על פרשת דרכים: גורלה של ירושלים ייקבע בשכונות הסובבות אותה

ובכן, בעיני, גם אם לפי שעה ירושלים נראית כהולכת ומתפרקת לחלקיה המופרדים בין יהודים לערבים, זאת לא בהכרח התמונה הכוללת, וממש לא בהכרח המגמה לעתיד. בקיצור: מה שקורה הוא לא בהכרח מה שימשיך לקרות. זה לגמרי פתוח.
 

במפגש גנרלים שנערך בסיום מלחמת וייטנאם בין קצינים אמריקאים ווייטנאמים, הסכימו הצדדים כי אף שצבא ארצות הברית ניצח בכל הקרבות, ארצות הברית הפסידה את המלחמה. זה ההבדל המהותי בין מלחמה כתופעה מורכבת לבין כדורגל, שבו מתקיימת חפיפה מוחלטת בין תוצאות המשחקים לבין הניצחון הסופי. לכן לא קיימת בכדורגל אופציה להפסיד בכל המשחקים, ובכל זאת לזכות בגביע. מלחמה ומאבקים לאומיים הם משהו אחר. יש להם את "היום שאחרי", והוא פתוח להתהוות.
 

אכן השתנה המצב. בירושלים הוצבו מחסומים והוקמו נקודות בידוק בכניסה לכמה מהשכונות. אך האם זאת נקודת אל־חזור? לעיר בהיקף מטרופוליני יש דינמיקה של השתנות מתמדת. בתהליכי התהוות אורבניים, גם ללא מצבי מאבק, שכונות עוני הופכות לפתע לאזורי ביקוש, והן משנות את חזותן ואת אוכלוסיותן. וכן לפעמים גם להפך. כישות משתנה, עיר יכולה לספוג מאבקים מעצבי מרחב, הפתוחים בטבעם גם למהלכי נגד. 
 

ירושלים אינה מיוחדת במאבקים ובעימותים המתרחשים בה. גם בפריז ישנם רבעים שלא מומלץ לטייל בהם, וגם משטרת פריז אינה משיגה בכל מקום משילות מלאה. האם מישהו יטען שבשל כך יש לחלק את פריז? רק בשנים האחרונות השיגה משטרת ניו יורק במאמץ רב שליטה מלאה בכל מרחב העיר. האם בימים שלא הומלץ להיכנס להארלם מישהו טען שהעיר מחולקת מכבר?
 

מעניין להצביע על אופיו של הדיון בעניין ירושלים: לא מצאתי, ולו אדם אחד, ששינה דעתו לנוכח האירועים לגבי עתידה הראוי של ירושלים. שני הצדדים שנמצאים במחלוקת על עתיד העיר ועל שאלת חלוקתה - מוצאים באירועי השבועות האחרונים תמיכה לעמדתם. 
 

יש המייחלים להיפטר משכונות בעייתיות ושואלים אותי: מהי ירושלים בשבילך? האם גם כפר עקב הוא ירושלים? תשובתי ברורה: בתפיסתי את ירושלים כמטרופולין, גם יריחו היא ירושלים. מה שיקבע את מעמדה של ירושלים הוא לא רק מה שקורה בגבולותיה המוניציפליים, אלא מה שקורה ועתיד לקרות במרחב המתקיים סביבה, במרקם הזיקות המטרופוליניות. בזיקותיה של ירושלים עם מרקם היישובים במעגל המקיף אותה, הרחוק והקרוב. זו מהות עוצמתה של עיר שלעולם אינה מוגדרת רק מתוך מה שהיא לעצמה. היא מתקיימת במערכת המתהווה חדשים לבקרים, ואף מדי יום, בתוכה ומחוץ לה.
 

אם כן, גורלה של ירושלים כבירה ייקבע במערכת הזיקות הכוללת שהיא מקיימת עם המרחב היהודי והערבי העוטף אותה. בהעצמת המגמות המטרופוליניות המופעלות מחוץ לעיר, מצוי פוטנציאל שיכול להשפיע גם על מוקדי המאבק בשכונות בתוך העיר.

השאלה העקרונית כרגע היא מה מבקשים שיקרה. אכן ירושלים היא כרגע בבחינת תא הדנ"א, שבתוכו תוכרע שאלת ארץ ישראל. מי שלא יוכל לחלק את ירושלים, לא יוכל לחלק את הארץ לשתי מדינות. כאן מתחיל הדיון, והכל פתוח לפעולה. אנו על פרשת דרכים, ועדיין הכל אפשרי. צריך לדעת מה באמת אנו מבקשים: הצבת ירושלים על ראש שמחתנו, שיבת ציון במלוא חבלי מולדתנו או התכנסות הולכת וגוברת אל שפלת החוף. 

הכותב הוא אלוף במיל'