עוינות שמזכירה את המלחמה הקרה: מתיחות שיא עם פתיחת עצרת האו"ם

המתיחות והעוינות בין ארה"ב לרוסיה ובין רוסיה לאיחוד האירופי מזכירות לוותיקי מרכז האו"ם את תקופת השיא של המלחמה הקרה. מדיניות ההתפשטות המתריסה של סין מעוררת זעם ודאגה בקרב שכנותיה, במיוחד יפן וקוריאה הדרומית. גרמניה וצרפת עדיין כועסות על פרישת בריטניה מהאיחוד, ומתקשות להחליט אם ואיך להגיב. הניסוי הגרעיני האחרון שביצעה קוריאה הצפונית חשף את חוסר האונים של מועצת הביטחון ושל המעצמות מול מדינה שמנופפת באצבע משולשת מול העולם. 

ותיקי הבניין מודים שהעצרות של האו"ם בשנים האחרונות היו חפות מניחוח חגיגי, וגם במאמץ מיוחד לא יימצאו בהן גילויי סיפוק. הנוהל הדיפלומטי דורש מהשגרירים ונציגי המשלחות להתאפק ולגלות זהירות בהתבטאויותיהם בתקשורת, אבל משיחות לא לציטוט נראה כי למנהיגים העולמיים שיגיעו בימים הקרובים לניו יורק צפויה עצרת מביכה ועגומה. "אני לא זוכר רשימה ארוכה כל כך של מלחמות פנימיות, סכסוכים אזוריים, משברים, סבל ומצוקות של אוכלוסיות אזרחיות, בהיקפים חסרי תקדים כמו הרשימה שתידון בעצרת הנוכחית", אמר אחד השגרירים שביקש להישאר בעילום שם.

העצרת השנתית נפתחה ביום שלישי השבוע, בטקס קצר וסמלי שהתקיים באולם המליאה. הפתיחה המעשית תתקיים ב־20 לחודש, עם התחלת "הוויכוח הכללי" הנמשך כשבוע, ושבמסגרתו נואמים נציגי כל 193 הארצות החברות, רובם מנהיגי מדינות וראשי ממשלות וחלקם שרי חוץ. ראש הממשלה בנימין נתניהו יהיה הנואם האחרון במושב הבוקר, ביום רביעי הבא. 

כהכרה בהיקף ובחומרת בעיית הפליטים, יתקיים יום לפני הוויכוח הכללי דיון חירום מיוחד בהשתתפות ראשי המדינות. אולם מקורות בניו יורק העריכו כי אין לפתח ציפיות גדולות בנוגע לתוצאות הכנס המיוחד. 

עניין רב מורגש לקראת נאומיהם של שני אישים: נשיא ארה"ב ברק אובמה, שהופעתו בעצרת תהיה האחרונה לפני פרישתו מהבית הלבן, ומזכ"ל האו"ם באן קי־מון, המסיים בינואר שתי תקופות כהונה. 

תחושות לא נוחות נרשמות לנוכח היעדרותו הצפויה של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. אין זו הפעם הראשונה שפוטין מחליט להתעלם מהכנס, אך הנה נראה שמאחורי ההיעדרות יש הצהרה: הנשיא מבקש להפגין בכך את היחסים המעורערים עם ארה"ב והאיחוד האירופי, ולהצהיר כי אין לו שום כוונה לעשות משהו לשם שיפור היחסים, כמו למשל לסגת מחצי האי קרים או לחדול מסיוע למורדים באוקראינה. ההערכה באו"ם היא שגם אם ההסכם על הפסקת האש בסוריה, שהושג בין שרי החוץ ג'ון קרי וסרגיי לברוב, יבוצע כלשונו, הוא לא יגרום לפוטין לשנות את מדיניות ההתרסה שלו מול ארה"ב.

הסכם הפסקת האש בסוריה, כמו הסכם הגרעין עם איראן, נחתמו הרחק ממתחם הארגון, תוך התעלמות מוצהרת ממועצת הביטחון. הסכמים אלו התאפשרו מבחינה אופרטיבית על סמך הסכמה כללית שהושגה בין המעצמות, עובדה המסבירה את חוסר האונים שמגלה הארגון העולמי מול שפעת המלחמות והסכסוכים שמתחוללים כיום בעולם. 

