חוזה שנחתם ביום 1 בספטמבר,
2016 לקראת שנה"ל תשע"ז
הואיל וברשותי שני קטינים שאני האפוטרופוס החוקי שלהם (להלן, הקטינים), והואיל והשניים הביאו לי את הקריזה בחודשיים האחרונים (להלן, די כבר, תחזרו ללימודים!), והואיל ובית הספר הינו מוסד חינוכי ברישיון משרד החינוך, שהסכים (מסיבות לא ברורות) להעסיק אלפי ילדים לחצי יום, במשך שנה שלמה, אבקש למסור לכם את הגמדים החביבים השבוע למשמורת.
יחד עם זאת, ובלי לגרוע מן האמור לעיל, בשל חילוקי דעות קודמים שהיו בינינו בשנים קודמות באשר לחלוקת התפקידים בינינו (להלן, שיחות טלפון מהמחנכת בשבע בערב, על כך שהילד לא הצביע מספיק בשיעור מתמטיקה, כאילו שזה מעניין אותי), הריני לנסח חוזה מוסכם וברור, כך שאני אדע את זכויותי, ואתם תבינו את חובותיכם.
חובת המוסד
המוסד מתחייב לנפק שירותי בייביסיטינג במשך חמש–שש שעות ביום. יחד עם זאת, אם בטעות, על הדרך, הילד יקלוט גם משהו מן הנלמד, כמו מה תפקיד הקוטנגנס או מהן ההשלכות של המהפכה הצרפתית או מדוע אנטיגונה העדיפה את ערך המשפחה על פני הציות לחוק או איך רצים 2,000 מטר בלי להתעייף והיכן נמצא שדה ורבורג על מפה אילמת של ישראל (אגב, מהיכרותי עם הנפשות הפועלות - אין סיכוי שהם יקלטו משהו מהדברים האלה) - הרי זה ייחשב לבונוס.
ערכים: הואיל ובית הספר חש עצמו, משום מה, גם כמוסד ערכי, אבקש להבהיר שאליבא דאני, הוא ממש לא, וערכים הוא יקבל בבית, רוצה לומר, שהילד ילמד על קבלת האחר מאבא ואמא, רוצה מאוד לומר, שכשהילד יגיע למבחני פיז"ה, אבקש שהוא יוציא 100 במתמטיקה ובמדעים ולא יספר לבוחן על אהבה למולדת, מתעקש לומר, שכשהילד יעמוד באולימפיאדת המדע מול ילדים שוודים ממדינות ה–OECD, אני מצפה ממנו שהוא יהמם אותם עם רעיון לאפליקציה שתשנה את העולם, ולא יגיד להם: "המצאה אין לי, אבל תראו איך אני מפנה את המקום באוטובוס לקשיש".
לא זו אף זו, המוסד יעשה לפי יכולתו לנפק גלריה של מורים בעלי מנוף קומי, על מנת להקל על התלמידים להשתעשע על חשבונם, שהרי לעתים המורה אינו אלא צינור לתיעול ההומור המרושע של השטנים הקטנים. לפיכך, על המורה להגיע עם מגרעת בולטת, כך שבמהרה ייפתח עבורו דף פייסבוק פיקטיבי תחת השם "מוטי, ברחה לו הביצה" או "ריקי היורקת", וכך השנה תעבור בנעימים.
ריטלין: ידוע לכולי עלמא שאם הילד מגלה סימני פעלתנות, תקשור ובקיצור, חיים, בית הספר ירצה לנפק לו כדורים, על מנת לשמור אותו במצב מתקדם של זומבי. אז שכולי עלמא יידע שאני נגד.
חובת ההורה
להביא את הילדים בכל בוקר עם כריך.
מובהר ומוסכם בזאת, שגם השנה, אין לי (להלן, ההורה האפטי) שום כוונה להשתתף בהתארגנויות כמו ועד הורים, ולהגיע לטיולים על תקן הורה מלווה עם נשק או הורה מלווה עם רכב או הורה מלווה בלי חיים. כל מה שתחליטו ממילא אינו מקובל עלי, אולם יש לי דברים חשובים יותר לעשות, כמו לצפות ב"איט גירלז". אני לא מעורב ולא מתערב. אבקש לא לנדב אותי לפעילויות בית ספריות ובוודאי לא לכאלה המתרחשות בשעות המנוחה שלי. גם השנה אני חייב להדגיש שימי שישי עבורי הם ימי קודש לפעילות גופנית בחדר הכושר. לא אגיע ליום בית כנסת ולא לתצוגת עבודות ילדי בית הספר בנושא תיבת נח. לא אכנס לשום כיתה ביום ההורה המעשיר, ולא אחלוק איתם את תחושתי ביום ההורה המזרחי המקופח. לא אהיה שותף לאף ועדה. אם צריך להסיע - אין לי רכב. אם צריך אבא חסון שרק ייתן יד בהקמת סוכה - אני גידם. בימי ספורט אני פיסח. אם צריך ידע - אני אידיוט. עם כל הרצון הטוב, ואין לי כזה, גם השנה לא אוכל לעזור, סורי.
חובת התלמיד
לדעת לשחק כדורגל ברמה סבירה ולנסות להישאר מאושר. והכי חשוב, לזכור שתלמיד מוכשר זה בזכות ההורים ותלמיד מתקשה זה באשמת המורים.