו עמד רבין ז"ל על הבמה, שר "שיר לשלום", ושכנע את כולנו שהנה מגיע שינוי. אבל לא את זיכרון רבין אנחנו צריכים לציין ביום הזה, אלא את זיכרון הרצח. כמו שהשמאל צריך לזכור את רצח רחבעם זאבי ז"ל, ולהכיר בו בנקודת מפנה במלחמה מול הטרור, כך ראוי שגם הימין יכיר את רצח רבין כרגע שבו קרסה הדמוקרטיה. לפעמים נדמה ששני המעשים המחרידים האלה התחלקו בין המחנות.
הימין, שנמצא כמעט באופן רצוף בשלטון מאז, התווה את לימודי הזיכרון בבית הספר ובאירועים הממלכתיים כך שיתעלמו מהאלימות ומההסתה שקדמו ליום ההוא. את הדיבורים על האצבע שלחצה על ההדק של יגאל עמיר, שדוברו בימים שלאחר הרצח, כבר לא תשמעו. פוליטיקאים במדי נאצים הפכו לעניין שבשגרה, ודעה פוליטית הפכה למושג שהוא גנאי. אל תתגאו בזה שיש לכם דעות, במיוחד לא אם הן חורגות מהקונצנזוס.
ללמוד על מורשת רבין זה אחלה. אבל מתי בפעם האחרונה למדתם על מורשת יצחק שמיר, מורשת לוי אשכול או אפילו מנחם בגין? רבין עשה מעשים אמיצים למען המדינה, אבל הוא לא המנהיג היחיד בהיסטוריה שראוי ללמוד את מורשתו. ובעוד מורשתו הפכה עם השנים לנושא ששנוי במחלוקת, הרצח שלו והתנאים שהובילו אליו חייבים להיצרב עמוק בתודעה, גם עבור הצעירים שלא היו שם כשממשלת ישראל הודיעה בתדהמה.