רבות נכתב - ובצדק - על ההתמודדות האמיצה והכמעט בלתי אפשרית של תושבי הדרום בכלל ותושבי העוטף בפרט, עם סבבי הלחימה החוזרים ונשנים. לצד זאת, מעט מדי דובר על הקושי להמשיך ולהניע את כלכלת ישראל כשעסקים קטנים ובינוניים מוצאים עצמם נפגעים שוב ושוב ממציאות שמשתנה ללא הרף
מדי שנה, נוהגת ישראל לציין את יום העסקים הקטנים והבינוניים בקמפיינים צבעוניים וביוזמות שבהחלט תורמות לסולידריות הישראלית עם אלה שהלכו עם החלום ובחרו להקים כאן עסק משלהם.
השנה, היום הזה לא צוין. ייתכן שבגלל שעסקים רבים בתחום מנהלים מלחמת הישרדות יומיומית, וסביר יותר- בגלל שלחימה בחזית הדרומית תפסה את תשומת הלב הציבורית ושלחה חצי מדינה להיצמד למרחבים מוגנים ולמשדרי החדשות.
אז נכון, פחות מתאים לדבר על העסקים הקטנים והבינוניים, על ההתמודדויות שלהם והצרכים שלהם, כשברקע מטחי הטילים לעבר הדרום לא פוסקים ומעמידים אלפי בני אדם בסכנה מתמדת. הרי איך אפשר לדבר על כך שעסקים בישראל נדרשים יום יום להיות איתנים אל מול המציאות הישראלית המורכבת, כשברקע אנשים ונשים עוזבים את ביתם ומתגייסים למילואים?
אבל האמת היא שכאן, במדינה האהובה והשרוטה שלי, אין שום יום מתאים שאפשר לדבר על המטוטלת הענקית שמטיסה עסקים קטנים ובינוניים מימים עמוסי פעילות לימים עם יומנים ריקים, שרק מחכים שהמציאות תשתנה והשגרה תחזור.
בין גלי הקורונה שעוד לא שכחנו, מבצעים צבאיים בקצב מפחיד, הפגנות, מחאות, חסימות כבישים, סופות, לוויות המוניות וטילים, אין לעסקים הקטנים שום הזדמנות לקחת אוויר.
כל מי שחולמים להקים עסק משלהם, יודעים שהם זקוקים לאורך רוח, לסבלנות רבה, יכולות מקצועיות מצוינות וראייה רחבה שיאפשרו להם להקים את החלום, ולהצעיד אותו קדימה. ולאורך הדרך הזו, גיליתי שאנחנו זקוקים גם לכוחות על שלא ידעתי שיש לנו.
כשהקמנו את MY קמפוס, ידעתי שעוד לפני המימוש העצמי והיכולות העסקיות, נצטרך לעבור את הסבך הבירוקרטי שכל עסק בישראל נתקל בו. אישורים על גבי אישורים, רשויות החוק ורשויות המס. לכל אלה היינו נכונים, מוכנים וערוכים. הגעתי עם שרוולים מופשלים, יודעת שאוכל לכל אתגר בתחומים האלה, גם אם הם יעלו לי באובדן הסבלנות או בכמה שערות לבנות.
לא ידענו אז, שכדי לנהל עסק פעיל, צומח ומתפתח, נצטרך גם כוחות על. כוחות שיוכלו לגבור על מצבים שנכפים עלינו, חדשות לבקרים, לגבור על משברים ארוכים ובלתי ניתנים לחיזוי, בלי שום יכולת הכנה מראש ובלי שום רשת ביטחון שתוכל להגן עלינו ביום פקודה.
מי רואה או יודע עם מה מתמודדים העסקים - לא רק בטווח ה-40 ק"מ, אלא הרבה מעבר? האם מישהו בחלונות הגבוהים מודע לעובדה שכולנו רקמה אנושית אחת חיה, ודין ביטולי לימודים ושגרה בעוטף, בשדרות ובאשקלון, הוא גם דינם של מאות ואלפי עסקים בכל רחבי ישראל, המושפעים מהמצב.
נכון, מדינת ישראל היא לא שוויץ. אנחנו מתמודדים יום יום עם מציאות שמשתנה ללא שום התרעה מראש. עסקים שבסמוך להם אירע פיגוע, ידווחו לרוב על תנועה דלה למדי בימים שלאחריו. עסקים שמתמודדים עם תנודות החקיקה, יוזמות והצעות העולות על שולחן הכנסת בירושלים, לא תמיד יודעים איך ייראה המחר שלהם.
בעלי העסקים הקטנים והבינוניים בישראל זקוקים היום לא רק ליכולות עסקיות מעולות, לא רק לעמידה מול מציאות כלכלית משתנה, אלא גם לכוחות על שיאפשרו להם להמשיך ולשאת את העסק שלהם, וחלק אדיר בכלכלה הישראלית, גם במצבים בלתי אפשריים.
הכותבת היא מנכ"לית ומייסדת MY קמפוס, מתחמים עסקיים לימודיים מעוררי השראה.