שלום לך, יצחק היקר.
נו, איך? אתה כבר 20 שנה שם, ספר מה קורה, מה נהיה? פגשת את יאסר? זה אמיתי הקטע הזה על ה־72 בתולות לכל שהיד? ליאסר נתנו הנחת סלב והוא קיבל 72 ילדים בתולים מסכנים?
בסדר, החברים שלך אומרים עליך עכשיו שלא היה לך חוש הומור, אז למה להציק לך בשטויות. אם אין לך חוש־חש כזה, לא תבין את הדוברת האישית של שרת המשפטים, טל בנש, שכתבה השבוע בפייסוש: "רק עוד 364 יום לפסטיבל רבין הבא. לא יכולה לחכות". יצחק, לא תאמין, אני יודע, אבל היא נשארה בג'וב, אולי אפילו תקודם. מאז שפאשיסטים השתלטו כאן על המדינה, זכרך הפך לפארש. כאילו מתָ ממכת ברק ולא משלושה כדורים בגב שירה יגאל.
יותר מדי מטילים ספק אם נרצחת בכלל, ויותר מדי טוענים שזו קונספירציה. אפילו מורים מתודרכים איך להסביר את מותך לפעוטות - ייתכן שבעוד עשר שנים כבר יצהירו כאן בשבועה שאתה תקפת את יגאל כגוליית, והוא, על תקן דוד, דפק לך שלושה כדורים בגב. סקר של מכון "מסקר" (אתה לא מכיר? ייתכן שלא היה בזמנך. בכלל מאז שהלכת, כל הזמן סוקרים וטועים, ובעיקר תוהים) קובע כי 55% בקרב הציבור הדתי־לאומי מאמינים שיגאל עמיר לא רצח אותך! תגיד, יכול להיות שהמאבטח דפק לך שלושה כדורים בגב, ואחרי זה ירה לעצמו ביד, כדי לנקות חשד? יכול להיות?
כי אם לא, אז תסביר לי איך הציבור של ד"ר יוסף בורג הפך להיות כל כך מטומטם? פעם הם היו פאר היצירה של הציונות, היום הם מסכנים את החיים במדינה. פחד אלוהים, יצחק.
אגב, 68% מהנשאלים קבעו שיש לקצוב את עונשו של יגאל. זה שנתנו לו להתרבות ולעשות סקס פעמיים בחודש לא מספיק להם? עכשיו הם רוצים שישוחרר, ובעוד כמה שנים ייבחר לכנסת, על תקן נלסון מנדלה של היהודונים.
אגב, אם אתה פוגש את ד"ר בורג, מסור לו את הערכתי. החזקתי מהאיש. מאז שהסתלק מאיתנו, איני צופה יותר בחידון התנ"ך ביום העצמאות. פעם הייתי אלוף בזה. הסיבה היא מאוד בנאלית: אבא שלי הכריח אותי לצפות בחידון, בכל שנה. אבל אבא מת ב־4 במאי 1995, שישה חודשים בדיוק לפני שנרצחת, ומאז אני פורק כל עול. אתה מבין אותי, הא?
שלטון הפקידים
שמע, צפיתי השבוע במעללי פואד בתוכנית "המקור", כמה הוא מכר אותנו בזול בשביל לרכוש פאקן פנטהאוז ביפו. תגיד, יצחק, גם בזמן שהיית כאן בתוכנו, האמת - הייתה המלצה בלתי מחייבת בשביל פואד החבר שלך? ואתה הרי סלדת משקרנים (חברים שלך מספרים ככה), ופואד אפעס לא מסוגל לומר מילה אמת בכל משפט סדור. מה השארת לנו כאן, בנאדם? בשביל מה כל הפסולת הזאת? והוא עוד היה רחוק ארבעה ימים ממשכן הנשיא.
אתה שואל על המפלגה שהשארת לשימון וג'מעתו? נו, מה אגיד לך. כדי שתבין, נסה לדמיין רפת טפחות. אתה יודע, עדר של פרות ופרים בהפרדה, אוכלים תערובת ומתגוללים בדרעק. זה נראה רע, אבל מדיף ריח עוד יותר רע. פשוט שלחו חלק מהגיהינום לכאן וקראו לו מפלגת העבודה.
אף אחד לא עובד כאן, כולם קומבינטורים. אני כותב לך בלפטופ כשאני יושב בגונדולה בכפר סבא. עשיתי שטות (כרגיל) ובאתי להזדהות עם חברים שאין להם חשמל כבר ארבעה ימים. סליחה, אחרי יומיים חודש הזרם, אבל טפטף, אז אין חשמל מאז. בוא נזדרז כי עוד מעט תיגמר לי הסוללה.