ב־70 שנות קיומו צבר האו"ם הישגים, בחלקם מרשימים, בתחומים הומניטריים. ארגון המזון העולמי סיפק מזון למיליוני בני אדם באזורים מוכי רעב, סוכנות הבריאות דאגה לאמצעים ששיפרו את בריאותם של מיליונים בארצות עניות, סוכנות יוניצ"ף הפיצה השכלה וידע בקרב המוני ילדים, תוכניות הפיתוח העניקו סיוע חשוב למדינות חדשות, ולמרות כשלים חמורים בתפקודם לעתים, כוחות השלום של האו"ם מקיימים נוכחות חשובה ומועילה בשמירה על השקט באזורים מסוכנים.

אבל בשנים האחרונות התעצמו ליקויים בדפוסי העבודה של האו"ם, שנגרמו כתוצאה מהמבנה ומהמתכונת הארכאיים והשרירותיים של הארגון ושלוחותיו. אנטוני בנבורי, מי שכיהן במשך 30 שנה בתפקידים בכירים בארגון, בהם תת־מזכ"ל לסיוע, פרסם לפני חודשים אחדים מאמר ב"ניו יורק טיימס" שכלל רשימה ארוכה ומפורטת של ליקויים ומחדלים בתפקוד ובמבנה האו"ם, שאותם הגדיר "חוסר יעילות קולוסלי". 

"הגרדיאן" הלונדוני פרסם לא מכבר נתונים על הסרבול, היקף הבירוקרטיה, ממדי הבזבוז והכפילויות השולטים באו"ם, שעוררו תדהמה גם בקרב דיפלומטים ותיקים. עדנאן אמין, מכותבי הדוח על רפורמות באו"ם, אמר כי הארגון מפעיל "1,200 משרדים בארצות שונות, וב־100 מדינות יש לארגון יותר מעשרה משרדים. לחלק מהם תקציב של 8־9 מיליון דולר. רוב הכסף מוקצב למימון הוצאות תפעול, ונשאר סכום זעום לתכנון או לפעולה".

בכל שיחה באו"ם עולות מיד הטענות על המבנה של מועצת הביטחון, הגוף היחידי במערך הארגון שהוא בעל סמכות להפעיל כוח צבאי לאכיפת ציות מלא להחלטותיו. אין ויכוח שמתכונת המועצה היא ארכאית ומתעלמת מהשינויים במאזן הכוחות העולמי. הפעם האחרונה שהרכב המועצה שונה הייתה ב־1963, כאשר מספר החברות הבלתי קבועות גדל מ־11 ל־15. אבל מאז גדל מספר החברות באו"ם מ־113 ל־193, גידול שאין לו ביטוי מעשי במספר החברות הבלתי קבועות. 

חוסר היגיון אובייקטיבי יותר הוא הרכב החברות הקבועות: חמש המעצמות, שלהן זכות וטו, שנקבע בשנת ייסוד הארגון ב־1945, כפרס על ניצחונן על גרמניה הנאצית. זה שנים שארצות מרכזיות כמו יפן, גרמניה, הודו, ברזיל וקוריאה הדרומית מציעות רפורמה בהרכב המועצה, הכוללת הגדלת מספר חברות המועצה ל־21 ותוספת של ארבע ארצות למועדון האקסקלוסיבי של בעלות זכות הווטו. כל ההצעות נתקלות בחומת סירוב איתנה, שמתוחזקת על ידי ארה"ב ורוסיה, בתמיכת סין, בריטניה וצרפת.

ההוכחה האחרונה לעמידות שמגלה הארגון העולמי בדחיית תוכניות לרפורמות ובסיכול יוזמות לייעול תפקודו, הוא הסיום המאכזב של הליכי בחירת מזכ"ל חדש. כאשר התחילו ההליכים, לפני חודשים אחדים, נוצרו ציפיות לשינוי מהפכני בהליכים ששנים רבות היו חשאיים, ובתקדים בבחירת אישה ראשונה לתפקיד. שש נשים הגישו מועמדותן לכהונת המזכ"ל, אבל בשבועות האחרונים התברר כי הן לא השיגו תמיכה מספקת ומי שצפוי להיבחר הוא אנטוניו גוטרס, ראש ממשלת פורטוגל לשעבר.