המשאל שערכנו בקרב האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל לא מותיר מקום לספק. מרבית הישראלים חוששים לביטחונם במרחב הציבורי. היה זה וינסטון צ'רצ'יל שאמר: "אם נפתח מריבה בין העבר להווה, נגלה שאיבדנו את העתיד". זו הסיבה שטור זה לא עוסק בהאשמות או בהפניית אצבעות, אלא בשיקוף של נתונים ואולי בעצה אחת או שתיים, שאולי אפילו עשויות להוביל להתחלה חדשה.
אם יש נושא אחד שחוצה שמאל וימין וחוצה מגדרים ומגזרים, זה נושא הביטחון האישי. ביטחון אישי אינו נתון אמפירי. כל דבר יכול לקרות לכל אחד בכל רגע, בלי קשר לאיזו ממשלה מכהנת. ביטחון אישי הוא בראש ובראשונה תחושה - תחושה של ביטחון. תחושת ביטחון מתחילה מלמעלה, או יותר מדויק - ברמת האמון ההדדי שהשר לביטחון לאומי והמפכ"ל מקרינים כלפי חוץ. המפכ"ל רב־ניצב קובי שבתאי זכה לביקורת לא מועטה, ובעיניי שלא בצדק, בנוגע לסוגיית האלימות.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי ויוזם הסקר
התרעות פיקוד העורף