אתה זוכר את יורם אוברקוביץ' ז"ל? זה שניהל את המדינה בזמנך, בתור יו"ר של תשעה ועדים ומוסדות? כן, כן, מהספורט, נכון. אתה אהבת טניס, אבל יורם בא מהכדוריד, בחור קשוח, אכל הרבה פצצות לפנים כספורטאי. בזמנו כיו"ר איגוד הכדוריד הוא דאג לספורטאים, שילב אותם בחברת החשמל, והם יצקו מים על ידי המנהיג של הבטלנים. אתה זוכר איך הוא היה מגיע למו"מ לפני שהוא סוגר את השאלטר? אחרי שנ"צ, גילוח צחצוח, עם אפטרשייב, כאשר כל הפקידים שלך הסריחו מהבוקר.
מיקו צרפתי, יו"ר הוועד הנוכחי, הוא דגם משופר של המנטור שלו. יורם, שהיה מאמן שלי, ובאמת אהבתי אותו, היה סוג של עגלון חביב עם חוכמת חיים. מיקו הוא רואה חשבון ועושק את כספי הציבור הרבה יותר טוב מיורם. בכהונה שלו כיו"ר הוועד חברת החשמל בגירעון של 70 מיליארד, אבל יצחק דחילק, שנינו יודעים שעוד בזמנך כמנהיג מחקו להם כמה מיליארדים - וגם אתה אפשרת ל־13 אלף עובדים בחברה, לא כולל פנסיונרים - להיות עלוקות על הקופה הציבורית, לא פחות מהחניוקים.
אבל בכל זאת, זה שאתה גר למעלה, אצל אלוהים, מונע ממך לשמוע את השטויות המופרכות של אורן הלמן, העייצס־גיבר של חברת החשמל, בתחום התשקורת. שמע הוא תותח, איך שהוא מרמה אותנו על העובדים הגיבורים, בא לי לבכות. הוא אפילו לא זוכר שמיקו הבטיח לנו לפני שבועיים: הלו, בסופה הבאה לא תראו אותנו. והאמת, יצחק, לא רואים אותם כי הם לא באים לעבודה. ז'תומרת הם באים, אבל בבוקר, ובחמש הולכים. אז 150 אלף בתים, דווקא ביישובים של הביוקר, חיים בגונדולות. בזמנך זה היה קורה רק ביישובי המשולש ובשכונת עזרא בתל אביב.
יצחק, שמע סיפור. כיפוש, זו רעייתי שתחיה, כל הזמן מתקתקת לי במוח על מעבר למושב עם צמוד קרקע, כדי שהבן הקטן שלי יגדל כמוה בתנועת המושבים, שהשבאב שלך מהעבודה כבר הרסו מן זאמאן. כל הזמן אני אומר לה: כיפוש, זה לא זמן טוב, חכי שהילד יגדל. וואלאכ, רק התחיל טפטוף גשם שהחריב את המדינה, טלפנתי אליה ואמרתי - הלו, אני לא יורד מקומות, שמעת אותי? אז היא אמרה שלא צריך לגבש מסקנות נמהרות אחרי שיטפון אחד.
***
יצחק, אתה יודע למה אני כועס עליך? כי אחרי שהלכת נתקעתי כאן עם כל מיני שרלטנים בשלטון, שאם היו עובדים במגזר הפרטי בטח היו הופכים לאברכים כדי לקבל הבטחת הכנסה.
קח למשל את הד"ר הגאון לפילוסופיה, יובל שטייניץ. הבנאדם בכלל היה תומך שלום עכשיו, אכל רסיסים מהרימון שהוריד את אמיל גרינצווייג הי"ד, אבל הוא אופורטוניסט שזיהה אפשרות טובה. אוקצור, הבנאדם היה שר אוצר, וכמעט החריב את המשק; שר לאסטרטגיה ומודיעין - תפקיד שהוא תפר אחרי שהיה יו"ר ועדה שמצאה נחיצות בשר מודיעין, אז הפסדנו איתו לחמאס בעזה לפני שנה. אל תאמין לו שהיה תיקו, קיבלנו בראש. חזק. עד עכשיו כואב לי.
עכשיו הוא שר התשתיות הלאומיות. הוא לוחץ למכור את המדינה ליצחק תשובה (נכון, בזמנך הוא היה רק טייח, אבל ישנו החוק הפיטרי, זוכר? הרי אומרים שהיה לך זיכרון פנומנלי), כדי שידפוק כמה מיליארדים על הגז שלנו, והוא גם אחראי על חברת החשמל. אתה מבין? אין פאשלה שהחברה הזאת עוד לא עשתה, והביזיונר הזה מנהל כאן את העסק, ומתיר לאורן הלמן לשדר לנו תשדירי רמייה לפני כל יומן בשבת.
רגע, יצחק, אני דומע, והדמעות יעשו קצר במסך של הלפטופ. אתה מבין מה נהיה כאן? ועוד לא סיבכתי אותך עם הבורה ציפי חוטובלי. היית מאמין שהאישה הזאת סגנית שר חוץ? לא באמש'ך, באמת? היא גם דתייה וטוענת שזו זכות אבות להניף דגל ישראל על הר הבית. אתה מבין? הפסיקות של הרב קוק ושל מרן עובדיה יוסף, שלפיהן המקום טמא ליהודים לא מעניינות אותה. היא החליטה.
יצחק, אני נשבע לך, מתאים לי שכל המוסלמים בעולם יעשו מהר הבית חניון, וגם מהכותל. כי נמאס כבר, בנאדם, מכל השטויות של האלה. את מירי רפש, הכרת? הא, מה אתה יודע, גאונה. אמממ חבל"ז. בכנסת ה־19, כיו"ר ועדת הפנים, אמרה שלא אכפת לה שתהיה כאן אינתיפאדה, העיקר שכמה יהודים יוכלו להתפלל בהר הבית. קטן עלינו לריב עם 1.4 מיליארד מוסלמים, הרי אנחנו עם סגולה. נו, אז מה נהיה לנו עכשיו? אינתיפאדה. ואיפה הכסילה הזאת? היא שרה של התרבות עכשיו, היית מאמין?
מעניין אותי איך היית מטפל במאוס מוטי יוגב. אתה זוכר אותו כקצין גיבור, כשהיית שר הביטחון ואמרת שזה בסדר לשבור ידיים ורגליים לפלסטינים. עשית מזה פרס נובל, סחתיקה. אוקצור, יוגב היום מכהן באגם הדרעק וממליץ להוריד די־9 על ביהמ"ש העליון. על הדרך, הוא התיר את דמו של שופט ביהמ"ש העליון, עוזי פוגלמן, כי הנ"ל דוחה הריסת בתי מחבלים. אתה מבין מי מנהל כאן את העייסק?
אם אתה לא יודע, אז את השייח' ראאד סלאח סגרנו ל־11 חודשים בגלל הסתה. חבל שלא ל־11 שנה באיקסים. אממה, את יוגב אפילו לא חקרו על הסתה, כי יש לו חסינות באגם הדרעק. השבוע זרקו צוער בבה"ד 1 כי הוא קבע שהרצח שלך היה צו השעה. כן, גם הוא חסיד של מוטי יוגב, כל הצבא מורעל בהם, בדתיים האלו, פחד אלוהים. בכל פעם שאני שומע אותם, מדברים על עצמם כמה הם גיבורים, החבר'ה האלה עם הכיפה, אני מתחיל להשתגע.
נהרגו ונהרגים כאן חילונים כמו אבק במלחמות ישראל ובפח"ע, אבל הם משחקים אותה כאילו הם הצילו אותנו מהצוררים. בזמנך כרמטכ"ל לא היה מח"ט אחד חובש כיפה. היום, כאילו זה צו אלוהים, כמעט כולם עם כיפות. השר שלהם, נפתלי בנט, מתחפש לרחבעם זאבי (גנדי) הי"ד ומסתובב עם אקדח.
***
אתה שואל מה קורה עם השחיתות? נו, טוף, אנחנו במקום הכי גרוע במדינות ה־OECD, ובין הדמוקרטיות אנחנו אפילו לא ב־120 המדינות שמראות שיפור בתחום. הפtשיסטים והחניוקים ששונאים את המדינה, את החילונים ואת עצמם מסתערים על הכסף כמו סיירת מטכ"ל - רק חותרים למגע עם הקופה, כאילו אין מחר.
עושקים את הציבור החילוני כל יום, כל שעה; מבטלים הטבות ליישובים בדרום ובצפון כדי לתת לחניוקים להמשיך להתבטל וכדי להיטיב עם המתנחלים על חשבון תושבי הארץ; הכנסת רקובה יותר מהבוצה בנחל הירקון; האמריקאים מתעבים אותנו, הרבה יותר מתמיד; בקיצור, המצב בקקת אחרי שהלכת.
שמע, יצחק, לא היית מנהיג גדול, עד כמה שאני זוכר, אבל נתת לנו תקווה שאולי אפשר אחרת. גם אתה פינקת את המתנחלים ומכרת אותנו לחרדים, אבל לא היה אכפת לנו כל כך, כי האמנו בך שיש לך מגע של מידאס, שאתה מסוגל לשנות מגמות. השטחים שכבשנו עניינו אותי תמיד כמו שערה בעכוז של קוף, אז מבחינתי אפשר להחזיר הכל, עם המתנחלים. אני כבר לא יכול לחכות לראות את בצלאל סמוטריץ' (הוא ארגן את מצעד הבהמות ב־2006, ותשע שנים אחרי, איזה שליסל, שחבל על האוויר שהוא נושם, הוריד נערה בשם שירה בנקי הי"ד. אבל הוא לא מוגדר כמסית לרצח, מה פתאום? כאן רק ערבי מסית לרצח) מתקוטט עם ג'יבריל רג'וב על הטבות ליישוב קדומים שבו הוא גר.
ככה זה פה עכשיו, יצחק, כמו בימים שלכם במפא"י. כל דייר באגם הדרעק דואג לציבור שלו, מחלקים את העוגה ביניהם. לחילונים אין מי שידאג, כי כל הפוליטיקאים המאוסים רצים לנשק ידיים של באבות. בחו"ל הם דופקים שרצים, נו מה, טעים. גם להם.
רגע, יצחק, אני בהמתנה ל־103, זה הקו החם של חברת החשמל. צרחתי לחולירות "ויהי אור", אז ענו לי "מיקומך בתור 32,089. לידיעתך, חלק מהשיחות מוקלטות". מה אתה צוחק? בגלל שאמרו שהשיחות מוקלטות? צרחתי "הלוואי שתוציאו את הכסף שאתם מרוויחים רק על תרופות". בטח יבואו לעצור אותי על הסתה.
אגב, מאז שהלכת מתקצבים כאן תרופות רק ב־300 מיליון שקל בשנה. אתה בטח שואל מה עושים אם התרופה יקרה. אתה מת, יצחק, לאט ובכאבים איומים. לא גומרים אותך מהר עם שלושה כדורים בגב. אתה סובל כמה שנים ופשוט מת. מה אתה אומר על זה?
***
רגע, יצחק, קיבלתי וואטסאפ. בוא נראה מה כתבו לי, ביום הזיכרון שלך. "נכון, אנחנו טיפשים, אבל שולטים עליכם. אנחנו שמחים להיות טיפשים. תמשיכו לנסות להביא נקניק לבן להנהיג את מפלגת הפועלים".
אתה מבין, יצחק? אחרי 20 שנה (כמו בשיר של שמוליק קראוס, מסור לו ד"ש, אוהב אותו), אתה מוגדר כאן כ"נקניק לבן". אתה מרשה לי לענות לו, כמו שאני יודע? שלא אשתגע. לא, אל תדאג, אני צורח כל היום, מתורגל. הנה זה בא, תישאר איתי: "אתם שולטים על ה־ז' שלי, לא רואה אתכם ממטר. על מי אתם שולטים? אפילו על ג'בל מוכאבר אתם לא יכולים לשלוט. למי אתה מ---ן את המוח?".
איך זה, יצחק? מספיק עדין לטעמך? שמע, הוא לא נכנע הטמבל הזה. "הקהל הטיפש והדגנרט של הימין, ימשיך לנצח כאן פעם אחר פעם". הבנת, יצחק, קשה להיות כאן אשכנזי, אנחנו נקניק לבן. באופן אישי "אני לא שם ז'" כפי שכתב דן בן אמוץ, אבל מה יהיה כאן הלאה?
טוב, נגמרת לי הסוללה במחשב. אם אתה בכושר עדיין, לך חפש את וויטני יוסטון. אומרים שהיא מחפשת שומר ראש גם למעלה, וקווין קוסטנר עדיין כאן, איתנו. עזוב אותך מפולניות מחלישות, אתה כבר לא צריך להביא לאמא אף אחת. תבלה, גבר, כי עוד חמש שנים ילמדו כאן בבתי ספר שאתה בכלל ירית בעצמך כי לאה עשתה לך את המוות.
תכתוב מדי פעם, הא?